שיעור הבעלות על דירות בישראל ממשיך לרדת בהדרגה, בעוד שוק השכירות מתרחב בקצב מהיר יותר משוק הדיור כולו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ליולי 2025 כ-69.8% מהדירות בישראל היו בבעלות הדיירים, ירידה לעומת 75.2% בשנת 2013. במקביל, שיעור הדירות בשכירות עלה ל-29.6%, כמעט שליש מכלל הדירות.
בסך הכל, ביולי 2025 היו בישראל כ-3.02 מיליון דירות, מתוכן כ-2.1 מיליון בבעלות וכ-892 אלף בשכירות והשאר בדיור מוגן. נתונים אלה משקפים שינוי מתמשך בהרכב שוק הדיור, כאשר קצב הגידול השנתי של דירות בשכירות עמד בעשור האחרון על 3.5%, כמעט כפול מקצב הגידול של כלל הדירות, שעמד על 1.9%.
הפערים בין אזורים בולטים במיוחד. במחוז תל אביב נרשם שיעור השכירות הגבוה ביותר, עם 40.4% מהדירות, בעוד שבמחוז הצפון שיעור השכירות נמוך בהרבה ועומד על 20.6% בלבד. גם ברמת הערים ניכרים הבדלים חדים: בתל אביב-יפו כמעט מחצית מהדירות הן בשכירות, אך היא אינה מובילה את הרשימה ובראש הדירוג ניצבת חריש עם 52.1% מהדירות בשכירות, ורק לאחר מכן תל אביב-יפו עם 49.4% וגבעתיים עם 42.6%.
אבל אם מסתכלים במבט רחב יותר, הכולל גם מועצות מקומיות, מתברר כי חריש אינה מובילה את כלל היישובים - ומצפה רמון כובשת את ההובלה עם שיעור גבוה יותר של 56.1% דירות בשכירות. המועצה המקומית שבאה אחריה היא קריית ארבע עם 45.3%, והיא מסתפקת במקום הרביעי הכללי.
גם דפוסי האוכלוסייה משקפים את השינוי בשוק. בקרב צעירים עד גיל 34, רוב הדירות הן בשכירות, בעוד שבקרב בני 65 ומעלה שיעור השכירות נמוך משמעותית ועומד על פחות מעשרים אחוזים. ככל שהגיל עולה, כך עולה גם שיעור הבעלות על דירה.
בהשוואה בינלאומית, שיעור השכירות בישראל עדיין נמוך מהממוצע באיחוד האירופי, שם כ-31.6% ממשקי הבית מתגוררים בשכירות. עם זאת, המגמה המקומית מתקרבת בהדרגה לנתונים באירופה, בעיקר במדינות מערביות שבהן שוק השכירות מפותח יותר.