המצוקה הכלכלית שאליה נקלעו אלפי חקלאים בשנים האחרונות, והקושי להתפרנס מחקלאות, חייבה את החקלאים למצוא מקורות פרנסה חלופיים ממשאב הקרקע הקיים ברשותם. אחת האופציות היתה הקמת מחסנים שאינם מיועדים לחקלאות וממוקמים סמוך לבית מגוריהם של בעלי המשק, והשכרתם לצדדי ג'.
מבחינה כלכלית מיזם המחסנים טוב למשכירים שנדרשים לעלויות השקעה נמוכות בהקמת מבנה על קרקע שקיימת ברשותם; והוא טוב גם לשוכרים שנדרשים לשלם דמי שכירות מופחתים ביחס לעלויות שהיו משלמים אילו היה המחסן ממוקם במרכזי הערים.
ואולם בחלק ניכר מההתקשרויות שמבוצעות בין בעלי הנחלות שמשכירים את הנכס, לבין השוכרים - לא יודעים בעלי הנחלות מה מהות העיסוק שנעשה בפועל על ידי השוכר במחסנים. אם לא די בכך הרי שגם לשכנים שמתגוררים בסמוך למחסן שהושכר או לוועד האגודה - אין כל מידע על המתרחש במחסן. ובהעדר מידע ייתכנו שימושים בלתי חוקיים או מסוכנים בשטחו של המחסן.
ואכן, לאחרונה נחשפו כמה שימושים בלתי חוקיים שנעשו במחסנים חקלאיים. למשל, הפיכת מחסן חקלאי למעבדה לגידול שתילי מריחואנה כפי שנמצא במושב צפריה, הקמת קזינו במושב מנוחה, ומחסן לאגירת זיקוקים במושב פורת, שהתפוצץ והביא למותם של שניים. כל השימושים האלה רחוקים מלהיות חקלאיים, ומדובר בדוגמאות מעטות בלבד שממחישות את הסיכונים שנוטלים על עצמם בעלי נחלות שמשכירים מחסנים בשטחם.
בחלק ניכר מהמחסנים המושכרים מדובר בשימוש בקרקע שאינו למטרה חקלאית, ובכך הוא מנוגד להוראות הסכם החכירה של הקרקע, שהרי לבעלי הנחלה אין את ההיתרים הנדרשים לשימוש חורג. ברבים מהמושבים אין לבעלי הנחלות היתרים מהרשויות השונות ולמעשה כלל לא הוגשו בקשות לקבלת היתר לבצע בשטח שימוש חורג. במרבית המקרים הסיבה לכך היא העלויות הכספיות הכרוכות בהוצאת היתרים אלה, וההכרח לשנות את ייעוד הקרקע.
קבלת היתר להיכנס למחסן המושכר
רשות מקרקעי ישראל מתירה להשתמש במבנים ובמקרקעי הנחלה אך ורק לצרכים הדרושים במישרין לייצור חקלאי. כל שימוש אחר מוגדר שימוש חורג. אף שבמשך השנים עודכנה רשימת השימושים המותרים בקרקע, כדי לאפשר לחקלאים להרחיב את קשת עיסוקיהם ולהתאימם למציאות העסקית של ימינו, היא מעולם לא כללה השכרה לגופים חיצוניים. המשמעות היא שחקלאים הפועלים בניגוד לחוק ומשכירים את המחסנים שברשותם חשופים לכמה סיכונים.
תביעות כספיות מהרשויות: בעלי הנחלות שמשכירים מחסנים בשטחם חשופים לתביעות בגין שימוש חורג הן מצד רשות מקרקעי ישראל והן מצד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. יש לציין כי קיים תיעוד של פקחים ומבוצעים צילומי אוויר של אזורים אלה, כך שמיום הגשת התביעה ניתן לחייב בתשלום על שימוש חורג, לכל הפחות על תקופה של 7 שנים לאחור.
צווי פינוי והריסה: הסיכון בהקמת מחסן על שטח שאינו מאפשר את הכשרת השימוש גם אם ישולם הקנס דבר שיחייב את הריסתו.
תביעות מצד ג': בעל הנחלה שבשטחו מצוי המחסן חשוף לתביעות על מפגעים ונזקים שייגרמו כתוצאה מהשימוש במחסן גם אם הוא עצמו לא ביצע את השימוש.
לבעלי נחלות מומלץ לדרוש במסגרת הסכם השכירות מהשוכרים להתחייב על הגדרת שימוש ספציפי שייעשה במחסן, ולקבל אפשרות להיכנס לשטח המושכר בכל עת במשך כל תקופת השכירות, וזאת לוודא שאכן זה השימוש המבוצע בשטח בפועל. כמו כן מומלץ לבעלי הנחלות לדרוש מהשוכרים לרכוש ביטוחים מתאימים בגין הפעילות המבוצעת על ידם, כך שהכיסוי הביטוחי יהיה גם כלפי צדדים שלישיים.
בכל מקרה שאין אישור לשימוש חורג בנכס כדאי להזדרז ולפעול בהקדם להסדרת השימוש החורג, וזאת גם אם הדבר כרוך בהליכים ביורוקרטיים ובתשלום כספים. העדר היתר יפריע גם בעתיד לבעל הנחלה להצטרף להחלטות חדשות שמיטיבות עם בעל הנחלה, וימנעו העברת זכויות של הנחלה או פיצולה.
במקרה שמקום מגוריכם סמוך למחסנים שנעשה בהם שימוש ללא היתרים, שהפעילות בהם שאינה חוקית, או שמאוחסנים בהם אמצעים מסוכנים, מומלץ לא להישאר אדישים, וכחלק מכך לפעול בהקדם למניעת הפעילות ולדווח על כך לוועד האגודה ולרשויות המוסמכות.
עו"ד גלעד שרגא עוסק בנחלות ומשקים חקלאיים במושבים, יו"ר ועדת אגודות שיתופיות מחוז ת"א - לשכת עורכי הדין