פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המבקר: הממשלה לא עומדת בהתחייבות לפנות את מפעלי תעש מרמת השרון

      מדוח מבקר המדינה עולה כי למרות החלטת הממשלה להעביר את מפעלי תעש למיקום חדש, לא התחייבה אלביט, שרכשה את החברה, לעשות זאת. המבקר מתח ביקורת על משרד הביטחון, שניצל את ההפרטה כדי להגדיל את תקציבו ועל הליך המכרז

      פיצוץ במפעל של התעשייה הצבאית ברמת השרון 19 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , תמר מצפי/גלובס)
      התעשייה הצבאית ברמת השרון (צילום: תמר מצפי)

      הפרטת תעש נוצלה על ידי משרד הביטחון להגדלת תקציב הביטחון ב-980 מיליון שקל מעבר לתקציב שאושר בכנסת, כך עולה מדוח מיוחד שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה יוסף שפירא על הפרטת תעש. ממשרד האוצר נמסר למבקר המדינה שהכסף הועבר כ"תמריץ" למשרד הביטחון לביצוע פעולות תכנון הקשורות בהעברת המפעלים מרמת השרון לרמת בקע בנגב.

      המבקר קבע בתגובה כי "תוספות לתקציב הביטחון, ובפרט כאשר מדובר בסכום של כמיליארד שקל, אמורות להינתן ב'דרך המלך' למימוש היעדים של מערכת הביטחון, ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה".

      מהדוח עולה שהממשלה לא עמדה בהחלטתה לפנות את כל מפעלי החברה מרמת השרון ולהעבירם לרמת בקע. הסכם ההפרטה מאפשר לרוכשת, חברת אלביט, להשאיר חלק מהמתקנים במקום. בתגובתם למבקר הכחישה רשות החברות כי קיימת החלטה כזו ומשרד הביטחון הוסיף שיש לו אינטרס לפזר את התעשיה הביטחונית על פני מספר אתרים.

      לקריאה נוספת:
      הרובע החדש של אשדוד: כ-4,000 דירות ואזור תעסוקה ומסחר
      בנק ישראל: חברות הנדל"ן יקלעו לקשיים - אם יימשך השפל בענף
      אלקטרה תקים בניין חדש לספרייה הלאומית בירושלים ב-375 מיליון שקל

      יוסף שפירא מבקר המדינה (ראובן קסטרו)
      מבקר המדינה, יוסף שפירא (צילום: ראובן קסטרו)

      קרקע לעשרות אלפי דירות

      המבקר קבע כי תגובת רשות החברות אינה אמת. על פי החלטת הממשלה אמור היה משרד הביטחון להתנות את הרכש מתעש בהעברת המפעלים. קיומם של המפעלים הצבאיים בסמוך לאזור מגורים ובאזור מבוקש מאד למגורים מסכן את שלומם של עשרות אלפים מתושבי הסביבה. בין היתר סובלים התושבים ממפגעי רעש וזיהום. המפעלים גרמו להרעלה חמורה אל אלפי דונמים, אותם יש לטהר כדי לאפשר בנייה על השטח שיפונה.

      ההחלטה להעביר את כל המפעלים לרמת בקע אמורה היתה לפתור את הבעיה ולשחרר קרקע לבניית עשרות אלפי דירות. "על משרד האוצר ומשרד הבטחון לוודא כי מבוצעות הפעולות הנדרשות להעברת כל מפעלי תעש מערכות ומתקניה ממתחם רמת השרון לרמת בקע לא יאוחר משנת 2022, כנדרש בהחלטת ההפרטה", הורה המבקר.

      עוד עולה מהדוח כי ההפרטה שהתמשכה על פני מספר שנים התנהלה תוך חילופי האשמות ומאבקי כוח בין משרד האוצר, החשבת הכללית ורשות החברות, וספק אם המדינה הצליחה לקבל את התמורה הראויה תמורת חברת הענק. ההפרטה התנהלה, על פי המבקר, בחוסר שקיפות. לישיבות רבות, ובהן פגישות מכריעות ודיונים בין צוות ההפרטה למנכ"ל אלביט, לא נרשם פרוטוקול. מהדוח עולה עוד כי הממשלה לא נערכה כראוי להפרטת החברה ולא בחנה לעומק את ההשלכות הצפויות של ההפרטה על תעשיות הביטחון האחרות, שעלולות להיפגע מההפרטה.

