משרד ראש הממשלה מפרסם הבוקר (חמישי) לראשונה נתונים על עמידתם של משרדי ממשלה ביעדים שקבעו לעצמם. משקלול הממצאים עולה שמשרדי הממשלה עמדו בממוצע בכ-72% מהיעדים. "זהו הליך חלוצי שמבטא את מחויבותה של ממשלת ישראל לפעול למען כלל אזרחי המדינה, והוא ממצב אותנו בקבוצת המדינות המתקדמות ב-OECD", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם פרסום הדו"ח. מנכ"ל משרדו אלי גרונר הוסיף: "זהו רק צעד ראשון, ונשלים אותו בשנה הבאה כאשר נפרסם את כלל הביצועים למדדים שפורסמו בספר תכניות העבודה לשנתיים הבאות".
הדו"ח החדש הוא מעקב אחר מידת ההצלחה של המשרדים לעמוד ביעדי העבודה שקבעו לעצמם בתחילת שנת 2016. הוא כולל את כל משרדי הממשלה, למעט משרד ראש הממשלה, שהוא היוזם והמבצע של הבדיקה, וכן משרד הביטחון ומשרד החוץ שסירבו לקחת חלק ביוזמה להצבת יעדים ופרסום המעקב. המשרד לביטחון פנים לא עמד במועד שנקבע לדיווח, ולכן הנתונים לגביו לא נכללו.
ראוי לציין שיעדי המשרדים הם יעדים שבחרו המשרדים להציג, והם לא נקבעו על ידי גוף חיצוני. לכן נראה שבמקרים רבים הציבו המשרדים לעצמם יעדים שנראו נוחים להשגה ולא יעדים קשים. בחלק מהמקרים התנגדו המשרדים להציב יעד כמותי להישג והסתפקו ביעד איכותי שיציג שיפור כלשהו במדד.
משרד התחבורה, למשל, לא הציג יעדים בתחום הפחתת מספר תאונות הדרכים או הפחתת העומס בכבישים. משרד הבריאות לא הציג יעדים בתחום ימי האשפוז או ההמתנה בתורים, והעדיף להציג את הירידה הדרמטית בזמני ההמתנה ל-MRI - תוצאה ישירה ומובטחת של הגדלת התקציב לתחום והוספת מכשירים. עם זאת, ירד זמן ההמתנה הממוצעת ל-20 יום בלבד לעומת יעד של 14 ימים שקבע המשרד.
משרד האוצר הצליח להוריד את הגירעון התקציבי מעבר ליעד (2.1% מהתוצר לעומת יעד של שמירה על גרעון בשיעור 2.9%), הגדיל מעבר למצופה את הכנסות המדינה ושיפר מעבר לחזוי את רווחי החברות הממשלתיות. עם זאת, לאוצר אין נתונים לבדיקת עמידתו ביעדים חשובים אחרים, כגון הפחתת רמת אי השוויון במדינה, הפחתת הריכוזיות בענף הפיננסי והקטנת הפער בין ישראל למדינות OECD בתחום פריון העבודה.
תוצאה מגוחכת בהתמודדות עם משבר הדיור
אשר למשבר הדיור, כשל משרד האוצר באחד היעדים המרכזיים עליהם הכריז השר משה כחלון - העלאת מספר התחלות הבנייה ב-20%. מספר התחלות הבנייה עלה ל-54 אלף יחידות דיור, לעומת יעד של 60 אלף יחידות אותו קבע המשרד בתחילת השנה.
הדו"ח מציג את הבלבול וחלוקת הסמכויות הבעייתית בהתמודדות הממשלה עם משבר הדיור. התוצאה מגוחכת: מה שמוצג בדו"ח ככישלון של משרד האוצר, מתואר כהצלחה של משרד השיכון. משרד השיכון החליט שמבחינתו, היעד הוא רק 53 אלף התחלות בנייה, ולכן הנתון של 54 אלף יחידות דיור מציג עלייה.
