בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ראשון) את גיא מונסונגו בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. כמו כן, הורשע מונסונגו בזיוף, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.
על פי כתב האישום, בו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון לאחר הליך גישור, פעל מי שהתחזה לאיש נדל"ן והונה עשרות רוכשי דירות, למכור זכויות פרויקטים בנדל"ן - ביודעו כי לא יצאו לפועל, בין אם בשל כך שאין לו זכות חוזית בפרויקטים, ובין אם בשל כך שמעולם לא הגיש בקשות להיתרי בנייה לעיריות.
בכתב האישום נכתב כי "מטרת הנאשם הייתה לקבל לידיו במרמה כמה שיותר 'דמי רצינות' שגבה מלקוחות הרכישה, שנעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים מכל לקוח והגיעו אף ל-200 אלף שקל מכל לקוח". עוד קבע כתב האישום כי הנאשם השתמש בכסף שהתקבל לשימושיו האישיים הרבים והשונים, ולא למטרות שלשמן התקבל.
במסגרת האישומים, נקבע כי הוא פעל בשיווק מספר פרויקטים במסגרת תוכנית תמ"א 38 או פינוי בינוי. "הנאשם פעל לשיווק אגרסיבי של הפרויקטים, הקים מערך מכירות משומן וגדול, פרסם את הפרויקטים באינטרנט, בעיתונים ובמסרונים, ושכר משרדי פאר כדי לשוות אמינות ורצינות לשיווק", מפרט כתב האישום.
"הנאשם יצר מצגים כוזבים שונים, הכוללים מצגות והדמיות לא מבוססות"
עוד נכתב כי "הנאשם יצר מצגים כוזבים שונים, הכוללים מצגות והדמיות של תכנון הדירות והבניינים, שלא מבוססות על תכנון אמיתי של הפרויקטים; לשם כך השתמש בהדמיות מהאינטרנט או בתכנון דירות שבוצע על ידי מעצבים שאותם הציג כאדריכלים. כך יצר מצג כוזב של תכנון בשלב מתקדם של הפרויקטים השונים. כמו כן, הכין הנאשם הסכמי רכישה, שנקראו 'טופסי הרשמה', במסגרתם הוצגו מצגים כוזבים שונים".
בכתב האישום מפרט השופט שגיא כי על מנת לחזק את תדמיתו של הנאשם והפרויקטים השונים, מונסנגו "ניצל את העובדה כי החל ביצירת קשר עם משרדי עורכי דין שונים, חלקם משרדים גדולים וידועים, והציג בפני לקוחות הרכישה מצגים כוזבים כאילו מלווים את העסקה עורכי דין מסוימים. כמו כן, יצר הנאשם ערבוב בין החברות השונות שהקים או השתמש בהן, באופן שהקשה על הלקוחות לדעת עם איזו חברה התקיים החוזה".
עוד נכתב כי הנאשם מכר זכויות בפרויקטים ברצף זה אחר זה, או במקביל, על מנת לגבות "דמי רצינות" בהיקף נרחב בזמן קצר, ולהגדיל את קופת המרמה ככל שניתן, וזאת מבלי שעשה ולו מהלך אחד לשם הוצאת הפרויקטים מהכוח אל הפועל. "כאשר ביקשו חלק מהלקוחות לבטל את עסקת הקנייה, הפעיל הנאשם, בעצמו או באמצעות הסוכנים, לחץ על הלקוחות שלא לבטל, באמצעות שכנוע, הבטחות רבות שאין מאחוריהם דבר, ובחלק מהאירועים אף איים בפתיחת הליכים משפטיים נגדו הלקוחות", קובע כתב האישום.
עוד לפי כתב האישום: "הנאשם פעל במטרה להגדיל את סך תקבולי המרמה ככל הניתן, ובמטרה לעשות שימוש ברכוש האסור (כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון) ולשימושיו האישיים. בשל הכרזתו של הנאשם כפושט רגל, פתח באמצעות 'אנשי קש' שונים מספר חברות, כל זאת במטרה להסוות היותו הבעלים בפועל של החברה ואת העובדה כי הוא נהנה מרווחיה".
2 חלופות להסדר הטיעון
עוד נאשם מונסנגו כי פעל לשיווק פרויקט בנייה נוסף בירושלים, כאשר פעל גם בפרויקט זה במרמה ובהצגת מצגי שווא, וזאת לאחר שנחקר והוזהר בנוגע למעשיו האסורים. הוא הואשם בקבלת דבר במרמה של כ-10 מיליון שקל, הלבנת הון ועבירות מס בהיקף זהה.
במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי כל הכספים שנתפסו בתיק, קרוב לשני מיליון שקל, יחולטו לטובת המדינה, בכפוף להליך טוענים לזכות (הליך בו יוחלט על אופן חלוקת הכספים). באשר לעונש, עוד על פי ההסדר, קיימות 2 חלופות - לפי החלופה הראשונה, הצדדים יעתרו ל- 77 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי המתלוננים בסך כ-8 מיליון שקל וקנס. לפי החלופה השנייה - טיעון פתוח של הצדדים ביחס לכל רכיבי הענישה.
השיקולים לחתימה על הסדר הטיעון הם, בין היתר, הליך גישור במהלכו נשמעה דעתו של השופט המגשר, הודאה מהירה של הנאשם (פחות משנה לאחר הגשת כתב האישום) בחלק הארי של כתב האישום המקורי ולקיחת האחריות מצידו, היעדר עבר פלילי, דרישת פיצוי גבוהה למתלוננים, ויתור מצד הנאשם בנוגע לכספים שנתפסו וחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי.