"איחוד רשויות של תל אביב-יפו עם בת ים קרוב"

"איחוד רשויות של תל אביב-יפו עם בת ים קרוב מכפי שחשבתם: אף שמדובר בניגוד אינטרסים כלכלי ופוליטי, עיריית תל אביב-יפו סבורה שמבחינה עירונית האיחוד הוא הדבר הנכון, ולא רק לבת ים". כך אמר היום (שני) סגן ראש עיריית תל אביב-יפו, אסף זמיר, בכנס השנתי של הרשויות המקומיות שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט בתל אביב. זמיר הוסיף כי משרד האוצר כבר הסכים לתנאים הנדרשים לטובת האיחוד כדי ללוות את התהליך. "כשעיר קטנה מתאחדת עם עיר גדולה, מקורות ההכנסה ישרתו את העיר הקטנה יותר - בהנחה שהניהול טוב. זה נכון לאחד רשויות למטרופולין אחד, אגב לא רק את בת ים", הדגיש.

זמיר התייחס לסוגיית פינוי נמל התעופה שדה דב לטובת הקמת 12 אלף דירות בצפון העיר, והעריך כי למרות עמדתו של ראש העיר רון חולדאי, "שדה דב יפונה בסופו של דבר". לדבריו, "כמות הדירות שניתן לבנות על השטח של שדב דב גדולה מדי בשביל שלנצח לא יפנו אותו. בסופו של דבר השדה יפונה. ראש העיר הביע לא פעם את עמדתו, אבל ההחלטות מגיעות גם מבית המשפט ומהמדינה". עם זאת הדגיש זמיר: "אין ספק שצריך להיות פתרון תעופתי אחר באזור תל אביב - ואני חושב שמתעסקים בזה".

לקריאה נוספת:
כמה כסף תחסכו אם לא תקנו דירה?
קזינו וחממה לגידול קנאביס: מה מסתתר במחסנים של המושבניקים?
הכירו את האחות חג'ג': "פעם בנינו בקטן היום רק מפלצות"

איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה, התייחס לתכנית לפנות את הבסיס הצבאי סירקין שבתחומי העיר לטובת אלפי דירות, במסגרת תכנית פינוי בסיסי צה"ל לדרום הארץ. "הבעיה בתכנית סירקין היא לא הבינוי. המדינה יודעת שלא הסכמנו לתכנית משום שלא יהיה איפה לממש אותה. הבעיה היא שאין למדינה פתרונות תחבורה - זרוע אחת של הממשלה מתכננת שכונה בגודל של יישוב קטן, והזרוע השנייה בכלל מתעלמת מהמצב. היטיב לבטא את זה אתמול יו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי, שאמר כי התפקיד שלו זה לתכנן דירות, לא מעניין אותו כל השאר", טען ברוורמן.

לדבריו, "כל משרד מושך לכיוון אחר - אין תיאום או הסכמה, אין חשיבה על הטובה הכוללת לתושבים והסתכלות משותפת לעתיד לבוא. יש משימה מיידית אותה מנסים לעשות - ולא אכפת להם משום דבר אחר. אם באמת המדינה רוצה לבנות, היא תצטרך להגיע להבנה איתנו לגבי פתרונות שאנחנו דורשים, אגב לא רק לנו אלא גם לראש העין, גבעת שמואל, הוד השרון ויישובים מעבר לקו הירוק. כולם יושבים על כבישים רוחביים והמצב בלתי נסבל".

ברוורמן חשף כי העירייה עומדת להגיש בקרוב עתירה נגד המדינה על תוכנית סירקין. "לא ניתן יד עד לדבר עד שלא יפתרו את בעיות התשתית, כי אנחנו לא מסתכלים לעוד שנה או שנתיים אלא לעתיד. הדוגמה הטובה ביותר היא ראש העין - יש בה דירות אבל התושבים מסכנים כי אין להם תשתיות מתאימות. אני משוכנע שגם הממשלה מבינה שבלי הסכמה היא לא תוכל לממש את רצונותיה".

משה פדלון, עיריית הרצליה, דווקא סיפר שהמו"מ של העירייה מול המדינה עבד: "אני ניהלתי מו"מ קשה עם מנהל התכנון והגעתי למצב קיצוני עד כדי כך שהוא התפוצץ, עד שקיבלנו מה שרצינו - כבישים, גשרים, מחלפים. עמדנו על שלנו וקיבלנו פי חמש מתחילת המו"מ, כך שאני ערוך מבחינת תשתיות", סיפר.

לדבריו, "יש לי מימון לבתי ספר, גני ילדים ובתי כנסת עבור דיור למשתכן. צריך לזכור: דירות באדמות של מחיר למשתכן יעלו 1.5 מיליון שקל ל-3 חדרים במקום הכי יקר במדינה. ממול בונים קבלנים פרטיים במחיר של כ-3 מיליון שקל בממוצע. הכיוון שלנו הוא לבנות עם הממשלה, אנחנו מתכנסים פעם בחודש אצל אביגדור יצחקי ועומדים על שלנו".

עופר ברקוביץ, סגן ראש עיריית ירושלים, התייחס לתופעת דירות הרפאים בבירה: "המס הכפול על דירות הרפאים זה צורך השעה", הסביר, "יש אלפי דירות רפאים שמונעות מצעירים לשכור נכס במחיר ראוי". ברקוביץ תהה מדוע צריך אישור של השלטון המרכזי עבור החלטות עירוניות במקום שהסמכויות יעברו לשלטון המקומי. "יש ברחבי העיר מבנים נטושים הפטורים מארנונה. איך יכול להיות שחברי כנסת לא מצליחים לדחוף חוק שיאפשר להכניס 1.5 מיליון מ"ר נדל"ן לוועדת הכספים? יש פער בין השלטון המרכזי למקומי", טען.

