בעל דירה שסתם את הניקוז בבטון וסירב לתקן, ומשכיר שביקש תוספת של 1,000 שקל לשכר הדירה למרות שהבית התפרק - אלה רק חלק מהמקרים המצערים שבהם נתקלים לא מעט שוכרי דירות. לקראת דיון שייערך היום (שלישי) בוועדת החוקה של הכנסת, על הצעת חוק שכירות הוגנת שמקדמים חברי הכנסת רועי פולקמן (כולנו) וסתיו שפיר (המחנה הציוני), שוחחנו עם שוכרי דירות שסובלים ממקרים דומים.
בדיון, בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), ייקחו חלק גם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, ועד שוכרי הדירות של ישראל, נציגי משרד המשפטים, האגודה לזכויות האזרח והמשמר החברתי. לפי סקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, שנערך על ידי מכון המחקר מאגר המוחות ועליו ענו יותר מ-11 אלף סטודנטים, למעלה מ-40% מהצעירים בישראל מתגוררים בשכירות. רבים מהם, בכל רחבי הארץ, נתקלים בבעיות קריטיות מול בעלי הנכסים.
"השירותים היו מוצפים שבועות"
איתי נטר (33), דובר ועד שוכרי הדירות המתגורר בדירה שכורה בתל אביב, נתקל גם הוא במקרה דומה. "גרתי עם עוד שני שותפים בדירה שכורה בשדרות רוטשילד ושילמתי כ-2,900 שקל בחודש (בסך הכול 8,000 שקל לדירה). על ההתחלה נפלה חתיכת בטון מהמרפסת של הדירה שלי למרפסת של השכנים בקומה מתחת", הוא מספר. "בעל הבית לא תיקן את הנזק - אבל זה לא מנע ממנו לבקש תוספת של 1,000 שקלים לחוזה החדש (שזה תוספת של בערך 13%). החלטתי לא להישאר בדירה בגלל ההזנחה והזינוק בשכירות. הדירה מתחתי, אגב, הייתה משופצת והושכרה ב-1,000 שקל פחות".
גם רפי (27) ואשתו (24) נאלצו להתמודד עם בעל בית שלא טרח לבצע תיקונים בדירה שבבעלותו. השניים עברו לדירה שכורה בצפת, ובעל הבית התגורר בירושלים. "כשנכנסו לא ידענו שהדירה כולה קומבינה אחת גדולה", אומר רפי, "בעל הדירה סתם בבטון את פתח הביוב בדירה, מה שהוביל לכך שלא היה ניקוז. נוצרה סתימה ולא היה ניתן לעשות שימוש בשום דבר שדורש מים - מקלחת, שירותים, כיור וכו'. היה גם איסור על שימוש במכונת כביסה. לאורך מספר שבועות התחמק בעל הבית ממתן עזרה ולא ענה לטלפונים והשירותים היו מוצפים שבועות. בסופו של דבר החלטנו לעזוב ומצאנו דירה אחרת".
יעל ממרכז הארץ טוענת שנתקלה בחוזה חד צדדי. "עם החתימה על חוזה השכירות, ביקשתי להוסיף סעיף של אופציה להארכה", היא נזכרת, "בעל הדירה טען שלא תהיה בעיה כזו, אבל בפועל לא הכניס את הסעיף. משחוזה השכירות התקרב לסיומו, ניסיתי לפנות אליו בבקשה להיפגש כדי להאריך, אבל הוא דחה וביטל את הפגישה מספר פעמים - עד לשלושה ימים לפני פקיעת החוזה, מבלי שעדכן אם תהיה העלאה במחיר או את הסכום הכולל. בנוסף, עם הכניסה לדירה, ביקשתי לדעת אם מדובר בדירה המיועדת לתמ"א 38, ובעל הדירה מסר שלא. משנכנסתי התברר כי הדירה כן מועמדת להתחדשות עירונית".
