(בווידאו: העורכת הכלכלית הילה ציאון בדיווח נדל"ן למהדורה המרכזית של אתר וואלה! NEWS)
מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, מתח היום (רביעי) ביקורת על התארגנויות של תושבים נגד תוכניות בנייה, וטען כי המחאות האלה הן שמובילות להאטה בשיווקי קרקעות. בוועידת עיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי שמתקיימת באילת אמר: "יש עכשיו התארגנויות בכל הארץ. התושבים מתנגדים לבנייה בגלל בעיות תשתית ותחבורה, אבל אם אף אחד לא רוצה שייבנו לידו אז איפה נבנה?".
שמרון התייחס לנתוני השיווקים של רשות מקרקעי ישראל ב-2017. "במהלך השנה נסגרו מכרזים לבניית 45 אלף יחידות דיור - מספר שיא. מדובר בעסקאות שהקבלנים כבר העבירו לגביהן את הכספים ושילמו ערבויות, ולכן אין מצב שהבנייה לא תחל בקרוב. מדברים על צרכים של 60 אלף יחידות דיור בשנה - יש כבר 45 אלף עסקאות קרקע מדינה וצריך להוסיף כ-30 אלף דירות שייבנו על קרקעות פרטיות. כך שאנחנו עומדים ביעד ההיצע", הדגיש.
בהמשך דיבר על הסכמי הגג ואמר כי "שיווקנו 8,000 דירות במודיעין ו-5,000 דירות בראשון לציון. בלי הסכמי הגג זה לא היה קורה. אנחנו עושים הסכמי גג גם בפריפריה, אבל שם קצב השיווק נמוך. בראש העין שווקו 8,500 יחידות דיור מתוך פוטנציאל של 15,400 דירות".
אשר להליכי הבירוקרטיה הסבוכים, אמר מנהל רשות מקרקעי ישראל כי "מיום הזכייה במכרז, שלבי הפיתוח והבנייה לוקחים בין 3-5 שנים. גם קבלנים כמו גינדי, ששיווקו ברעש גדול את פרויקט שרונה בתל אביב, לקח להם לפחות 5 שנים לבנות, אז למה באים אלינו בטענה? על מנת לזרז את הבנייה החמרנו בנושא לוחות הזמנים, וקבלן שזוכה במכרז חייב לסיים את הבנייה בלוחות זמנים סדורים".
"הספירה של רשות מקרקעי ישראל רחוקה מהמציאות"
חיים פייגלין , מבעלי קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, התייחס לדבריו של שמרון. "רשות מקרקעי ישראל סופרת את יחידות הדיור הכלולות בהסכמי הגג עם הרשויות המקומיות כהיצע דירות או גידול בהיצע. לצערנו, הדבר רחוק מהמציאות", אמר בכנס.
לדבריו, "רק כ-50% מהסכמים אלו יתממשו, וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות. זאת כתוצאה משלל חסמים ברמה התכנונית והיישומית של ענף התכנון והבנייה בכל מקום בעולם - ובישראל בפרט. הסכמי הגג תורמים בפועל לכ-20 אלף דירות לשנה, והפוטנציאל שלהם קרוב למיצוי מוחלט. עדיין אין בכך מענה לביקושים של 60 אלף דירות לשנה ומעלה".
"גם הבנייה הפרטית על קרקעות פרטיות נמצאת בנסיגה משמעותית בגלל חסמי תכנון ומיסוי והתייקרות משמעותית של הקרקע הפרטית", הוא המשיך, "סך התחלות הבנייה נמצא בירידה משמעותית, כפי שהדבר מתבטא בנתונים המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
פייגלין מתח ביקורת נוספת על מדיניות הממשלה בנושא הנתונים ואמר כי "ממשלת ישראל השתיקה כל מקור מידע אחר, המפרסם נתונים סטטיסטיים על ענף הבנייה והמגורים, ונותרה רק הלמ"ס כמקור לגיטימי יחיד לנתונים אשר מוטב וגורמי השוק השונים - לרבות הממשלה והשלטון המקומי - יתנו בו את אמונם. אחרת כל השוק יגלוש לכאוס בהעדר נתונים".
הוא הוסיף כי "דרושה רפורמה אמיתית ויסודית, הכוללת הפשרה מסיבית של קרקע חקלאית בהיקף של כ-300 אלף דונם (המהווים כ-1.5% בלבד מהקרקע הפתוחה בישראל) לטובת מרקמים עירוניים חדשים, צפופים ואיכותיים, אשר יתנו את המענה העיקרי לגידול במשקי הבית בדור הקרוב בישראל. לצד זה ניתן יהיה לקיים גם את ההתחדשות העירונית בערים הקיימות כמוצר משלים למרקמים החדשים. התחדשות עירונית ובנייה במרקמים העירוניים הקיימים בלבד - לא תיתן את המענה לביקושים הגואים לדיור בישראל".