      ועידת הנשיא (מגד גוזני)
      מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב (צילום: מגד גוזני)

      חילופי האשמות בין המעורבים במכרז

      תעש עוסקת בפיתוח וייצור מערכות נשק ותחמושת. כחברה ממשלתית נקלעה החברה לקשיים כספיים והממשלה החליטה למכור אותה לגורמים פרטיים. מספר חברות התעניינו באפשרות לרכוש את החברה. 12 חברות התעניינו במכרז ורכשו את המסמכים, 5 חברות החלו בתהליך אך 4 מהמציעות פרשו והצעה סופית הוגשה רק על ידי חברת אלביט שבשליטת משפחת פדרמן. אחת הסיבות לצמצום מספר המתמודדים היא החלטת המדינה לחייב את הזוכה בעלויות בהיקף של יותר ממיליארד שקל, הכרוכות בפינוי מפעלי תעש ותשלום תוספת פיצויים לעובדים פורשים. אלביט רכשה את תעש תמורת 1.8 מיליארד שקל. הסכום עשוי לעלות ב-100 מיליון שקל נוספים, בהתאם לתוצאות העסקיות של החברה.

      הליך המכרז עורר ביקורת רבה וחילופי האשמות בין הבכירים שהיו מעורבים במכרז. בין היתר בדק המבקר טענות של מנהל רשות החברות בעת ההפרטה, אורי יוגב, שהאשים את מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, במתן הבטחות בלתי חוקיות לאלביט. המבקר לא מצא ממש בטענותיו של יוגב.

      גם יוגב ספג ביקורת מחבריו לצוות. בעיצומו של המכרז דרש מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, להדיח את יוגב, שהוביל את הליך המכירה. באב"ד האשים את יוגב בניגוד אינטרסים אולם לטענות באב"ד לא נמצא בסיס עובדתי. החשבת הכללית באותה עת, מיכל בויאנג'ו, טענה ששוויה של תעש גבוה בהרבה מהמחיר שהציעה חברת אלביט, שכן כיצרנית נשק היא יכולה להגדיל את הערך של מיזוג ושילוב הפעילויות של החברה. העיכובים הרבים בהליך ההפרטה והטענות לגבי התנהלותו הביאו להתערבות המבקר תוך כדי התהליך וכך תוקנו חלק מהליקויים.

      בתחילת הליך המכירה הזמינה הממשלה מחברה פרטית הערכת שווי לתעש. אולם לאחר שבוצעה הערכת השווי, התברר שהמעריכה, חברת "פרומתיאוס", סיפקה קודם לכן שירותים לחברה בת של אלביט, שהכריזה על כוונתה להתמודד במכרז. בעקבות הגילוי הוחלפה החברה במעריכה אחרת אולם התקלה עיכבה את תהליך ההפרטה.

      משרד הביטחון: משתפים פעולה עם הביקורת לאורך כל הדרך

      ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תעש שנמשך למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים הללו נבחנו מספר אפשרויות להפרטת החברה או למיזוגה, אשר במסגרתן בחן משרד הביטחון את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהשפעות הכלכליות והביטחוניות של ההפרטה, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

      "כלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביטחון הינו מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמל"ח בלעדיות בתחומים ספציפיים והן מהוות כספקים בלעדיים עבור משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה, כלכליים ותמחיריים, על הרכש מהתעשיות הביטחוניות, זאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעתים בלעדי (מונופסון) ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים. כמו כן, במסגרת הסכמי ההפרטה דאג משרד הביטחון לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות בשוק מול תעשיה אווירית ורפאל וכן על מחירי הרכש של משרד הביטחון באלביט.

      "בנוסף לכך, דאג משרד הביטחון והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור וכן יכולת ייצור עצמאית במדינת ישראל בתחומים ספציפיים שנקבעו על ידי המשרד לרבות תשתיות ייצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה כפי שיאשר המשרד.

      "לאורך כל הדרך, משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות מבקר המדינה והציג בפני המבקר ויתר הגורמים המעורבים בהליך ההפרטה את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים המבססים את האמור לעיל".