מדוע רשות מקומית שמבקשת להוריד את תעריף הארנונה, נתקלת בתשובה שלילית ממשרד הפנים? זאת הטענה של המועצה המקומית גני תקווה, שבעבר אופיינה בבנייה נמוכה אולם כיום נהנית מתנופת בנייה של מגדלי מגורים. לטענת המועצה, ב-3 השנים האחרונות שלחה בקשות למשרד הפנים על מנת לקבל אישור להוריד את תעריף הארנונה של השטחים המשותפים בבנייני המגורים. זאת מאחר שלטענתה, היישוב החל את חייו בבנייה נמוכה, ותחשיבי הארנונה לשטחים המשותפים הותאמו לכך בהתאם; אולם כעת התחשיב אינו מתאים, עם תנופת הבנייה הרוויה.
תשלום הארנונה לשטחים משותפים כולל חניה, מחסן, שטחים למתקנים טכניים (סילוק פסולת, פירי מעלית, משאבות מים), מתקני ספורט בבניין מגורים, לובי, מסדרונות וחדרי מדרגות. ישנם בנייני מגורים ישנים שבהם השטחים המשותפים הם זניחים, אז העלות אינה משמעותית; אך בבנייה החדשה, מסבירים במועצה, השטחים המשותפים נרחבים הרבה יותר.
למעשה, מי שחי בבניין משותף חדש נדרש לשלם ארנונה על שטחים משותפים בשיעור של 30%-40% יותר משטח הדירה עצמה. לדוגמה: מי שגר בדירת מגורים בשטח של 130 מ"ר, משלם ארנונה כללית בגין שטח של 180 מ"ר בסך של כ-8,500 שקל. ישנן דירות בנות 130 מ"ר עם שטחים משותפים גדולים אף יותר, כך שדייר משלם על 220 מ"ר יותר מ-10,000 שקל עבור הארנונה.
במועצה אומרים כי מזה 3 שנים שנעשו פניות לבקשה לשינוי התחשיב. באחרונה קיבלו התושבים מכתב מהעירייה בנושא, ובו נכתב כי "באחרונה פנתה המועצה למשרד הפנים בדרישה להורדת תעריפי הארנונה עבור שטחים משותפים. מדובר, למעשה, בנטל כלכלי שבו נושא הציבור בשל עיוות בתחשיב. לצערנו, דחה המשרד לעת עתה את בקשת המועצה להפחתת תעריף הארנונה על שטחים אלה. נדגיש כי הארנונה המשולמת בגני תקווה אינה גבוהה, אולם הציבור נושא בנטל בשל עיוות בתחשיב התעריף על שטחים משותפים".
במקביל ביקשה ראש המועצה, ליזי דלריצ'ה, העלאה של 5% בתעריפי סיווגים שאינם למגורים, וזאת מאחר שתעריפי הארנונה לסיווגים שאינם למגורים בגני תקווה נמוכים מהתעריפים המקובלים. במכתב שנשלח לתושבים נכתב עוד כי "לצערנו הבקשה נדחתה, ובימים אלה פועלת ראש המועצה מול השר ופקידי המשרד על מנת לקדם את יישום השינויים בתעריף למען תושבי גני תקווה. לא נאפשר את המשך העיוות, ונמשיך לפעול ביתר שאת אל מול משרד הפנים, עד שיתוקן אשר דורש תיקון למען תושבי גני תקווה כולם".
"שיטת חישוב ארנונה מלפני 30 שנה"
בשיחה עם וואלה! NEWS אומרת דלריצ'ה כי "שינוי שיטת החישוב של הנכסים המחויבים בארנונה כללית אינו נמנה על התחומים בהם ראשי הרשויות רשאים לעשות שינוי, כך שהרשויות נדרשו ב-2016 להטיל ארנונה על נכסים בתחומן, על פי שיטה שנקבעה ב-1984 ולרוב אינה מתאימה עוד לימינו. גני תקווה, שאופיינה לפני עשורים בבנייה נמוכה, הפכה להיות אבן שואבת המושכת אליה משפחות צעירות רבות; והבנייה הפכה לבנייה רוויה, ששיטת חישוב הארנונה שהייתה נהוגה לפני 30 שנה אינה מתאימה עוד".
לטענתה, "באמצעות דיני ההקפאה מנע המחוקק מהרשויות המקומיות לבצע שינויים בצווי הארנונה, ובפרט - לשנות את שיטת חישוב השטחים החייבים בארנונה. זו בדיוק הבעיה הקיימת בתחום המועצה המקומית גני תקווה, שכן שיטת החישוב בה, הידועה בכינוי 'ברוטו-ברוטו', נקבעה בזמן שהבנייה ביישוב הייתה ברובה בנייה צמודת קרקע".
דלריצ'ה מוסיפה כי לשיטתה, "מדובר בחוסר צדק שזועק מתוך נוסחו הארכאי של צו הארנונה וגורם לתסכול רב, הן לתושבי גני תקווה והן לחברי המועצה, אשר נאלצים לקבל החלטות בנושאי הארנונה כאשר ידיהם כבולות וידם קצרה מלהעניק לתושבים פתרונות ולטפל כראוי בעיוותים שנוצרו במהלך השנים. פנינו מספר פעמים בבקשה לקדם את יישום השינויים בתעריפי הארנונה, אך לצערי קיבלנו תשובה שלילית. לא אאפשר את המשך העיוות ואמשיך לפעול ביתר שאת אל מול משרדי הממשלה עד שיתוקן העיוות".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בקשתה של גני תקווה נבחנה בהתאם לקווים המנחים, כפי שקבעו שרי הפנים והאוצר. על פי הקווים המנחים, אושרה העלאה חריגה בתעריפים לחלק מהנכסים שאינם למגורים, בהתאם לבקשת הרשות המקומית. באשר להפחתה, הרשות אינה עומדת בתנאים הקבועים להפחתה, לאור גירעונה המצטבר והשוטף".