בבית קפה תל אביבי ישבו לאחרונה שלושה צעירים מקומיים, מהסוג שממלא את בתי הקפה בעיר, אך השיחה שהתגלגלה סביב האספרסו על השולחן היתה לא שגרתית. כיצד מקימים קהילה חדשה, ולא סתם קהילה, אלא כזו שמורכבת ברובה מצעירים ומשפחות בתחילת דרכן ממרכז הארץ שישתכנעו לעזוב את תל אביב ולנדוד דרומה, כדי לתקוע יתד דווקא באופקים?
הרעיון שבו צעירים ממרכז הארץ הנוח, הפריבילגי, המוקף באינספור אפשרויות של תעסוקה, תרבות, חינוך ופנאי, יעזבו הכל ויעברו להתגורר במקום כמו אופקים, ששמו נקשר בעיקר עם נידחות - נשמע ברגע הראשון לא ריאלי, במיוחד בשיח הציני שמקטלג את אופקים ותל אביב כשני יקומים שאין ביניהם קשר. עם זאת, כמה דקות לאחר תחילת השיחה עם איתמר סיון (30), עומר שלוס (31) ואלמוג גולוד (25), שהקימו את עמותת "יוזמת נח" שמקדמת את המהלך, מתברר כי היוזמה עברה כבר את סף הציניות והסקפטיות: בחודשים הקרובים, כך על פי התכנון, צפויים לצאת מכרזים ראשונים ביחידת הקרקע שבה הם חולמים לתקוע יתד באופקים, לאחר שהתוכנית שקידמו להקמתן של 1,000 יחידות דיור אושרה במהירות במסלול הוותמ"לי.
השכונה החדשה, שתיקרא חורשת נח (בהשראת שמה של העמותה י"ד) תיבנה בצפון מערב אופקים ותהיה צמודה לפארק נחל אופקים וכן לתחנת הרכבת ואזור התעשייה של העיר. על פי התכנון, יהיו בשכונה שימושים מעורבים של מסחר, תעסוקה ותעשייה, כולל אפשרות להקמת שלוחה של אוניברסיטה. במרכזה של השכונה החדשה תחלוף שדרה ראשית שבה יפעלו מוקדים מסחריים במפלס הרחוב.
התוכנית כאמור כבר אושרה על ידי הוועדה לקידום מתחמי דיור מועדפים, אך בימים אלה בוחנים ברשות מקרקעי ישראל את האופן שבו תשווק הקרקע, מתוך כוונה להקצות כ-400 יחידות דיור מתוכה למכירה בשוק החופשי, באמצעות שימוש בסמכותו של שר האוצר בזכות לפטור ממכרז ובכך להימנע משיווק הדירות הללו במכרזי מחיר למשתכן. מטרת המהלך היא כמובן לאפשר את העתקתו של גרעין פעילי היוזמה החדשה לשכונה החדשה. שאר יחידות הדיור ישווקו על פי ההערכות באמצעות מכרזי מחיר למשתכן ובפרויקטים אלו יוקצו לבני המקום כ-40% מיחידות הדיור.
אז איך התחיל הרעיון הלא שגרתי?
"הרעיון הזה נולד בשלהי שנת 2011, בימים שלאחר המחאה החברתית, כשנשארנו עם ההבנה שצריך לתרגם את המחאה לעשייה. רצינו ליצור משהו חדש. להגיע למקום חדש, לפריפריה, למקום שבו נוכל להקים קהילה חדשה, להתחיל מאפס, ובדרך גם לחזק את המקום וגם לתת לחברי הקהילה אפשרות לגור ברבע מהמחיר שבו הם מתגוררים בתל אביב ובאיכות חיים לא פחות טובה. דירה 4 חדרים חדשה תעלה בממוצע כ-850 אלף שקלים, ואיכות החיים תהיה טובה יותר מבתל אביב. כיום יש לנו כבר 1,000 זוגות שמתעניינים ופעילים בעמותה בצורה כזו או אחרת. חלקם מתל אביב, אבל לא רק", מצהיר סיון, ד"ר לפיזיקה במכון ויצמן וממייסדי העמותה.
"התוכנית שלנו מתבססת על מודל שנקראTOD (transit oriented development), מודל שכבר קיים בעולם, אבל למיטב ידיעתנו מעולם לא יושם בישראל. המודל הזה מכתיב מגורים סביב אמצעי מרכזי של תחבורה, במקרה הזה תחנת הרכבת של אופקים, באזור עירוני שבו יש עירוב שימושים ומספק לתושבים את צרכיהם. במילים אחרות, המטרה היא לא ליצור עוד פרבר שינה, אלא מקום שבו ניתן יהיה לקיים חיים מלאים של קהילה, כולל בתי קפה ושטחי מסחר במפלס הרחוב אך עבור מי שירצה לעבוד בקריית גת, באר שבע או תל אביב, זו תהיה אופציה, משום שתחנת הרכבת היא במרחק 5 דקות הליכה מהשכונה", מציין גולוד.
