השנה, בתום שנים ארוכות של מאמצים, הצליחה ממשלת ישראל להביא לחתימתו של הסכם בילטרלי עם ממשלת סין, במסגרתו סוכם על הבאתם של כ-20 אלף פועלי בניין מסין. המהלך החשוב, שתאריך היעד הראשוני שלו נקבע ל-15 באוקטובר, נועד בראש ובראשונה במטרה להקל על מצוקת הידיים העובדות של ענף הבנייה הישראלי, וגם על מנת להאיץ את התחלות הבנייה במשק, במטרה להפחית את מחירי הדירות.
השבוע קיימה התאחדות בוני הארץ כנס מיוחד בנושא, אליו הוזמנו קבלנים, לצד בכירים ממשרד הבינוי והשיכון ויו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי; אלא שאחת הסוגיות שטרם נפתרו בנושא נוגעת דווקא לשאלת הדיור של העובדים הזרים.
ממידע שהגיע לידי וואלה! נדל"ן עולה כי בשל כמות העובדים הגדולה שצפויה להגיע לישראל, החל משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם מינהל התכנון במשרד האוצר, במהלך לאיתור קרקעות הסמוכות לאתרי בנייה מרכזיים. מדובר בעיקר במתחמים שבהם מתבצעת בנייה משמעותית, במטרה להקים בהם אתרי מגורים עבור העובדים הזרים, ככל הנראה באמצעות הצבתם של מבנים יבילים.
בשלב הראשון הפועלים מסין יתגוררו בדירות שכורות
"העובדים הראשונים שיגיעו לישראל בשבועות הקרובים לא יוכלו עדיין ליהנות מהפתרון הזה, משום שמדובר במהלך שייקח זמן להשלים אותו - אז בשלב הראשון יצטרכו לשכור עבורם דירות. אבל הואיל ומדובר בכמות גדולה של עובדים שיגיעו, המטרה היא לתת להם פתרון מגורים שלא יעמיס על שוק הדיור, והמהלך הזה קורם עור וגידים בימים אלה", אמר ראש אגף אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות, שנכח השבוע בכנס.
גורמים במינהל התכנון אישרו את הדברים וציינו כי "במסגרת החלטת הממשלה נערכים לקליטה של עובדים מסין. בימים אלה נבחנות מספר חלופות למציאת פתרונות לעובדים. מינהל התכנון פועל לאיתור מתחמים בהם ייבנו מבני מגורים זמניים".
על פי התוכנית הממשלתית, במכסה הראשונה יגיעו כ-6,200 פועלים (בקצב משוער של כ-1,000 פועלים בחודש), ולאחר מכן יבוצעו מיונים ראשונים להבאתם של כ-8,000 עובדי בניין נוספים. זאת עד להגעה של כ-20 אלף עובדי בניין בסוף התהליך - המכסה המקסימלית שסוכמה במסגרת ההסכם הבילטרלי בין המדינות.
פערים בעלויות העסקה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים ופלסטינים
על פי חוק, העובדים הזרים בענף הבניין בישראל מועסקים באמצעות קבלני כוח אדם שקיבלו היתר מיוחד להעסקת עובדים, המכונים "תאגידים". על פי השיטה הזו, רק התאגידים המורשים יכולים לקבל היתרים להעסקת עובדי בניין זרים באמצעות רשות האוכלוסין. מערך זה, שמוסדר במסגרת הסכמים בילטרליים בין מדינות, מוגבל במכסות שנקבעות בהסכמים.
שיטת התאגידים קובעת, בין השאר, אחריות על אותם קבלני כוח האדם בכל ההיבטים הקשורים להעסקתם של העובדים הזרים - החל מתשלום שכרם, הביטוח הרפואי שלהם, דמי ההבראה, ימי המחלה, האגרות וההיטלים וכן סוגיות של מגורים. בעניין זה קובע החוק הישראלי כי על המעסיק לספק מגורים הולמים לעובד הזר; אלא שלראשונה, בשל כמות העובדים שצפויה להגיע לישראל, נדרשת הממשלה להתגייס לפתרון הסוגיה.
בכנס שהתקיים בנושא הציגה התאחדות בוני הארץ נתונים מעניינים שחשפו את פערי העסקת העובדים הזרים מול העסקתם של עובדים ישראלים ופלסטינים. אחד הסעיפים שבגינם העלויות מזנקות ביחס לעובדים הזרים הוא דיור: בעוד שעבור הפלסטינים, לא נדרשות עלויות דיור, הרי שעבור העובדים הזרים העלות החודשית עומדת על כ-1,000 שקל בחודש והעלות השנתית עומדת על כ-12 אלף שקל.
מבחינת שכר, מהנתונים עולה כי עלות העסקת עובד פלסטיני או ישראלי בחודש עומד על כ-9,143 שקלים בחודש לעומת 12,737 שקלים עלות העסקתו של עובד זר. "העלות הזו, שבשנה מסתכמת בפער של כ-50 אלף שקל, קשורה גם לכך שצריך לדאוג להם למגורים. יש לזה משמעות כלכלית. כל עוד נוצר הפער הזה יהיה מאוד קשה לממש את המכסות", אמר בכנס יצחק גורביץ', מנהל אגף כוח אדם בענף הבנייה, בהתאחדות בוני הארץ.
על פי הנתונים הרשמיים, כיום עובדים בענף הבניין בישראל כ-9,400 עובדים זרים. מרביתם - כ-5,000 עובדים - ממולדובה, ועוד כ-3,000 עובדים מסין, שאמורים לסיים ברובם את עבודתם בסוף חודש דצמבר, לקראת הגעתם של העובדים החדשים. לצד הסינים והמולדבים, ישנם כיום עוד כ-900 פועלי בניין טורקים בישראל, לצד כ-300 עובדים מבולגריה וכן כ-170 עובדים זרים מרומניה.