ברקוביץ התייחס לאמירות לפיהן ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, במרוץ לפוליטיקה בשלטון המרכזי. "ירושלים צריכה ראש עיר במשרה מלאה, שיכול להכיל תפיסות עולם שונות ולכן צריך ראש עיר חילוני. היא חייבת ראש עיר שהאינטרסים שלו אך ורק בעיר הזאת, גם כך זו עיר מורכבת ומאתגרת וכל סטייה הצדה משבשבת ואני מקווה שראש העיר יחליט איפה הוא נמצא", טען ברקוביץ.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, ייצג בפורום את ערי הפריפריה הדרומית. "אני מעוניין שיהיו כמה שיותר יחידות דיור בעיר", הודה, "הרי אין ראש עיר שכיום רבע מהדירות בעיר שלו הן של עמידר או עמיגור. מדובר באנשים המתקשים לשלם שכר דירה". לדבריו, "מאז צוק איתן התחלנו במרוץ בנייה ושיווקנו למעלה מ-2,500 יחידות דיור, ועוד לא הספקתי לחתום על הסכם גג כי השיווק בשדרות הוא טוב. זה מפחיד אותי כי צריך לדאוג לפתרונות תעסוקה - אני חושב שהסכמי הגג צריכים לקחת בחשבון צמיחה לא רק דמוגרפית אלא גם עסקית".

"אני מונשם מלאכותית על ידי מדינת ישראל באמצעות מענקים", המשיך דוידי, "אבל אני חושב שנצליח לשנות את המאזן הדמוגרפי ולתת למשפחות חזקות אפשרות להישאר בעיר". הוא התייחס לתוכנית מחיר למשתכן: "לפני 20 שנה רכשתי דירה ב-400 אלף שקל ואחרי זה קניתי דירה אחרת. מחיר למשתכן זו בשורה אמתית שנותנת מענה ל-50% מהאוכלוסייה הצעירה בעיר".

יוסי שבו, ראש עיריית נס ציונה, סיפר: "העיר התפתחה בהתאם לתפיסה לפיה אני בונה לפי יכולת לתת שירותים ברמה גבוהה. את העיר קיבלתי עם 20 אלף תושבים וכיום יש 50 אלף תושבים. כל מה שקשור בתכנון ערים הופקע מאדריכלים ועבר לכלכלני האוצר וזה אסון למדינה. לא ייתכן שכלכלני האוצר שרק רוצים להוריד מחירים למדינה, יתכננו את הערים שלנו. מה שקורה בהתחדשות עירונית זה אסון מוניציפלי. לא ייתכן ששטח יוכפל פי חמש בלי שירותים מתאימים".

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, הוסיף: "אני איש ציבור היחיד במדינה שהתנסה בניהול עיר ב-3 קטסטרופות: מלחמת לבנון השנייה, שריפת הכרמל והשריפה האחרונה ונחשב למי שניהל את זה טוב. אתה חושב שמישהו בממשלה התקשר אלי ושאל מה התובנות שלי? שר האוצר הוא היחיד שהבין שברגע שפרצה השריפה האחרונה בעיר, ואני דרשתי שבאותו רגע מס רכוש יהפוך לחלק מהחמ"ל, נוצר חוסן לאומי חדש - התקצר המרחק בין הפרט לשלטון. 4 חודשים אחרי 90% מהתושבים חזרו לגור בבתים שלהם. זה אפשרי, בחיפה זה לא לוקח שנים. השאיבה מהדרום והצפון תימשך: בצפון יש רק 21% יהודים, אנחנו הזדכינו על השטח הזה".

לטענתו, "אין ראייה הוליסטית איך תיראה המדינה. למה אין צעד משלים לצפון כמו פינוי בסיס בפתח תקווה לדרום הארץ. כל הדירות של שדרות לא שוות אם לא יהיו מקומות עבודה. אין מדינה ולו אחת בעולם שמתבססת על מרכז כלכלי אחד. אין חיה כזאת. עכשיו שר האוצר אהובי קבע שיהיה עוד בית משפט לכלכלה בחיפה. לפני עשור נכשלנו לעשות את זה. במדינה מפגרת שנקראת ארה"ב בית המשפט הכלכלי הוא בדנוור קולורדו, לא בניו יורק. חייבים לבזר".

ראש עיריית יהוד, עו"ד יעלה מקליס, ציינה: "בתור פריפריה של מטרופולין תל אביב הפתרון היחיד הוא תחבורה ציבורית שתגביר את הנגישות ולא רק תחזק את הצפון והדרום אלא תוריד את העומס עלינו ותיתן לנו אפשרות לבנות בצורה מסודרת עם תשתיות מתאימות. יהוד-מונסון עוברת התחדשות עירונית משמעותית - הכפלת כמות התושבים בעיר בשני שלבים: בתוך המרקם האורבני הקיים ובמקביל תוכנית התחדשות של אזור התעסוקה וגם בשטחים פתוחים. בחודש שעבר גדל שטח השיפוט שלנו והבנייה המטורפת הזאת מבוססת על פוטנציאל של 11 אלף דירות על 9,000 יחידות דיור קיימות בעיר. אבל כל ראש עיר יודע שיכולת להכיל כמות כזאת של תושבים מותנית בתעסוקה ומסחר. וכמו שאמרו חברי יד ימין רוצה לבנות ויד שמאל קוטעת את הבסיס הכלכלי על ידי סלילת כביש בין עירוני שיקטין לנו את כמות המסחר, מה שלא יאפשר את הגדלת כמות יחידות הדיור".