פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      קמפוס מחול ומרכז ספורט ימי: מתיחת הפנים של דרום תל אביב

      התחדשות עירונית ביפו, מתחם אמנויות במקום התחנה המרכזית הישנה, מרכז גלישת גלים וסאפ במתחם הדולפינריום ומגדלי מגורים ותעסוקה במזרח העיר שיתמכו בקירוי נתיבי איילון. הצצה לתוכניות החדשות שמקדמת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר ללא הפסקה

      תוכנית שם הגדולים שכונת עג'מי התחדשות עירונית יפו עיריית תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)
      מתחם קדם-שם הגדולים ביפו (הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)

      לא רק קירוי נתיבי איילון - עיריית תל אביב מקדמת בימים אלה מתיחת פנים משמעותית לאזור דרום תל אביב, ואישרה בשבוע שעבר מספר תוכניות בנייה למגורים שצפויות לשנות את פני כל האזור. תוכנית אחת מתייחסת להתחדשות עירונית בשכונות עג'מי וג'בלייה (גבעת העלייה) ביפו, בהתאם לתוכנית המתאר העירונית, שכוללת הקמה של 200 יחידות דיור חדשות בנוסף ל-100 הדירות הקיימות.

      מדובר בתוכנית המקודמת בשיתוף רשות מקרקעי ישראל, תוך שיתוף ציבור הדיירים, אשר כוללת את מבני השיכון במתחם "קדם-שם הגדולים" ביפו. היא תאפשר עיבוי ותוספת קומות במבנים קיימים וכן בינוי חדש, לצד שדרוג תשתיות והגדלת ההיצע של דיור ציבורי.

      המבנים הקיימים במתחם נבנו בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת ומצבם הפיזי ירוד. האוכלוסייה במתחם רובה מהמגזר הערבי, כאשר כמחצית מהדיירים הם דיירי דיור ציבורי (דירות בבעלות משרד הבינוי והשיכון, החברה המשכנת חלמיש) והשאר בעלים פרטיים. מצבם הסוציו-אקונומי נמוך, כך שישנה חשיבות לשיפור איכות הדיור של מבנים אלו.

      התוכנית, שנערכה על ידי אדריכלית אילה רונאל בליווי המשלמה ליפו ומחלקת תכנון יפו דרום, ממוקמת בצמוד לפארק קדרון ובקרבת חוף הים. היא אף כוללת מגרש בגודל של 1.5 דונם המיועד למבנה ציבור. נזכיר כי באזור מקודמת תוכנית מתחם מכבי יפו, שצפויה לכלול 1,600 דירות חדשות, חלקן מיועדות להשכרה ארוכת טווח, עם עדיפות לבני מקום.

      לקריאה נוספת:
      הוועדה המחוזית אישרה להפקדה את תוכנית הבנייה בשדה דב
      הצעה: העיר החרדית אלעד תקלוט 4,000 דירות שאמורות להיבנות בפ"ת
      הפולשים פונו - והנכס של ענבל אור בר"ג יימכר תמורת 76 מיליון שקל

      מתחם קדם שם הגדולים תל אביב יפו התחדשות עירונית שכונת עג'מי ג'בלייה (יח"צ , הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)
      הדמיית התוכנית - פירוט המתחמים (הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)
      שכונת עג'מי ג'בלייה התחדשות עירונית מתחם קדם שם הגדולים תל אביב יפו (יח"צ , הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)
      מפתח מתחם ההתחדשות בשכונת ג'בלייה (הדמיה: אדריכלית אילה רונאל)

      בת שבע על מפה: קמפוס מחול בנווה שאנן

      תוכנית נוספת שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המקומית נוגעת לחלק האדריכלי של קמפוס תרבות, אמנות ומחול חדש בשכונת נווה שאנן בדרום העיר. מדובר בקמפוס אמנויות, שעתיד לקום בשטח של כ-9.5 דונם במגרש הרציפים ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה, בשטח הנמצא בבעלות העירייה.

