(בווידאו: כתבת הנדל"ן של וואלה! NEWS יעל דראל מסכמת את שנת 2017 בנדל"ן)
בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי על עיריית קריית גת לחדול מעיכוב פיתוח מתחם כרמי גת והורה לעירייה לקדם הליכי תכנון והנפקת היתרי בניה לכל היזמים המבקשים. עוד נקבע כי על העירייה לחתום לאלתר על הסכמי תשתית עם היזמים ולהתחיל מיידית בעבודות הפיתוח במתחם. במהלך הדיון הביע בית המשפט את עמדתו הנחרצת כי אין בסיס משפטי לעתירה שהוגשה על ידי העירייה ואילו המדינה מצידה התחייבה לכנס ועדת היגוי בהקדם ולשוב לעבודה סדירה לצורך קידום הפרויקט.
עיריית קריית גת ביקשה בעתירתה לשנות את סעיפי ההסכם, בהיקפים של מיליוני שקלים, בטענה כי הסכמי הגג האחרים שעליהם חתמה המדינה עם רשויות אחרות, תוקצבו בסכומים הגבוהים במאות מיליוני שקלים וכן בטענה כי ההסכם במתכונתו הנוכחית יגרור את העיר, המאוזנת כיום מבחינה תקציבית, לגרעון עצום שישפיע הן על תושביה החדשים והן על תושביה הוותיקים.
קריית גת, עיר המונה כיום כ-15 אלף בתי אב, צפויה להגדיל את אוכלוסייתה בעקבות ההסכם בכ-50%. עם זאת, בעתירה נטען כי על אף המהלך הדרמטי שסוכם עמם - ואשר במסגרתו אמורה היתה המדינה לדאוג לתשתיות הנלוות - הרי שנכון להיום המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה. עניין זה כולל את הקמתם של שני מחלפים חדשים וכן את הרחבתו של כביש 35. לטענת העירייה, הפרת התחייבויותיה של המדינה בתחום התשתיות צפויה לגרום לבעיה תחבורתית משמעותית, שתרבוץ על כתפיהם של רוכשי הדירות בשכונת הענק החדשה.
הכוונות הטובות התנפצו אל סלע המציאות
עתירתה של עיריית קריית גת, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב כהן ממשרד יעקב כהן, ירון שביט עורכי דין ואמיר קדרי ויעל פטובי ממשרד טל, קדרי, שמיר ושות' עורכי דין, מגיעה בשיאו של מאבק מתמשך בין העירייה לבין רשויות המדינה, במהלכו פתחה גם רשות מקרקעי ישראל בהליכים משפטיים נגד העירייה בטענות להפרת הסכמים. עם זאת, חשיבותה היא בכך שהיא חושפת במידה רבה את האופן והמהירות שבה מסוכמים מהלכי ענק בתחום הדיור בשנים האחרונות.
בעתירת העירייה נכתב, בין השאר, כי "אוכלוסיית העיר מדורגת במקום נמוך מבחינה סוציו-אקונומית (אשכול 4) ואף על פי כן, הצליחה העיריה להתאזן ולהעניק לתושביה שירותים מוניציפליים ראויים. אלא שהכוונות הטובות התנפצו אל סלע המציאות. הגורמים הממשלתיים התנערו מחובתם לפעול בשוויון ובהגינות כלפי העירייה, התנערו גם מהתחייבויות כתובות לפעול כך, הפגינו חוסר משילות מקומם וביורוקרטיה אבסורדית.
"כך, הפך הפרויקט לנטל בלתי נסבל על כתפי העירייה ועל כתפי תושבי העיר. לו היה הנזק נסבל, יתכן ולא הייתה מוגשת עתירה זו לבית המשפט. אך הנזק הוא בגדר קטסטרופה של ממש: הן כלפי אלה שבקרוב יבקשו להיכנס לדירותיהם, הן כלפי היזמים שרכשו את הזכויות במקרקעין, והן כלפי העיר הוותיקה ותושביה הקיימים".
