פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גלנט: "השכונות המוזנחות של היום הן שכונות העתיד"

      בוועידת השלטון המקומי אמר שר הבינוי והשיכון כי השכונות הכי ישנות וצפופות יושבות על הקרקעות היקרות ביותר. על מחירי הדירות: "צריך לזכור שחלק ניכר מהאנשים שמחזיקים קרקעות לא רוצים שהמחירים ירדו"

      (בווידאו: ראיון בוואלה! TALK עם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט)

      "ראשי הערים צריכים להבין שעיר צפופה זו עיר חזקה. הדבר הזה לדעתי הוא לא ברור. הערים תל אביב וירושלים הן שתיהן צפופות", כך אמר היום (שלישי) שר השיכון והבינוי, יואב גלנט, בכנס החדשנות האורבנית והעיר החכמה Muni Expo שבוועידת מרכז השלטון המקומי וקק"ל 2018 בתל אביב. "אנחנו רוצים שעיר תהיה מקום בו אדם יורד מהבית לקניות או לרופא בלי לעלות על רכב", אמר גלנט.

      גלנט התייחס גם לנושא ההתחדשות העירונית. "השכונות הצפופות, הישנות והמוזנחות של היום הן העתיד של מחר, מכיוון שהן יושבות על המקומות ההיסטוריים, שם הקרקע היא היקרה ביותר. כך לדוגמא, בשכונת קריית משה ברחובות יש כיום 1,300 יחידות דיור במצב שהוא מתחת לכל ביקורת, שם חיים עולים חדשים וותיקים במצב קשה מאוד. אנחנו נבנה שם 10,000 יחידות דיור. כל אחד מהדיירים יקבל שם יחידה חדשה. בנוסף יהיו 8,000 דיירים חדשים שיקבלו דירות חדשות. זה הדגם שאנחנו הולכים לעשות בכל רחבי הארץ", אמר גלנט.

      בנושא פיתוח תשתיות, כגון כבישים, תחבורה ומתחמים ציבוריים, טען גלנט כי "בתחרות בין הכבישים לרכב, הרכב ניצח בכל העולם - ולכן הפתרון הוא תחבורה ציבורית וזה לוקח זמן". לדבריו, "לנתיב התחבורה ציבורית של הרכבת הקלה יש פוטנציאל של 250 אלף יחידות דיור לאורכו, והוא נמצא עכשיו במנהל התכנון ומקודם. היתרון הגדול הוא שתקני החניה שונים לגמרי, כי אדם יכול להיות שם בלי רכב. מי שרוצה, שישקיע שם עכשיו - אני מבטיח שבעוד 10 שנים זה יעלה".

      לקריאה נוספת:
      מחקר: מחירי הדיור הגבוהים דחקו את הישראלים לפריפריה
      "הממשלה חייבת להקים סיירת מטכ"ל לשחרור השכונות הפקוקות"
      כחול ועל שפת הים: מתיחת פנים לכפר ג'סר א-זרקא

      חיים ביבס ויואב גלנט (יח"צ , חורחה נובומינסקי)
      יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט (צילום: חורחה נובומינסקי)

      "ההגרלות של מחיר למשתכן הן לא מפעל הפיס"

      גלנט נשאל גם על האפשרות לירידה במחירי הדיור וענה כי "האינטרס של הממשלה הוא אינטרס גדול, צריך לזכור שחלק ניכר מהאנשים שמחזיקים קרקעות לא רוצים שהמחירים יירדו - ואנחנו פועלים נגד זה. מחיר דירה בישראל צריך להיות 700 אלף שקל. האזרחים נכנסו כבר לדירות המחיר למשתכן והקבלן לא הפסיד. לכן כל מה שאתם רואים זה או רווח קבלני או רווח על הקרקע שהמדינה לוקחת לדברים מגוונים כמו שירותים לאזרח, ואנחנו עובדים על לרסן זאת היום. בלמנו את העלייה ואנחנו נמשיך בעשייה".

      גם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, השתתף בכנס וציין כי "הערים הופכות להיות צפופות יותר ופתרונות הדיור מתקדמים בשילוב עם טכנולוגיות של עיר חכמה מהווים תנאי לפיתוח עירוני מתקדם שייתן פתרונות דיור הולמים, הן מבחית כמות, והן תוך שמירה על איכות החיים".

      אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור היוצא במשרד האוצר, התייחס לקיפאון בשוק הדיור. "הקיפאון הוא פשוט: מי קונה דירות - חסרי דירה, משפר דירה, משקיעים. לאט לאט המשקיעים על ידי מס רכישה ומס דירה שלישית הורתעו ומספרם ירד בצורה דרסטית. גם משפרי הדיור וחסרי הדירה יושבים על הגדר וממתינים לנו, הם מבינים שיגיעו לדירה".

      "ההגרלות הן לא מפעל הפיס", הוסיף מי שצפוי לשמש יו"ר מפעל הפיס כשיסיים את תפקידו, "מכיוון שבסוף כולם יזכו. אין חשיבות להגרלה. כל מה שהיא עושה זה לסדר את האנשים בתור בצורה מסוימת, אין משמעות לכך, למעט שבתחילת הדרך היו מעט דירות ואנו מגדילים את מספר הדירות. שיווקנו 100 אלף יחידות דיור במחיר למשתכן והשוק פתוח. הקבלנים ניגשים וזוכים במכרזים. תוצאות המחירים ייראו בעתיד הקרוב".