למעשה, על פי הדו"ח משרד השיכון עמד ברוב משימותיו, למעט התכנית הנחשבת לפרויקט הדגל במלחמה ביוקר הדיור - מחיר למשתכן. המשרד תכנן לספק דיור מוזל ל-15 אלף זכאים במהלך 2016, אולם בפועל זכו במכרזים רק 6,343 זכאים, שאיש מהם, אגב, טרם קיבל מפתחות לדירה.
הנתונים מתייחסים למספר הזוכים בדירות ולא למספר הדירות שנמכרו במסגרת הפרויקט, המסתכם בכ-3,100 דירות מתוך שוק דיור כולל של כ-110 אלף דירות בשנה. משרד השיכון מסביר את אי העמידה בתכנית בהערכת חסר של הליך התכנון והעיכוב הניכר בקבלת היתרי בנייה.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא משרד קטן מאד, שהציב לעצמו בשנה שעברה יעדים שהתגלו כבלתי ריאליים בחלקם: במקום הגירה של 7,500 איש ליישובי הפריפריה - היגרו רק 1,500. התקווה לייצר 1,250 מקומות עבודה חדשים התנפצה על 300 בלבד. לעומת זאת, אושרה תכנית אסטרטגית לחיזוק חיפה והצפון; ונחתם הסכם להקמת אוניברסיטה בגליל.
משרד העלייה והקליטה לא השיג אף לא אחד מהיעדים שהציב לעצמו: מספר העולים היה נמוך לעומת השנה שעברה ומהיעד של 32 אלף איש שהציב המשרד; וכן גם מספר התושבים החוזרים והצעירים. כישלון בולט במיוחד הוא בתחום הדיור לעולים קשישים. המשרד קיווה לחתימת חוזים לבניית 800 דירות, בפועל נחתמו חוזים לבניית 200 יחידות דיור בלבד. הסיבה לכישלון על פי הדו"ח: חוסר שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות. ייתכן שההסבר המלא הוא
שהקשישים אינם תורמים בדרך כלל להכנסות הארנונה של רשויות.
משרד התחבורה: מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה
משרד התחבורה עמד יפה ביעדים להגדיל את התנועה בנמלי הים והאוויר וכן בתחבורה הציבורית. בתחום תאונות הדרכים הקטלניות הייתה הצלחה פחותה. התכנית הייתה להוריד את מספר ההרוגים בדרכים לפחות ב-5% ל-336. בפועל עלה המספר ב-23 לעומת השנה הקודמת, ל-377. למרות שחלק ניכר מתקציב המשרד הוצא על בניית כבישים, מחלפים ופתרונות תחבורה ציבורית להפחתת העומס בכבישים, המשרד לא פרסם יעדים והישגים בתחום זה.
במשרד החינוך סירבו להצעת משרד ראש הממשלה להציב יעדים מספריים להישגיהם של תלמידי בתי הספר היסודי בבחינות המיצ"ב שנערכו לתלמידי כיתות ה' ו-ח'. המטרה שהוצגה הייתה שיפור כלשהו בהישגים, והיא הושגה באופן חלקי. ההישגים הבולטים ביותר הם השיפור בציון הכללי של תלמידים ששפת אמם ערבית והישגי כיתות ח' במדע וטכנולוגיה.
משרד הרווחה הצליח להעלות את הרווחה הכלכלית בקרב המשפחות המטופלות בתכניות לטיפול בעוני מ-30% ל-34%. הטענה הנפוצה לפיה המדיניות הכלכלית הגבירה את נטיית החרדים לצאת לעבודה, אינה מוצאת ביטוי בנתונים; ושיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים עלה בשנה שעברה בשיעור זניח של חצי אחוז ל-51.7%. היעד שקבע משרד הרווחה הוא העלאת שיעור התעסוקה מבלי לנקוב במספר. הדו"ח אינו מציג נתונים על תעסוקת נשים במגזר.
ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) לא עמדה במרבית המדדים שהציבה לעצמה בתחום הקטנת הסחבת בטיפול בתיקים. לעומת זאת, הצליחה יפה במשימה להעלות את הסכום המשולם לקופתה ב-34 מיליון שקל.