בעתירתה טוענת העירייה כי בשל העובדה כי מדובר בהסכם הגג הראשון, החישוב התקציבי שנלווה למהלך היה חסר במאות מיליוני שקלים מהסכום הדרוש לביצוע המהלך. עוד נטען כי מעולם לא נחתם הסכם מפורט בין קריית גת לבין המדינה; כי המו"מ נוהל במהירות, בשל רצונן, כך לטענת העירייה, של משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל "להראות פריצת דרך" - וכי למעשה, בניגוד להסכמים אחרים שנחתמו לאחר מכן - כותרת המסמך הקצר יחסית שנחתם היתה "הסכם עקרונות" בלבד.
בעתירה נטען בין השאר כי לאחר הצלחתו של מכרז השיווק הראשון בשכונה, החלו העירייה ורשויות המדינה לפעול לשיווק המתחם השני בשכונה, "אלא שלקראת סוף חודש מאי 2014 הובהר לעירייה שהעבודות שבאחריות הממשלה לבניית המחלפים והרחבת כביש 35 מתעכבות משמעותית, וכי קיים חשש ממשי שעם אכלוס יחידות הדיור שכבר שווקו, יהפכו התושבים לאסירים בשכונתם, כמעט אין יוצא ואין בא".
בעירייה טוענים כי על פי התב"עות לשכונה, ביצוע המחלפים מהווה תנאי לאכלוס וכי לכן ביקשה לעכב את שיווק הקרקעות במתחם השני - אלא שלטענת העירייה, רשות מקרקעי ישראל פרסמה את המכרזים בתחם השני באופן חד צדדי. "במקום להתכנס ולנהל עצה פעלה רמ"י באופן חד צדדי ופרסמה את המכרז לשיווק מתחם 02 ,מבלי להתחשב בתוצאות של הקמת שכונה ללא מחלפים - תוצאות שיתגלגלו בראש ובראשונה לפתחה של העירייה אליה יפנו התושבים החדשים. נוכח זאת ונוכח הזלזול של רמ"י בעירייה שאמורה היתה להיות שותפה מלאה לדרך, הודיעה העיריה על הפסקת שיתוף הפעולה עם רמ"י בכל הנוגע לשיווק הפרויקט".
בתגובת המדינה לעתירה נטען כי לאחר שיווקו של המתחם הראשון החלה העירייה להערים קשיים על יזמים ולהעלות טענות תקציביות שונות וכי לאחר דין ודברים עם המדינה נחתם הסכם קדם מימון במסגרתו קיבלה עיריית קריית גת מיליוני שקלים.
עיריית קריית גת: "פעלנו מתוך אחריות ציבורית לתושבים"
מעיריית קריית גת נמסר בתגובה: "עיריית קריית גת עתרה מתוקף אחריותה הציבורית לתושבי העיר קריית גת הוותיקים והחדשים גם יחד. העירייה סברה כי מתן היתרי בנייה בידיעה מלאה כי לא ניתן יהיה ליתן תעודת גמר, היא מעשה לא אחראי מבחינה ציבורית, ויש בו משום חשש להטעיית הרוכשים והיזמים גם יחד. בדיון הביע בית המשפט עמדתו, שלמרות העיכובים במתן הרשאות לבניית מוסדות חינוך וציבור, ולמרות העיכובים בביצוע המחלפים על ידי ממשלת ישראל, יש ליתן בכל זאת היתרי בנייה.
"פסק הדין כדלקמן: 1. בית המשפט דרש מהממשלה והעירייה להקים מנגנון ועדת היגוי מקצועי, אשר יהיה אחראי למתן פתרונות לסוגיות שונות בפרויקט; 2. ועדת ההיגוי תיתן את הדעת לראשוניות הסכם הגג של קריית גת, לצורכי הפרויקט לשיפור ותיקון ההסכם; 3. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תשחרר באופן מיידי תקציבים מעוכבים על ידה, והעירייה מנגד תקדם את הליכי כל התכנון והפיתוח, לרבות מתן תיקי מידע, היתרים וכדומה".
פרסום ראשון: 08:45