מי שתמך מתחילת הדרך ביוזמה והציע את המודל התיאורטי שהיווה את המצע לתכנון הוא פרופסור דניאל גת, מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, שחוקר את הסוגיה וכתב רבות על מיקומה של הרכבת בתכנון האזורי והארצי.
ובכל זאת, איך מרעיון בוסרי, יש יאמרו על גבול הנאיבי, מצליחים לקדם שכונה חדשה?
"זה התחיל מהרעיון החברתי שאנחנו רוצים להתמקם בפריפריה. עם כל הכבוד לעמותות אחרות שפועלות להקמת יישובים חדשים, אנחנו רצינו להגיע למקום קיים ולחזק אותו. במקרה של אופקים, נוצר קשר מאוד חזק עם ראש העירייה הנוכחי, איציק דנינו, וגם עם מי שהיה יו"ר הוועדה הקרואה בעיר לפניו צביקה גרינגולד. אפשר לומר בצורה חד משמעית שהעירייה הבינה את החשיבות ושיתפה פעולה בצורה מדהימה", משיב שלוס.
"פרויקט לאומי מהמעלה הראשונה"
שיתוף הפעולה של עיריית אופקים התבטא בצעדים תכנוניים שיאפשרו את המהלך: חטיבת השטח שאותרה, בהיקף של 450 דונם ובסמוך לתחנת הרכבת כאמור, התאימה לצרכי החזון והעירייה פעלה לשינוי ייעוד הקרקע מתעשייה למגורים. המשוואה המוכרת לפיה ארנונה למגורים אינה משתלמת בהשוואה לארנונה משטחי משרדים או תעשייה, לא הרתיעה את ראש העירייה.
"כששמעתי על היוזמה הזו לראשונה פשוט התרגשתי. ראיתי בזה מיד פרויקט לאומי מהמעלה הראשונה. להעתיק צעירים מהמרכז לטובת אופקים זה חלום, חזון של עשרות שנים, זו פעם ראשונה מאז מהלך 11 הנקודות שדבר כזה קורה (מבצע התיישבותי גדול בנגב במסגרתו הוקמו 11 יישובים בשנת 1946, במטרה להכליל את אזור הנגב בגבולותיה העתידיים של המדינה היהודית י"ד). אנחנו תורמים את מיטב בנינו ובנותינו למרכז הארץ כבר שנים ועכשיו הגלגל התהפך והצעירים מגיעים מהמרכז אלינו", אומר בראיון עם וואלה! נדל"ן איציק דנינו, ראש עיריית אופקים.
איך ויתרת בכזו קלות על הארנונה המשתלמת? האם אין חשש שהמהלך הזה יפגע בקופת העירייה בהכנסות עתידיות?
"אני רואה פה קודם כל פוטנציאל אדיר. זו העיר היחידה שהפכה קרקע זמינה לתעשייה לטובת מגורים, אבל אסור לטעות: אני בא מתפיסה כלכלית. זה נשמע כביכול כמו צעד לא נכון, אבל קודם כל הכשרנו עוד שטח של 720 דונם לטובת תעשייה כפיצוי על המהלך הזה ובנוסף, יש ערך מוסף כלכלי מאוד גדול בקבוצה הזו. גם אם לא יגיעו 400 משפחות ויגיעו רק 150 משפחות זה המון. יתרום לאופקים מבחינה עסקית, תרבותית, חינוכית. זה שווה את ההקרבה".
והאם אין חשש שזו תהיה שכונה של תל אביבים? שכונה מנותקת שלא תשתלב באופקים?
"זו שאלה טובה מאוד, אבל אני לא חושב שזה יקרה. בין השאר משום שרבים מתושבי השכונה יהיו תושבי אופקים שישפרו דיור. זה מהלך גדול מאוד. הוא הגיע עד ראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר רשות מקרקעי ישראל. כולם היו מעורבים בלתת מענה ופתרון לדבר הזה כי מבחינה משפטית קשה לתת לזה מענה ואנחנו רוצים לוודא שהליך שיווק הקרקע יאפשר את זה. לא נתקלתי עד היום ביוזמות דומות, בשום מקום ומבחינתי אופקים היא פיילוט, אבל אחריו יבואו יוזמות נוספות".
מי שעוד היה מעורב במהלך היא קרן מיראז', הפועלת לפיתוח הנגב, בין השאר באמצעות עידוד הגעתן של אוכלוסיות חדשות. מנכ"לית הקרן, עו"ד נעמה דהן, ציינה בהקשר זה כי "אנו עדים לביקושים והתעניינות גבוהה גם בערים אחרות בנגב. זו פריחה ועדנה שהנגב לא חווה מזה שנים רבות. אני מאמינה, שהמגמות הללו יילכו ויתעצמו. ההתארגנות של יוזמת נח היא דוגמה מצוינת לאופן שבו קבוצת צעירים לוקחת אחריות על עתידם ומובילה מהלך אמיתי של שינוי. זה התפקיד של הצעירים במדינה, והוא מראה שגם בישראל מודל 2017 ההגשמה והחזון הציוני הבן-גוריוני של יישוב הנגב עדיין חי ובועט".
