פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מי הרשויות הכי עשירות באזור השרון? מחקר חדש מציע איחוד רשויות

      מחקר בחן את חלוקת המשאבים בין ערי השרון למועצות האזוריות - וגילה פער משמעותי בהכנסות מארנונה לטובת המועצות. איך זה קורה ומה המלצת החוקרים?

      קשת בענן בגוש דן ואזור השרון (ראובן קסטרו)
      אזור השרון (צילום: ראובן קסטרו)

      מחקר חדש שביצעה עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי במשותף עם עו"ד מאיר ירום ועם פורום הקרקעות, שהוגש לאחרונה למשרד הפנים מציע לראשונה מודל חדש של חלוקת הכנסות בישראל. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהמועצות האזוריות באזור השרון הן העשירות ביותר בישראל. "בעוד שבמדינות מפותחות אחרות אנחנו רגילים לראות ערים חזקות, וסביבן אזורים כפריים חלשים שנתמכים על ידי העיר – בישראל המצב הוא הפוך - יש ערים חלשות וסביבן יש אזורים כפריים חזקים ועשירים, והמצב הזה הוא לא נכון ומחייב חשיבה מחדש של חלוקת הכנסות", אומרת ברילנשטיין בשיחה עם וואלה! נדל"ן.

      היישובים שנבחנו במחקר הם המועצות האזוריות דרום השרון, חוף השרון, לב השרון ועמק חפר, לצד הערים נתניה וחדרה ושני היישובים הערביים טירה וכפר קאסם. המחקר בחן את הכנסותיהם של היישובים במרכז הארץ והוא חושף את הפערים הדרמטיים בין יישובי מרכז הארץ למועצות האזוריות במרכז ואת האופן בו ניתן לחזק את הערים המרכזיות באזור זה – באמצעות פירוק וחלוקה מחדש של הרשויות. מסקנת המחקר היא כי יש לפעול לפירוק המועצות האזוריות בשרון ומעבר ליחידה אחת נוכח הפערים האדירים בהכנסה, ברמת השירותים לתושב ובהזדמנויות הפיתוח (הקרקעי ובכלל) המאפיינים כיום את מרחב השרון.

      לקריאה נוספת:
      לא מקבלים כסף בזמן: זמן ההמתנה של הקבלנים לתשלום מתארך
      דירות זולות ליד בתי ספר נחשבים - יש דבר כזה?
      "תושבי ישראל גרים בכלובים: קודם בונים תשתיות - אח"כ דירות"

      שטח לחישוב ארנונה (יח"צ)

      על פי המחקר, במרכז הארץ ישנה הקצאה בלתי שוויונית הן בהיבט הקרקעי הישיר והן בהיבט הכלכלי העקיף, כנגזרת מההכנסות שהקרקעות מניבות ומפוטנציאל הפיתוח שלהן, בעיקר בשל התפישה ההיסטורית שלפיה התחלק משאב הקרקע מראשית ההתיישבות. "עם קום המדינה, הופקדו משאבי הקרקע בידי מי שנחשבו 'שומרי הקרקעות' - תנועת ההתיישבות", נכתב במחקר.

      על פי המחקר, המועצות האזוריות באזור השרון נהנות משטח רב לחישוב ארנונה ביחס למספר תושביהן ובהשוואה לערי הפיתוח והיישובים הערביים וכמו כן, במועצות האזוריות ממוצע ההכנסות עולה על ממוצע ההכנסות בערים ועולה באופן משמעותי ביחס ליישובים הערביים. זאת ועוד, למועצות האזוריות גרעון תקציבי נמוך ביותר לתושב בהשוואה לערים והיישובים הערביים.

      הכנסה ממוצעת לתושב (יח"צ)

      על פי הממצאים, המועצה האזורית דרום השרון היא היישוב היחיד שנסקר אשר סיים את שנת 2014 עם עודף תקציבי. המועצות האזוריות חוף השרון, לב השרון ועמק חפר סיימו את השנה עם גרעונות נמוכים יחסית לשאר היישובים שנבחנו (1,189 אלפי שקלים, 9,094 אלפי שקלים ו-6,747 אלפי שקלים בהתאמה). היישובים טירה וכפר קאסם סיימו את השנה עם גרעונות גבוהים יותר (13,883 אלפי שקלים ו-25,205 אלפי שקלים, בהתאמה). חדרה סיימה את השנה עם הגרעון התקציבי הגדול ביותר, ובפער ניכר (103,279 אלפי שקלים). לגבי העיר נתניה לא נמצאו נתונים תקציביים.

      הקרקעות מוקצות לחקלאות אבל בפועל במרכז תפקידה שולי

      על פי הנתונים במחקר, המועצות האזוריות מהוות 22% מכלל הרשויות המקומיות בישראל. בתחומן מצויים כ-970 יישובים, והן מקיפות 85% משטח המדינה, בעד שאוכלוסייתן מונה כ-700 אלף איש המהווים כ-8% מתושבי ישראל. לפי נתוני השנים 1990-1995 82% מתושבי היישובים הקהילתיים בגליל הם אשכנזים לעומת 18% בערי הפיתוח. 80% מתושבי היישובים הקהילתיים בישראל הם בעלי השכלה אקדמית לעומת 17% בלבד בערי הפיתוח וההכנסה המשפחתית הממוצעת ביישובים הקהילתיים כפולה ממקבילתה בערי הפיתוח.

      המחקר, שהוגש למשרד הפנים על רקע מספר מהלכים לבחינת שינויי גבולות המבוצעים בשנים האחרונות, חושף עוד כי למועצות האזוריות שטחי קרקע נרחבים שהוקצו להם לצורך השימוש החקלאי, אולם במרכז הארץ קרקעות אלה מוחזקות על ידי בעלי הון, ובפועל חלקה של החקלאות שולי. במילים אחרות, אופי האזורים הוא דווקא תעשייתי ודומה למרחב העירוני ובשטחים אלו נפוצים תנאי מגורים יוקרתיים, ללא קשר לפעילות חקלאית.

      "המצב הנוכחי, אם ימשך, עשוי להוביל לפרוור ולהחלשת ערי הפיתוח באמצעות מעבר אוכלוסייה צעירה וחזקה לאזור הכפרי וכן להגברת מגמות בלתי רצויות הנוגעות לתנועה בכבישים, כגון שימוש אינטנסיבי בדרכים כפריות, זיהום אוויר, עלייה בהישנות פקקי תנועה ותאונות דרכים", טענו החוקרים. במחקר נסקרו פתרונות אפשריים – ביניהם: ביטול/איחוד מועצות מקומיות ואזוריות, שינוי גבולות וחלוקה מחדש של נכסים מניבים קיימים בין רשויות, חלוקה מחדש של שטחי שיפוט ונכסים מניבים, חלוקה מחדש של ארנונה ממשלתית, תוך התייחסות למהלכים שמשרד הפנים מקדם.