גם נעמי (44), שהתגוררה בדירת קרקע עם 4 חדרים בנתניה, נתקלה באטימות מצד בעל הבית. למרות ששילמה לא פחות מ-7,400 שקל בחודש, דרש ממנה המשכיר לשלם על תקלות שאירעו בגינת הבית. "באחת הסופות נפל עץ בחצר על מערכת ההשקיה ושבר אותה. הזמנתי גנן שיפנה את העץ ושילמתי לו כמה מאות שקלים, ולאחר מכן בעל הבית דרש ממני גם לשלם על תיקון מערכת ההשקיה. הבית היה מאוד ישן ומוזנח והיה בו גם ברז שבור. בן זוגי תיקן אותו, אבל זמן קצר אחרי שעזבנו הוא שוב התקלקל, והמשכיר רצה שאשלם לאינסטלטור 400 שקל. בסופו של דבר הודעתי לו שזה בניגוד לחוזה ושאפנה לעורך דין, והוא ירד מזה. אבל בדירה הזאת לא נשארתי".
4,000 שקל לארון קיר משומש
"חתמנו על חוזה שכירות במסגרתו הדירה מגיעה עם ארון קיר, אבל יומיים לפני שנכנסו לדירה בעל הבית נזכר שהארון שייך בעצם לדיירים הקודמים - ושנצטרך לשלם להם", נזכר מתן לרנר (29) מתל אביב. לרנר מתגורר בדירה עם בת זוגו ומשלם כ-6,300 שקל בחודש. "אז אמרנו, טוב לא נורא - נשלם 400 שקל; אבל הדיירים דרשו לא פחות מ-4,000 שקל. לא ידענו מה לעשות, זה היה סכום דמיוני. בנוסף גילינו שהמדיח והתנור בדירה לא עובדים ובעל הבית לא הסכים לתקן אותם על חשבונו.
"בסופו של דבר לא הצלחנו לתפוס את הדיירים הקודמים לפני שעזבו, וכשנכנסו לדירה גילינו שהם פשוט פירקו את הדלתות והמדפים של הארון וזרקו אותם ברחוב. היינו מוכנים לשלם להם אבל הם פשוט נעלמו. אספנו את המדפים ועד היום חסרה לנו דלת בארון. בכלל, בעל הבית גרם לזוגתי הרבה בכי - הוא לא הסכים לשלם על תיקון המכשירים, ואמר לנו שמבחינתו נצא מהדירה עוד יומיים, הוא ימצא לנו מחליף. למזלנו הוא מכר את הדירה וכיום בעל הבית בסדר גמור".
"שוכרי הדירות מצויים במצוקה בין הפטיש לסדן", אומרים בוועד שוכרי הדירות ובהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. "מצד אחד ישנו קושי גדול במציאת דירה למגורים בעקבות היצע נמוך מאוד, ומאידך התנערות בוטה של בעלי הנכסים מאחריות למצב הנכס. המצב הזה מוביל את הצעירים בישראל, שברובם המוחלט שוכרים דירות, לוותר על זכויות אלמנטריות ולחתום על חוזים דרקוניים. בעלי הנכסים לא ששים לתקן ליקויים או לתת מענה לבעיות הנוצרות בזמן השכירות. עם זאת, מאפשרים לעצמם להעלות עוד ועוד את שכר הדירה מבלי להשקיע במצב הנכס.
בדיון היום צפויים נציגי ההתאחדות ונציגי ועד השוכרים להסדיר בחוק את מרקם היחסים בין השוכר והמשכיר ולעגן בחקיקה תקנות הקוראות, בין היתר, להסדרת טווח זמנים ואחריות לתיקון פגמים, תמריץ ממשלתי לסבסוד ביטוח דירה לבעלי נכסים, הגבלת גובה סכום הבטוחות כמו גם הסדרת קריטריונים להפעלת תשלום בטוחות, וכן הגדרת תנאי סף להשכרת דירה ראויה למגורים.