פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התוכנית על הקרקע המזוהמת שוב נעצרה: הוקפאה הבנייה בתעש השרון

      כחצי שנה לאחר שאושרה, החליט ביהמ"ש להקפיא את מתן התוקף לתוכנית להקמת 23 אלף דירות בשטח שבו פעלו מפעלי התעשייה הצבאית. הסיבה: עתירה של עיריות רמת השרון והרצליה נגד המועצה הארצית, שאישרה בנייה מבלי לערוך תסקיר סביבתי

      אתר בנייה של חברת ארזי הנגב בבאר שבע 12.4.2016 (ראובן קסטרו)
      אתר בנייה (צילום: ראובן קסטרו)

      לאחר שני עשורים של מאבקים סביבתיים נגד תוכנית הבנייה המסיבית במתחם תעש רמת השרון - היא נעצרת פעם נוספת, רק כחצי שנה לאחר שאושרה ואחרי שכל העררים נגדה נדחו. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום (שלישי) להקפיא את מתן התוקף לתוכנית להקמת 23 אלף דירות בשטחן המוניציפלי של רמת השרון, הוד השרון, הרצליה ודרום השרון, עד לדיון מקדמי בעתירה שהגישו הרשויות המקומיות בנושא.

      ההחלטה, שניתנה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, קובעת כי התוכנית לא תקבל תוקף עד לדיון בעתירה שיתקיים בפברואר 2018; וכי למעט סקרים סביבתיים לא ניתן יהיה לקדם בנייה במקום. עוד ציינה השופטת אגמון גונן כי "לא ינקטו כל צעדים למימוש התוכנית, מעבר לעבודות טיהור הקרקע".

      ההחלטה ניתנה במסגרת עתירתן של עיריית רמת השרון ועיריית הרצליה, נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בדבר אישור התוכנית. זאת על רקע הטענה כי אישורה ניתן מבלי שנערך תסקיר סביבתי מתאים, וחרף סכנות בריאותיות שעלולות להיות במקום ולהשפיע על כ-80 אלף תושבים שאמורים להתגורר באזור בעתיד.

      לקריאה נוספת:
      אחרי שנים של עיכובים: עסקת קומבינציה בנשר עם 400 דירות חדשות
      תמ"א 38: מה עדיף לדיירים - יזם גדול או קטן?
      ערי הפריפריה שיכפילו את עצמן: "10 שנים לא בנו כאן דירה אחת"

      מפעלי תעש זיהמו במשך עשרות שנים את הקרקע ומי התהום

      תוכנית תעש השרון, שכונתה על שם מפעלי תעש שפעילותם במתחם זיהמה במשך עשרות שנים את הקרקע ואת מי התהום, נחשבת תוכנית משמעותית שעשויה להגדיל את היצע הדיור באזור ביקוש מרכזי בישראל. אלא שכאמור, בשל הסכנות הבריאותיות הקיימות במתחם, מתקיימים בגינה כבר שנים רבות מאבקים סביבתיים.

      מדובר בתוכנית מתאר מקומית, המשתרעת על פני שטח של כ-7,430 דונם (הכפול משטחה של גבעתיים), וגבולותיה נעים בין כביש מספר 4 להוד השרון במזרח, הרצליה בצפון, דרום השרון בצפון-מערב ורמת השרון בדרום-מערב.

      בעתירתן טענו העיריות רמת השרון והרצליה כי במתחם קיים זיהום קרקע מתמשך, הנובע מפעילות תעש. ממסמכי התוכנית עולה כי הקרקע מזוהמת בחומרי נפץ והדף וחומרים מסוכנים אחרים, חלקם אף מסרטנים, החושפים את כל תושבי האזור, ובפרט המשתכנים העתידיים בו, לסכנה בריאותית ובטיחותית חמורה.

      בעקבות זאת טענו העותרות כי הוועדה המחוזית והמועצה הארצית אישרו את התוכנית למתחם מבלי שנערך תסקיר לאיתור כלל המזהמים בקרקע; וחרף העובדה שמדובר באחת מהקרקעות המזוהמות ביותר במדינה. עוד נטען כי חרף הזיהום הכבד והסכנות הבריאותיות, מוסדות התכנון החליטו לדחות את עריכת סקר הקרקע לשלב מאוחר יותר - ורק לאחר אישורה של התוכנית - וגם זאת ביחס לכל תא שטח ושטח לחוד, ולא בראיה כוללת ביחס לכל המתחם כולו.

      בעתירה נכתב עוד כי משמעות ההחלטה לאשר את התוכנית באופן כזה, היא שתתאפשר בנייה בחלקים מהמתחם - עוד בטרם נערך תסקיר קרקע לחלקים אחרים. כעת, כאמור, קבע בית המשפט כי לא ינקטו הליכים למימוש התוכנית לפחות עד פברואר הקרוב, למעט הליכי טיהור הקרקע.

      אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, בירך על החלטת בית המשפט ואמר כי "ההקפאה הזמנית של הקמת המתחם, מעידה על כך שבית המשפט מכיר בבעייתיות ובאופן אישורה של התוכנית. מטרת עתירה זו היא להגן על בריאותם של תושבי רמת השרון וילדיהם, ולהבטיח כי תכנון השטח ייעשה אך ורק לאחר עריכת תסקיר וטיפול יסודי ומקיף בקרקע, שמבטיח את שלומם ובריאותם של המתגוררים בו וביתר חלקי העיר".

      עיריית רמת השרון מיוצגת על ידי עוה"ד תמר מגדל, גידי פרישטיק וליאור לוי ממשרד מיתר ליקורניק, גבע לשם טל ושות'. עיריית הרצליה מיוצגת על ידי עוה"ד אילנה בראף שניר ממשרד הררי טויסטר ושות'.