      הפרויקט יכלול שני מבנים המתחברים מתחת לקרקע; מבנה אחד שעיקרו אולם תאטרון להופעות, אולם קטן יותר בתת הקרקע, שני אולמות קולנוע ואפשרות לאולם קולנוע פתוח על הגג. המבנה השני יכלול קומות סטודיו לחזרות, משרדים והסעדה.

      בין המבנים תוכננה כיכר תרבות ציבורית גדולה עם מפלסים שונים, אשר תשמש גם כבמה למגוון אפשרויות למופעי מחול. כמו כן, הוקצו שטחים לפעילות לקהילה, כגון חדר קריאה ציבורי פתוח, גינת ועוד. יצוין כי הקמת הקמפוס היא חלק מהתב"ע (תוכנית בניין עיר) החדשה שמקדמת העירייה ברציפי התחנה המרכזית הישנה, הכוללת כ-1,000 יחידות דיור.

      מדובר בתוכנית משותפת לעירייה, קרן תל אביב לפיתוח ולהקת המחול בת שבע, אשר המבנה עתיד לשמש לה משכן קבע. תקציב הפרויקט עומד על כ-150 מיליון שקל, שיתחלקו באופן שווה בין העירייה ללהקה. הצפי לסיומו ולפתיחת הקמפוס הוא מרץ 2022. על התכנון אחראי האדריכל הבריטי סר דיוויד אדג'י והאדריכל הישראלי מיקו ארדיטי ממשרד ג.א.ב אדריכלי. על תכנון הנוף אחראית ליטל סמוק ממשרד תמא אדריכלים.

      קמפוס מחול בת שבע שכונת נווה שאנן תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)
      כך יראה הקמפוס (הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)
      קמפוס מחול בת שבע שכונת נווה שאנן תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)
      כך יראה הקמפוס (הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)
      קמפוס מחול בת שבע שכונת נווה שאנן תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)
      כך יראה הקמפוס (הדמיה: אדריכלים דיוויד אדג'י ומיקו ארדיטי)

      יהיה גם סקייטפארק: מרכז ספורט ימי בדולפינריום

      כמו כן, אושרה תוכנית הנוגעת להקמת מרכז ספורט ימי בדולפינריום שבטיילת תל אביב. נזכיר כי בחודשים האחרונים החלו עבודות הריסת מבנה הדולפינריום, המהווה מפגע ומטרד החוסם את קו החוף והמבט אל הים. במקומו יוקם פארק חופי והמשך רצף הטיילת הפתוחה וכן מרכז ספורט ימי קהילתי, המיועד לפעילות ספורט כגון גלישת גלים וסאפ.

      תוכנית העיצוב של מרכז הספורט הימי גובשה לאחר מפגשי התייעצות עם הציבור, בדגש על השימושים בשטחים הציבוריים הפתוחים. בין היתר הוחלט לשמר את האנדרטה לזכר נרצחי הפיגוע בדולפינריום וכן להקים סקייטפארק וטריבונות ישיבה למתופפים. המבנה יתוכנן באופן מינימליסטי כחלק מאלמנט הצללה, כאשר חלקו המערבי בו תעבור הטיילת יהווה מעין מרפסת שתעוצב כמסגרת הפונה מערבה.

      יצוין כי פינוי שטח הדולפינריום, בהיקף 6,000 מ"ר, מתאפשר על ידי הפיכתו לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ) והעברת זכויות הבנייה לשטח הקיים מזרחה, מעברו השני של רחוב הרברט סמואל-הירקון. זאת במטרה להקים פרויקט מעורב של מלונאות ומגורים שיכלול שני מגדלים. התוכנית נערכה על ידי האדריכל ליאור ציונוב ממשרד ציונוב ויתקון אדריכלים ועל אדריכלות הנוף הופקד משרד ברוידא מעוז אדריכלות נוף בע"מ

