פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "תושבי ישראל גרים בכלובים: קודם בונים תשתיות - אח"כ דירות"

      מטה המאבק הארצי "לבינוי שפוי" המורכב מוועדי פעולה מרחבי הארץ מתח ביקורת על תוכנית התשתיות שאושרה על ידי הממשלה בטענה שהיא אינה שקופה ונועדה בעיקר לצורך יחסי ציבור

      הרכבתם של שני מחפרים שיסייעו בכריית המנהרות של הרכבת התחתית בתל אביב, 4 בדצמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      התוכנית הממשלתית הרב שנתית של הממשלה בתחום התשתיות, שאושרה אתמול (ראשון) הוגדרה כבשורה חשובה שתסייע לפקח ולתכנן מראש, לראשונה, פרויקטים רבים – אלא שהתוכנית גוררת גם ביקורת וחשש כי מדובר בצעד שאינו מספיק על מנת למנוע את הכשלים הבאים בשוק. במטה המאבק הארצי "לבינוי שפוי", גוף שהוקם מעשרות ועדי פעולה ברחבי הארץ המוחים על האופן שבו מתוכננות שכונות ותוכניות מגורים חדשות ברחבי הארץ, מתחו ביקורת על התוכנית וציינו כי היא נשמעת כתוכנית בלתי מספקת, שנועדה בעיקר ליחסי ציבור – אך בפועל אינה שקופה לציבור ואינה כוללת אנשי מקצוע רלבנטיים לפתרון בעיות התכנון והתשתיות בישראל.

      "קודם מתחילים בבניית תשתיות ואחר כך בונים דירות. בניגוד להתנהלות עד היום, אשר סובלים ממנה עשרות אלפי האנשים החיים במקומות שבהם נבנו דירות בלי תשתיות, דוגמת ראש העין וקריית גת, אנו דורשים ששום דירה לא תבנה לפני שמניחים תשתיות. התשתיות הללו נועדו לשרת את הגידול במספר הדירות וזאת על מנת שהתושבים לא יגורו בכלובים ובקופסאות גפרורים", אמרו.

      לקריאה נוספת:
      הגרלת הענק הנוספת של מחיר למשתכן - איך זה עובד? שאלות ותשובות
      לא מקבלים כסף בזמן: זמן ההמתנה של הקבלנים לתשלום מתארך
      דירות זולות ליד בתי ספר נחשבים - יש דבר כזה?

      במטה המאבק הוסיפו כי הם מבקשים להציג לציבור ובכנסת ישראל את כל תוכנית התשתיות, הזמינות שלה והקצאת תקציבים מיוחדים לכל התשתיות הנדרשות. "אנו דורשים תכנון שפוי בלי הרס המרחבים הירוקים, הקצאת תקציבים לתחבורה ציבורית, הולכי רגל, שבילי אופניים ומתן מענה תעסוקתי בכל עיר ועיר. אם אכן הכוונה להשקיע כ-116 מיליארד שקלים בתשתיות, אז יש בתוכנית נקודת אור, אך, מכיוון שלא הציגו בפני הציבור את התוכנית, את התקציבים ולוחות הזמנים, אין שקיפות ואין שיתוף ציבור: אנו חוששים כי התוכנית היא גיבוב של תוכניות קיימות המשמש למסע יחסי ציבור".

      המטה מורכב מוועדי פעולה קיימים הפועלים בעשרות רשויות מקומיות, בהן אור יהודה, אשדוד, באר יעקב, באר שבע, בת ים, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, חדרה, חיפה, טירת הכרמל, ירוחם, ירושלים, כוכב יאיר - צור יגאל, כפר סבא, להבים, לוד, מבשרת ציון, מצפה רמון, נהריה, נשר, נתניה, עמק חפר, עתלית, פתח תקווה, צור יצחק, קיסריה, קרית אונו וראש העין. "אנו דורשים הקמת מטה לתשתיות ישראל עם מיטב האדריכלים ומתכנני הערים, אשר יהיה אמון על התכנון ופיקוח בניית התשתיות לפני בניית מאות אלפי דירות. כל זאת בראייה מקצועית כוללת , שקיפות ושיתוף ציבור אמיתי ובכך למנוע את הקטסטרופה התכנונית בישראל", אמרו אנשי המטה.

      147 פרויקטים עד שנת 2021

      אתמול בבוקר פרסמה הממשלה הודעה כי לראשונה תפורסם תוכנית רב שנתית המרכזת את פיתוחם של 147 הפרויקטים המתוכננים בישראל לשנים 2017-2021 בתחום התשתיות. לצד זאת, יוקם צוות מיוחד למעקב וליישום הפרויקטים. התכנית מרכזת את כלל הפרויקטים הפיזיים המתוכננים - בביצוע, בתקצוב או באישור משרדי הממשלה ויחידות הסמך.

      ברשימה נכלל כל פרויקט תשתית הקיים בישראל, בהתאם לקריטריונים הבאים: עלותו נאמדת ביותר ממאה מיליון שקלים, התקיימה עבורו בדיקת כדאיות כלכלית, וקיימת לגביו החלטת ממשלה או סיכום תקציבי. מהרשימה נגרעו פרויקטים בסך 40 מיליארד שקלים, שלא עמדו בכל התנאים. לצד התכנית אושרה החלטה על מינוי צוות ליווי ובקרה, בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, החשב הכללי, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי של משרד האוצר.