רזניק: צריך לקדם את ההתיישבות בנגב - גם אם זה נראה לא כלכלי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, אמר בכנס התיישבות בפריפריה כי הקיבוצים והכפרים צריכים לשתף פעולה עם הערים השכנות. מנכ"ל משרד החקלאות: "השטחים החקלאיים הם 'הבאפר' של הבנייה - מהם הכי קל לקחת כדי לבנות"

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ומנכ"ל המשרד, חגי רזניק (צילום: יח"צ, צילום: ששון תירם)

"היום יותר מתמיד, על ההתיישבות להבין כי היא מתקיימת במרחב מגוון, ועל מנת שתוכל להמשיך ולהתקדם עליה לפתוח את שורותיה לאוכלוסיות חדשות ומגוונות, וליצור שיתופי פעולה עם ערים שכנות - בתרבות, במסחר ובתעשייה". כך אמר היום (שלישי) מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, בוועידה הארצית לבנייה פרטית והתיישבות בפריפריה של מרכז הבנייה הישראלי.

רזניק הוסיף כי בשורה התחתונה, יש לקדם את ההתיישבות בנגב - גם אם המהלך נראה לא כלכלי. "חלק חשוב הוא שיתופי משאבים, כפי שעשתה ההתיישבות הכפרית במועצה האזורית רמת נגב עם ירוחם ומצפה רמון: ויתור על גבולות והכנסות, לצד הקמת מנגנונים משותפים. במקביל, תפקידה של המדינה לתמוך בהתיישבות ותיקה וחדשה, תוך עיבוי וחיזוק הערים השכנות", הוא הבהיר.

עוד אמר רזניק כי "השר גלנט העביר רק לאחרונה תוכנית נרחבת לחיזוק ההתיישבות ולעידוד שיווק 40 אלף יחידות דיור במרחב הכפרי בישראל. אסור למדינה לבחון את תמיכתה בהתיישבות דרך ה'חור של הגרוש' כפי שאמר לוי אשכול, והתנצל שנים אחר כך. גם אני איני רוצה שנתנצל בעתיד על מה שלא עשינו מספיק היום. אחריות המדינה להתיישבות אינה מוגבלת רק בתכנון ובנייה, כי אם גם בשמירה על הלפיד החקלאי, חיזוק אמצעי הייצור החקלאיים ומתן סיוע מספק לפרנסה והתפתחות ענפי המשק בהתיישבות".

ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) התייחס ליישוב הדרוזי בישראל. "בכל מה שקשור להתיישבות ובנייה, לא מתייחסים אל הדרוזים כאל ישראלים, מאשימים אותנו כשאנחנו בונים על הקרקע שלנו והופכים אותנו לעברייני בנייה", טען. "30-40 שנה לא מאשרים תוכניות מתאר ליישובים הדרוזים. עד מתי?", תהה.

עוד באותו נושא

מנכ"ל משרד השיכון: "קידום התחדשות עירונית לוקח זמן"

לכתבה המלאה

"הקרקע היא בשביל האזרחים - לא העירייה"

מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, השתתף גם הוא בוועידה ומתח ביקורת על תוכניות הבנייה רחבות ההיקף, שמקבלות בשנה האחרונה אישור בהליך מזורז על ידי הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). "השטחים החקלאיים הם 'הבאפר' של הבנייה, מהם הכי קל לקחת כדי לבנות ולכן הותמ"ל הולכת לשם", טען, "לא ייקחו מיערות ולא משמורות טבע. זה לא יעבור את הלחץ שיופעל".

היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי, חיזק את הדברים. "הקרקע היא בשביל האזרחים - לא של העירייה ולא של המועצה אלא של האזרח שרוצה בית ושדה. זה שהעיר חשובה, זה בטוח, אבל זה אומר שצריך לכרות את החקלאות? אני עוסק בפרופורציות והמדינה איבדה את הפרופורציה - והותמ"ל היא השיא של זה".

הוא הוסיף כי "אנחנו מדינה קטנה ויש לה מעט קרקע והרבה אנשים. חסר לנו קרקע, חסר לנו מים וחסר לנו חקלאות. הבעיה היא חלוקת העושר בין המרכז לפריפריה, וחבל שרבים עם השכנים. מי שיסבול הכי הרבה זה מי שהולך לגור במקומות שיאושרו על ידי הותמ"ל - כי הם מתוכננים רע והם ייבנו רע".

ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, ביקש לערוך הבחנה בין שטחים חקלאיים ללא חקלאיים. "על הממשלה לא לתת לנו לריב עם המועצות האזוריות כאשר ברצוננו להרחיב את העיר. שהממשלה תמנה ועדה שתחלק את הקרקעות מחדש", אמר, "ליקנעם אין כיום רזרבת בנייה והיישוב מבוקש מאוד. אחת הסיבות לכך היא שאצלי יש 19 מ"ר תעסוקה לנפש, כשהממוצע הארצי הוא 8. משפחות רבות באות לעבוד בהייטק ונשארות לגור בעיר כתוצאה מאיכות החיים הגבוהה והשקעה בחינוך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully