פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הצעה: להקצות קרקע למגורים למשך 14 שנה - לרועי צאן

      לראשונה מבקשת המדינה לערוך מכרזים על קרקעות בשטחי שמורות טבע, יערות ושטחים פתוחים עבור רועים ובני משפחותיהם. ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה מצד קק"ל החוששת ממתן סמכויות לרשות הטבע והגנים ביערות

      הצעה: להקצות קרקע למגורים למשך 14 שנה - לרועי צאן

      (בווידאו: אזור מצפה נפתוח עליו ניטשה מחלוקת בין המדינה לארגוני הסביבה)

      המדינה מבקשת לאפשר הקצאת קרקע לטובת הקמתם של מבני מגורים בשטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים למען רועי צאן ומגדלי בקר למשך פרק זמן של 14 שנה – באמצעות מכרז. על פי ההצעה, שהובאה לאחרונה לשולחנה של מועצת מקרקעי ישראל, מכרזים אלו יוכלו להתקיים בשטחי גנים לאומיים ושמורות טבע, וכן בשטחי יער ובשטחים פתוחים – שם תהיה לרשות הטבע והגנים הרשאה להקצות קרקע לטובת מגורים של רועי צאן ובני משפחותיהם, באופן שיכלול גם שימוש מסחרי לטובת "מסחר הנלווה למרעה", לשון ההצעה.

      משך הזמן למגורים שנקבע בהצעה זו עומד על שבע שנים, עם אופציה להארכה לשבע שנים נוספות. עם זאת, מעיון בפרוטוקול המליאה עולה כי ההצעה עוררה את התנגדותה החריפה של הקרן הקיימת לישראל, מחשש למתן סמכויות לרשות הטבע והגנים בשטחי יערות קק"ל ובנוסף, הובע חשש מצד מספר נציגים מפני הקושי לפנות את מבני המגורים בתום תקופת השימוש. ההצעה ירדה לפי שעה מסדר היום, אך צפויה לעבור שינויים ולחזור לשולחן המועצה.

      לקריאה נוספת:
      הפסד לעיריית קריית גת: בג"ץ הורה להוציא היתרי בנייה בכרמי גת
      לגור ביחד: האם זה הפתרון למצוקת הדיור של האזרחים הוותיקים?
      קבוצת הרכישה עשויה לחסוך במחיר הדירה - אבל יש גם סיכונים

      יצויין כי הצעה זו הוגשה במקביל להצעת חוק פרטית דומה, שעלתה לאחרונה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה בכנסת על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ויצחק ועקנין (ש"ס), בה נקבע כי שר החקלאות יוכל להכריז (בהתייעצות עם המשטרה) על שטח כעל "אזור שמירה צמודה" שבו יש צורך בנוכחות קבועה של רועה ליד העדר כדי למנוע פגיעה בו. על פי הצעה זו, הרועה יוכל להגיש לרשות המרעה במשרד החקלאות בקשה ולאחריה יצטרך לפעול מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הצעת החוק זכתה כבר לביקורת חריפה מצד החברה להגנת הטבע, בטענה כי היא תביא לבנייה בשטחים רגישים מבחינה סביבתית.

      ההצעה הנוכחית שהגיעה לשולחנה של מועצת מקרקעי ישראל, ביקשה לעקוף את הצעת החוק הפרטית – אך, כאמור, נתקלה בהתנגדות חריפה מצד נציג קק"ל בדיון, אלכס חפץ, לצד חששות מצד מספר נציגים כי המגורים הזמניים – יהפכו לקבועים וכי יהיה קושי בפינויים לאחר תום תקופת השימוש. מפרוטוקול הדיון עולה כי התנגדותו המרכזית של חפץ נגעה לשאלת סמכויותיה של רשות הטבע והגנים בשטחי יערות וכי במהלך הוויכוח בינו לבין ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, איים חפץ כי קק"ל יגישו בנושא בג"ץ אם הנוסח לא ישונה.

      עץ שקדיה ביער צרעה. פברואר 2017 (ראובן קסטרו)
      הצעת החוק תאפשר לשר החקלאות להכריז על שטח כעל "אזור שמירה צמודה" יער שקמה (צילום: ראובן קסטרו)

      "לא לתת סמכויות לרשות הטבע והגנים"

      "אנחנו מבקשים להוריד כל אזכור של יער מההחלטה הזאת, יער מנוהל על ידי קק"ל, על פי האמנה", אמר חפץ. בהמשך הוסיף: "אנחנו מבקשים להוסיף להחלטת המועצה שני דברים, שלא יהיה מצב שדרך הדלת האחורית ניתנים שטחים לרט"ג לניהול יער, יש את האמנה בין קרקע לרמ"י, יש את החלטה 1288 ,יש טיפול של קק"ל ביער, זכויות קנייניות עכשיו של חכירה. אנחנו מבקשים למחוק כל אזכור של יער".

      על פי פרוטוקול הדיון יצחקי השיב לחפץ את הדברים הבאים: "מה אתה רוצה שהם ירעו בנגב? אני לא מבין את הדבר הזה, באמת, אלכס. קרקע הגיונית... קק"ל מביאה בדואים לשם, אתה מבין? קק"ל מביאה בדואים להרי יהודה, זה יותר טוב? אל היער אתה מביא אותם, לא למישהו אחר, ליער אתה מביא אותם. עדרים שלמים של בדואים שמביאים לשם ועוד משלמים להם כסף. היום, בימים אלה, קק"ל מביאה בדואים לרעות בהרי יהודה והם השתכנו שם בתוך האוהלים, זה לא יעזור כלום".

      בדברי ההסבר של ההצעה נכתב בין השאר כי על פי החלטה קודמת של מועצת מקרקעי ישראל (החלטה מספר 1385) סוכם על מינוי ועדה ציבורית שתבחן את הנושא – אולם הוועדה לא סיימה את עבודתה. "הקושי העיקרי במתן הרשאות לרעייה עבור פרטיים, הוא החשש מהקמת התיישבות המתבססת על מתקני הרעייה, לעיתים בלב השטחים הפתוחים, ללא יכולת לפנות את הקרקע ולהשיבה לחזקת המדינה בעת הצורך. לכן, החלטה זו קובעת אפשרות למתן הקצאת קרקע לרעייה עבור רשות הטבע והגנים וכן לצדדים שלישיים ללא כל זיקה קניינית לקרקע ובאמצעות מכרז". נכתב.

      התשלום עבור השטחים המשמשים לצרכי רעייה בלבד יהיה בהתאם לתשלום אשר נקבע ל"שימושים ציבוריים" בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1321 או כל החלטה אחרת אשר תבוא במקומה. התשלום בגין כל שימוש אחר שאינו רעייה, יהיה בהתאם לתשלום הקבוע ל"שימושים מסחריים" בהחלטה כאמור או כל החלטה אחרת אשר תבוא במקומה.