פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התוכנית לשדה תעופה חדש חושפת את הג'ונגל התכנוני בישראל

      תוכנית לשדה תעופה חדש במקום זה שבהרצליה מקודמת בהליך מהיר, ובמקביל המדינה מעדכנת את תוכנית המתאר הארצית לתעופה - בהליך נפרד. "ביד אחת המדינה מתכננת לטווח ארוך - וביד השנייה קובעת עובדות בשטח"

      אגמון עמק חפר, אחד האתרים בו נבחנת אפשרות לבניית שדה תעופה חדש (מערכת וואלה! NEWS , מטה המאבק נגד תוכנית שדה התעופה)
      אגמון עמק חפר - אחד האתרים בהם נבחנת הקמת שדה התעופה החדש (צילום: מטה המאבק נגד תוכנית שדה התעופה)

      כך מקודמת בישראל תוכנית להקמתו של שדה תעופה חדש, מבלי שהמדינה יודעת מהם צרכי התעופה הלאומיים העדכניים, ובמקביל להליכי תכנון במסלולים אחרים: תוכנית להקמתו של שדה תעופה חדש שיחליף את שדה התעופה בהרצליה, צפויה להגיע בימים הקרובים לכדי החלטה סופית בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). אלא שבמקביל, מקדמת המדינה את העדכון לתוכנית המתאר הארצית לשדות תעופה (תמ"א 15) תוכנית כוללת שאמורה לבחון את צרכי התעופה הלאומיים, ואם לשפוט על פי דיוני התוכנית הארצית שהתקיימו לאחרונה - נראה כי למדינה אין כלל מידע מלא ועדכני בנושא. זאת ועוד, כל האתרים שנבחנו להקמתו של השדה החדש כלל אינם מופיעים כאתרים אופציונליים בתוכנית הארצית.

      "כל האתרים שנבחנים כעת להקמתו של השדה החדש לא מופיעים בתוכנית המתאר הארצית לשדות תעופה (תמ"א 15) ואף אינם מופיעים גם בהמלצות של ועדת בודינגר, שאף אושרה בהחלטת ממשלה. כלומר האתרים שנבחנים להקמתו של שדה התעופה החדש הם אתרים שאינם קשורים לתוכנית הכוללת או להמלצות קודמות של המדינה בנושא", מסביר בשיחה עם וואלה! נדל"ן עו"ד נרי ירקוני, מומחה לתעופה, שכיהן בין 1997-2001 כמנהל רשות התעופה האזרחית.

      לקריאה נוספת:
      מסתכלים על כולנו מלמעלה: הבניינים הכי גבוהים בישראל
      תמונה שווה אלף מילים: הסטארט אפ הצרפתי שיפתה אתכם לקנות נכס
      בייג'ינג, לונדון, טוקיו: כמה עולה לשכור שטחי משרדים בעולם?

      התוכנית להקמתו של שדה תעופה חדש, שעליה שוקדת הוות"ל, אמורה לתת מענה לשדה התעופה בהרצליה, שפועל נכון להיום באופן בלתי חוקי (ללא תוכניות מאושרות וללא היתר בנייה) ועל פי התכנון ייסגר בשנת 2018. שדה התעופה בהרצליה משמש כיום לצרכים אזרחיים (בית ספר לטיסה ומנחת לבעלי מטוסים פרטיים) וכן לצרכי ביטחון וחירום – ועם פינויו אמור השטח לשמש להקמתן של אלפי דירות חדשות.

      מי שיזם את התוכנית להקמת השדה החדש היא רשות שדות התעופה, שהגישה את התוכנית לוות"ל ובמסגרתה נבחנו בשנה וחצי האחרונות למעלה מ-40 חלופות. נכון להיום, החלופות המובילות להקמתו של השדה החדש הן אתר עין ורד, אתר שני בסמוך למושב בית הלוי בעמק חפר, וחלופה שלישית במזרח חדרה – אף אחת מהחלופות כאמור אינן במסגרת התוכנית הארצית שמסדירה את כל אתרי התעופה בישראל.

      הפגנה נגד בניית שדה תעופה חדש בשרון (מערכת וואלה! NEWS , מטה המאבק נגד תוכנית שדה התעופה)
      הפגנה בבית הספר קדם שבמועצה האזורית עמק חפר נגד הקמת שדה התעופה (צילום: מטה המאבק נגד תוכנית שדה התעופה)

      סימני שאלה בנוגע לאופן שבו מגובשות בישראל תוכניות מתאר ארציות

      "העובדה שבחרו לקדם את התוכנית הזו דרך הוות"ל מעידה על כך שביקשו לעשות זאת במהירות ובלי קשר לתוכניות ארציות, שכן זוהי ועדה שיש לה עצמאות לקדם מתקני תשתית לאומית בלי קשר לתוכניות אחרות ולפעמים גם באופן שסותר אותן. המצב הוא שהמדינה מקדמת ביד אחת תוכנית ארצית, וביד השנייה מישהו כבר קובע עובדות בשטח", מסביר בשיחה עם וואלה! נדל"ן גורם בכיר במוסדות התכנון המעורה בתהליך. לדבריו, "בוועדה לתשתיות לאומיות אין לגופים רבים הרבה כוח, והדברים מתקדמים בעיקר במסגרת דיונים של צוות מצומצם. למעשה חברי הוועדה שיתכנסו בקרוב לדון בתוכנית שדה התעופה החדש, יתבקשו לדון רק באתר אחד שייבחר על ידי הצוות המצומצם. אין לדיון כזה משמעות אמיתית", הוא אומר.

