פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחקר: מחירי הדיור הגבוהים דחקו את הישראלים לפריפריה

      מחקר חדש במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל בחן את השפעת מחירי הדירות על מאפייני החברה הישראלית. על פי הממצאים, הישראלים נאלצו לעזוב את אזור ת"א; אבל יוקר הדיור לא הצליח להבריח אותם לחו"ל. ומה לגבי השפעה על גיל הנישואין?

      מחקר: מחירי הדיור הגבוהים דחקו את הישראלים לפריפריה

      (בוידאו: עוברים לפריפריה? הצצה לתנופת הבנייה באילת)

      עליית מחירי הנדל"ן בין השנים 2008-2015 הובילה לשינוי במבנה החברתי-דמוגרפי הישראלי, בין היתר להתפשטות האוכלוסייה מהמרכז אל הפריפריה - כך עולה ממחקר חדש שנערך במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל ושהגיע לידי וואלה! נדל"ן. המחקר קובע עוד כי יוקר הדיור בישראל אפילו הוביל להמשך מגמת הקיטון במספר הנפשות הממוצע למשפחה.

      על פי המחקר, שכתב ד"ר ארז כהן, העלייה הבולטת במחירי הדיור בישראל בעשור האחרון, לאחר קיפאון במחירים בראשית שנות האלפיים, העלה לסדר היום הציבורי את החשש מפני התפתחות בועת נדל"ן במשק. לדברי ד"ר כהן, בחינת התפתחות מחירי הדיור לא זכתה לפריחה מחקרית רבה באותה התקופה, ועדיין לשיטתו אין תמימות דעים לכך שמחירי הדיור המאמירים בישראל אכן מהווים התנפחות של בועה בשווקים.

      לפיכך, במחקר נבחן מה עשתה הקפיצה במחירי הנדל"ן בשנים 2008-2015 לפרמטרים חברתיים. אשר למספר הנפשות הממוצע במשפחה, נמצא כי מאז שנת 2009 ועד שנת 2014 קיימת תאוצה בולטת בגידול של המשפחות הקטנות (בני 4 נפשות ומטה) לכ-80% מכלל המשפחות בישראל; זאת בהשוואה לשנות אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים (אז שיעור המשפחות הקטנות עמד על כ-75%), ולשנות ראשית עשור (כ-70%).

      "הסבר אפשרי לממצא זה הוא כי עליית מחירי הדירות בישראל גורמת לאזרחים רבים להימנע מלהרחיב את משפחתם, מחשש שמהלך זה יחייב אותם לעבור לדירה מרווחת יותר; וזאת במציאות של עליית מחירים, או לחלופין להרע את רמת צפיפות הדיור אם יאלצו להישאר בדירתם הנוכחית ולקיים בה משפחה גדולה יותר", כותב כהן.

      לקריאה נוספת:
      "הממשלה חייבת להקים סיירת מטכ"ל לשחרור השכונות הפקוקות"
      כחול ועל שפת הים: מתיחת פנים לכפר ג'סר א-זרקא
      כוכב ה-NBA לברון ג'יימס מוכר נכס בלוס אנג'לס ב-23 מיליון דולר

      פרויקט בנייה של מגדלים בעיר ירושלים (ShutterStock)
      בנייה בירושלים (צילום: ShutterStock)

      עוזבים את תל אביב, אבל לא ממש מתרחקים

      מדד נוסף שנבחן אל מול מגמת העלייה מחירי הדירות בתקופה הנבחנת היה הפיזור הגיאוגרפי של התיישבות האוכלוסייה בשטחי המדינה. ממצאי המחקר מעידים כי בתקופת השנים 2008-2015 חלו מספר שינויים בולטים במדד פיזור האוכלוסייה בישראל: האחד, אחוז האזרחים המתגוררים במחוז תל אביב (מסך התושבים בישראל), שהיה במגמת עלייה עד 2008 (17%), החל פוחת בהדרגה ובעקביות מאז שנה זו ועד 2014, בה עמד על 16.3% בלבד.

      הממצא השני מראה כי נמצאה עלייה קלה ועקבית באחוז האזרחים המתגוררים במחוז המרכז (הפריפריה הקרובה לתל אביב), הכוללת את נפת פתח תקווה, נפת השרון, נפת רמלה ונפת רחובות. זאת לעומת 2007, אז היה משקלם של המתגוררים במחוז המרכז על 23.9% ואילו בשנת 2014 עמד משקלם על 24.4.

      השינוי השלישי מלמד על מגמת גידול במשקל המתיישבים במחוז יהודה ושומרון בתקופת השנים 2008-2014. בעוד משקלם של המתיישבים במחוז זה עמד בשנת 2007 על 3.8% מכלל האוכלוסייה בישראל, בשנת 2014 הוא עמד על 4.5%. "אמנם סביר כי בכוחם של גורמים ושיקולים נוספים (פוליטיים, אידיאולוגיים, ערכיים וכדומה) להסביר את מגמת הגידול בהתיישבות באזור זה. יחד עם זאת, לא נכון יהיה לבטל את השפעתו של הגורם הכלכלי", טוען ד"ר כהן.

      כהן מוסיף כי "אין יוצא מכלל הדיון כי עליית מחירי הדירות במחוז המרכז מחד, ובמחוז ירושלים מאידך, דחפו את האזרחים שביקשו מלכתחילה להתגורר באזורים אלו, לבחון ולממש את האפשרות לעבור ולהתגורר באזור יהודה ושומרון הסמוך להם".

      פיזור האוכלוסיה – איזה חלק מהתושבים גר בכל מחוז
מחוז תל אביב
2007 – 17%
2014 – 16.3%
מחוז מרכז
2007 – 23.9%
2014 – 24.4%
מחוז יהודה ושומרון
2007 – 3.8%
2014 – 4.5% (עיבוד תמונה)
      פיזור האוכלוסיה - איזה חלק מהתושבים גר בכל מחוז (מקור: אוניברסיטת אריאל)

      החדשות הטובות: יוקר הדיור לא מבריח אותנו לחו"ל

      במחקר לא נמצא קשר מתאמי בין עליית מחירי הדירות לבין עלייה בגיל הנישואין הממוצע בישראל, וכן בין עליית המחירים לבין מגמת ההגירה מישראל למדינות אחרות. לגבי גיל הנישואין - הנחת המחקר הייתה כי קצב העלייה בגיל הנישואין הממוצע בישראל יתגבר ויתחזק, היות שיושפע ממחירי הדירות המאמירים. בפועל נמצא כי גם אם מגמת דחיית גיל הנישואין הממוצע אכן נמשכה בתקופה הנחקרת, לא ניכרה מגמה של התחזקות בקצב עליית גיל הנישואין הממוצע הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

      לפיכך נראה כי צעירי המדינה המודעים לקושי ההולך וגובר בהשגת מקום מגורים עקב עליית המחירים, לא בהכרח בוחרים לדחות את כוונתם להתמסד עד אשר ישיגו את ההון הדרוש ללקיחת משכנתא; או עד אשר יהיו בטוחים יותר ביכולתם לקבלת התחייבות כלכלית כבדה שכזו טרם יבואו בברית הנישואין. זאת, כאמור, בשונה מהשערת המחקר בנושא.

      לגבי מגמת ההגירה מישראל, נמצא כי עליית מחירי הדירות לא הובילה לגל של הגירה בקרב צעירי המדינה כפי ששוער, אלא לכל היותר בלמה את מגמת צמצום מספרם של היורדים שהחלה כאמור שנים קודם לכן.