      מרכז הספורט הימי דולפינריום תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)
      כך יראה מרכז הספורט הימי בדולפינריום (הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)
      מרכז הספורט הימי דולפינריום תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)
      כך יראה מרכז הספורט הימי בדולפינריום (הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)
      מרכז הספורט הימי דולפינריום תל אביב (יח"צ , הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)
      כך יראה מרכז הספורט הימי בדולפינריום (הדמיה: אדריכל ליאור ציונוב)

      בדרך לקירוי איילון: מגדלי מגורים ומסחר במזרח העיר

      בנוסף אושרו 3 תוכניות להבטחת התנאים הפיזיים וההנדסיים של קירוי נתיבי איילון, בהן תוכנית עמק ברכה לפינוי בינוי מגרשי תעשייה בשכונת נחלת יצחק. התוכנית מבוססת על מדיניות עיריית תל אביב הרואה באזור זה עתודה לפיתוח שטחי מע"ר (מרכז עירוני ראשי) אינטנסיביים. לפי התוכנית, מגרשי התעשייה יפונו, יאוחדו ויחולקו מחדש למגרש אחד לשימושים מעורבים. התוכנית מאפשרת, בין היתר, לבנות מבנה בן 48 קומות לשימוש מסחר, תעסוקה, מלונאות ומגורים.

      2 תוכניות נוספות שאושרו ממזרח לנתיבי איילון מבקשות לפתח את המרחב הציבורי ולהגדיל את זכויות הבנייה באזורים אלה. תוכנית אחת משתרעת על פני שטח של כ-55 דונם בין הרחובות עליית הנוער ודרך השלום (תע"ש השלום), על גבול גבעתיים. היא מציעה להרחיב את יחידות הדיור באזור מ-848 דירות ל-1,097 דירות בבניינים רבי קומות - מ-7 קומות ועד 23 קומות, כולל מגדל בודד בפינה הצפון מזרחית בגובה 52 קומות.

      המבנים יתוכננו בשילוב עירב שימושים בקומת הקרקע והגדלת שטחי הציבור. 15 דונם ו-73 אלף מ"ר יהיו בייעוד מגורים, ו-4.3 דונם ובהם 22 אלף מ"ר בנוי יהיו למסחר ותעסוקה. 20% מיחידות הדיור בתוכנית יהיו בשטח 70-50 מ"ר ויהיו מיועדות להשכרה לטווח ארוך. כמו כן, 5 דונם יוקצו עבור שטחי ציבורי, בהשוואה ל-3.3 דונם בתוכנית הקיימת לאזור. בנוסף ייקבעו שבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים.

      התוכנית השנייה נקראת קרן השלום והובאה לדיון חוזר בוועדה המקומית, לאחר שנעצרה בוועדה המחוזית לפני מספר שנים. מטרתה לפנות את מגרשי חברת חשמל הסמוכים לנתיבי איילון מצדם המערבי, ובמקומם לקדם אזור לתעסוקה ומשרדים במגדלים שיכולים להגיע ל-62 קומות. התוכנית משתרעת על פני 57 דונם וכ-73 אלף מ"ר שטח בנוי מעל פני הקרקע ועוד -46 אלף מ"ר מתחת לפני הקרקע. בחלק התחתי של התכנית יתאפשר מעבר להולכי רגל לרחוב יגאל אלון.

      עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה, התייחס בשיחה עם וואלה! נדל"ן לתוכניות המבטיחות את קירוי איילון ואמר כי "ישנן מספר תוכניות המסדירות את קירוי נתיבי איילון, שיגרמו לכך שבשנים הקרובות יתמלא ציר איילון במגדלי דירות ומשרדים - מה שיעמיק את פיתוח מרכז העסקים הראשי של תל אביב. יחד עם זאת, הדבר עלול ליצור בעיה תחבורתית ועומסים כבדים שילכו ויתעצמו, כמו גם העמסה על התשתיות באזור. בעיות אלו ישפיעו לא רק על המתגוררים באזור אלא על כל הנכנסים והיוצאים מהעיר לכיוון פתח תקווה וסביבת גוש דן".