      העובדה כי מצד אחד מתנהל הליך מהיר של אישור תוכנית לשדה תעופה חדש ובמקביל מתעדכנת תוכנית המתאר הארצית לשדות תעופה ללא קשר בין השניים, מעוררת לדברי גורמי תכנון סימני שאלה בנוגע לאופן שבו מגובשות בישראל תוכניות מתאר ארציות, שאמורות לבחון צרכים לאומיים במגוון נושאים ולתת מענה ליעדים עתידיים.

      מסיכום דיון שהתקיים בתוכנית בחודש ספטמבר האחרון עולה כי ראש אגף תכנון ברשות שדות התעופה, מימי רוזנשטיין, שנכחה בדיון ביקשה כי הצוות העוסק בתוכנית הארצית יכיר את התוכנית החדשה להקמת שדה התעופה החלופי, ואת הבדיקות שנערכו בתכנית זו. זאת ועוד בסיכום הדיון נכתב כך: "ועדת העורכים סבורה כי אין בידיה מידע מספק על סוגי הביקושים, אורכים ייחודים הנדרשים לביקושים השונים לתעופה, מה מידת ההתאמה של שימושים שונים זה לזה ואילו סוגים נדרשים למיקום ספציפי במרחב. יש להציג לוועדה את המשמעויות של הביקושים מבחינת מספר המנחתים ומאפייניהם. יש למפות את והצרכים השונים ולהציג את הפתרונות עבורם".

      "במדינת ישראל יש משבר תעופה המחייב היערכות מיידית"

      אם שואלים את מתנגדי התוכנית – ובראשם הרשויות המקומיות שמתנגדות לתוכנית כולה ולאופן קידומה – הרי שכלל אין לראות בשדה התעופה החדש "תשתית לאומית". לאחרונה הגישו 6 רשויות מקומיות בשרון - המועצה האזורית עמק חפר, מועצה אזורית לב השרון, עיריית חדרה, עיריית כפר יונה, מועצה אזורית מנשה, ועיריית טירה עתירה לבג"ץ בנושא, בטענה כי אין מקום מבחינת הסמכות של הועדה לתשתיות לאומיות לדון בהקמת שדה תעופה כללי מאחר שאין מדובר ב"תשתית לאומית". העתירות הוגשו נגד הוות"ל, המועצה הארצית לתכון ולבנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.

      לטענתם, שדה התעופה בהרצליה משמש בעיקרו למטוסים פרטיים, בתי ספר לטיסה, מטוסי צילום ומטוסי ריסוס וחקלאות וככזה הוא אינו משרת את הציבור הרחב אלא ציבור ספציפי ומוגדר שהוא הנהנה הבלעדי מקיומו של שדה התעופה. לאור כך, טוענים העותרים באמצעות עו"ד ענת בירן, עו"ד דפנה תמיר ועו"ד דורון שי ממשרד עורכי הדין ענת בירן כי קיים ספק רב האם שדה תעופה זה ראוי להיות מוגדר כ"תשתית לאומית".

      רני אידן, ראש המועצה האזורית עמק חפר, שבתחומה נבחנת אפשרות להקמת שדה, אמר כי "הליכי התכנון בוות"ל נעשים במחשכים בלי שיתוף הרשויות המקומיות ובלי בחינה מעמיקה של הדברים. במקרה הנוכחי מישהו מתוך גחמה אישית החליט שיוקם שדה תעופה באזור השרון, כשעה מתל אביב, ועל מנת להכשיר את הקרקע לכך, בוחנת הוות"ל את החלופות כראות עיניה, ללא כל בחינה מעמיקה ותוך פסילת חלופות ראויות הרבה יותר. אם כן עולה השאלה את מי הוות"ל משרתת האם את טובת הציבור או אינטרסים פרטיים?"

      ממינהל התכנון נמסר: "במדינת ישראל יש משבר תעופה המחייב היערכות מיידית. ישראל לא יכולה להפוך לפקק של טיסות. שדות תעופה כמו הרצליה ושדה דב נסגרים בזה אחר זה ואין להם תחליף. עקב כך הוות"ל והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה החלו בקידום מיידי של תוכניות בעלות חשיבות בתחום התעופה - שדה חלופי להרצליה וכן שדה משני לנתב"ג, זאת בהתאם להחלטת הממשלה. במקביל, הוחלט על עדכון תוכנית המתאר הארצית לפריסת שדות תעופה (תמ"א 15). מדובר בתהליך שנמצא בראשיתו. המשבר מחייב פתרונות מיידיים ולא ניתן להמתין עד לסיום הכנת התוכנית הכוללת".