פרויקט התמ"א גרם לנזק לבניין הסמוך - מי ישלם?

אחרי שבדקנו כיצד ניתן להימנע מרשלנות של קבלן בפרויקט תמ"א 38, בעקבות המקרה המסוכן שבו בולען נפער במרכז תל אביב בסמוך לבניין בהליך כזה, בדקנו מי נושא באחריות ואיך מתמודדים עם חברת הביטוח. מדריך

צילום: יותם רונן עריכת וידאו:ניר חן

(בוידאו: הילה ציאון במהדורת וואלה! NEWS על הבולען שנפער ברחוב שלמה המלך בתל אביב)

בחינת המקרה של התמוטטות קרקע סמוך לפרויקט תמ"א 38 שבבניה מעלה את סוגיות הרשלנות, האחריות והכיסוי הביטוחי. ענף הבנייה הוא ענף מועד לפורענות והסכנות הבטיחותיות הטמונות בו רבות, בין היתר לאור העובדה שבאתר בנייה פועלים מספר קבלנים בעת ובעונה אחת ולכל אחד מהם מספר פועלים ולא תמיד קיים פיקוח אמיתי חיצוני על העבודות.

למרבה המזל באירוע שקרה בשלמה המלך לא היו נפגעים בנפש אך נגרם נזק מיידי לרכוש - מכונית שקרסה לבור, קריסת החניה בבניין השכן וייתכן אף פגיעה ביסודות או באיתנותו של הבניין השכן. במקרה הזה מעורבים שני גופים פרטיים מרכזיים - הבניין השכן והבניין שבשיפוץ ולצידם גופים נוספים כמו הקבלן, היזם, העירייה ועוד. אז מי אחראי לאירוע מבחינה ביטוחית?

לקריאה נוספת:
הקרקע נפערה במרכז ת"א: כך תמנעו רשלנות קבלן בפרויקט תמ"א 38
צפו: פרויקט פינוי בינוי ראשון ברעננה יוצא לדרך
הקבלנים: לתקצב סעיפי בטיחות של פועלי בניין כבר במכרזים

מבחינת הנזק שנגרם לבניין השכן - אם בבניין יש ועד בית מסודר שמנהל את הבית המשותף ודואג לביטוחוף יוכלו דיירי הבניין השכן לתבוע את חברת הביטוח שלהם בעוון הנזקים שנגרמו להם, ואילו חברת הביטוח תאלץ לשלם ותפנה בתביעה נגדית או תביעת שיבוב כנגד הגורם המזיק - קרי הבניין שבשיפוץ.

במקרה בו אין ועד בית מסודר וכל דייר מבטח את דירתו בנפרד, יפנה כל דייר ודייר לחברת הביטוח שלו, ולאחר הערכת שמאי את הנזקים ידרוש את החלק היחסי המגיע לו - שכן ביטוח מבנה של דירה מחיל גם כיסוי לחלק יחסי בשטח הבית המשותף. גם כאן, חברות הביטוח יפנו ויתבעו את הגורם המזיק.

אפשרות נוספת היא שדיירי הבניין השכן יחליטו שהם לא מפעילים את פוליסות הביטוח שלהם ויגישו תביעה ישירות כנגד הבניין שבשיפוץ. במצב כזה התביעה תוגש הן נגד הדיירים, הן נגד הקבלן, היזם, המפקח וכו' כשכל אחד מהם ינסה להסביר מדוע הוא לא צריך להיות אחראי.

במקרה שהשכנים התריעו בפני העירייה כי קיימת סכנה, אולם זו לא התייחסה, יש מקום להכניס גם אותה לתביעה. לעיתים מכניסים את העירייה לתביעה גם ללא קשר כמאשרת התוכניות.

בולען נפער ברחוב מרכזי בתל אביב סמוך לבניין בו מתבצעות עבודות תמ"א 83 (יותם רונן)
הבולען ברחוב שלמה המלך בתל אביב (צילום: יותם רונן)

בתביעה ישירה יש מספר חסרונות:

א. חיסרון כלכלי - הדיירים בבניין הניזוק יהיו צריכים לשאת בכל הוצאות המשפט (בזמן ניהולו) מכיסם.

ב. חיסרון משפטי – אם מגישים תביעה נזיקית על דיירי הבניין השכן קודם כל להוכיח שמישהו בבניין שבשיפוץ התרשל וגרם לנזק,. אם לא יוכיחו זאת, לא יזכו לראות שקל גם אם הנזק רב.

ג. חיסרון טכני- ההליך המשפטי במדינת ישראל, במיוחד בתביעה מרובת גופים גדולים יהיה ארוך ומתיש, ועד שיראו הדיירים כסף, יעבור זמן רב.

הדבר הנכון מצד הדיירים יהיה לתת לחברת הביטוח החזקה ומרובת המשאבים לפעול אל מול המזיק, שכן לה יש את היכולות, את הכוח ואת אורך הנשימה לעשות זאת. חשוב לציין שלא ניתן גם לתבוע את חברת הביטוח וגם להגיש תביעה כנגד המזיק.

מבחינת ביטוח הרכב שנפגע, גם כאן יפנה כמובן בעל הרכב לחברת הביטוח שלו ושוב, זו תפנה לאחר מכן למזיק בבניין שבשיפוץ. אם אין לו ביטוח מקיף, יהיה עליו לפנות ולתבוע ישירות את הנזק מהמזיק בבניין שבשיפוץ, שזו אופציה קשה ומתישה.

הכותב הוא עורך דין במשרד עוה"ד צבי יעקובוביץ ושות' העוסק בדיני ביטוח ונזקי רכוש