ועדת הערר של מחוז תל אביב צפויה להכריע בקרוב, האם לבטל את החלטת עיריית תל אביב לאשר בנייה של שתי קומות נוספות מעל בית הדיור המוגן "עד 120" שבבעלות הפניקס ברחוב דבורה הנביאה ברמת החייל, וכולל 7 קומות מאוכלסות.
הבית הוקם רק לפני 6 שנים ומתגוררים בו כ-300 קשישים המתנגדים לתוספת הקומות. ההיתר המקורי להקמת הבניין כלל התחייבות של היזמים שלא להגיש בקשה לקומות נוספות. למרות ההתחייבות, הבקשה הוגשה ואף אושרה.
בערר שהגישו 58 מהדיירים נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וחברת הניהול של בית הדיור המוגן "עד 120" ברמת החייל, בגין אישור הבקשה, דורשים הדיירים לבטל את ההחלטה ולא לאפשר בניית קומות נוספות. לטענתם, הבנייה במקום בעת שמתגוררים בו קשישים, תביא לפגיעה קשה בהם, בבריאותם ובאיכות חייהם.
בערר, שהוגש באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ואופיר כהן ממשרד כהן וילצ'יק, נטען כי בשנת 2006 ביקשו היזמים, להקים בניין בן 7 קומות מעל קומת מסחר, וועד השכונות הסמוכות הגיש התנגדות לתוכנית. לאור ההתנגדות הגיעו הצדדים להסכמה כי היזמים יימנעו מבניית קומות נוספות מעבר לקומות המבוקשות וההתנגדות תוסר. הבקשה אושרה ובהיתר הבנייה שהונפק ליזמים בספטמבר 2007 , צוין במפורש כי לא תתאפשר בניית קומות נוספות בעתיד.
לטענת הדיירים, על אף ההתחייבות ובניגוד לה, הגישו היזמים תוכנית לתוספת זכויות בנייה לקומה נוספת. "כלומר, עוד בטרם יבש הדיו על התחייבות המשיבות שלא להוסיף קומות על בניין הדיור המוגן, הוגשה על ידן תוכנית המוסיפה קומה נוספת בניגוד גמור להתחייבותן", נטען בערר.
לטענת הדיירים, ההתחייבות, עליה חתמו היזמים, מעולם לא הוצגה לוועדה המקומית או לוועדה המחוזית במסגרת התוכנית לתוספת הקומות. במאי 2012 החליטה הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית לקומה נוספת - קומה שמינית - שתכלול דיור מוגן. מהערר עולה כי היזמים, לא הסתפקו בכך, ובאוקטובר 2015 הגישו בקשה לוועדה המקומית לתוספת של קומה נוספת, תשיעית, של דיור מוגן במסגרת הקלה.
"בבקשה זו הפרו המשיבות בפעם השנייה את התחייבותן שעוגנה בהיתר הבנייה שלא להוסיף קומות נוספות", טוענים הדיירים בערר ומוסיפים כי בפגישה שנערכה בינם לבין היזמים, הציגו להם היזמים מסמך ויתור של ועד השכונות משנת 2015, עליו חתום מזכיר ועד השכונות רמת החייל וישגב אליעזר שמעוני, אלא שלטענת שמעוני מדובר בחתימה מזויפת, והוא אף הגיש תלונה במשטרה על כך. ללא קשר, טוענים הדיירים בערר כי ועד השכונות התפטר כבר ב-2012.
עוד נטען בערר כי בחודש אוקטובר 2016 החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה לשתי קומות נוספות, קומה אחת על פי תוכנית שאושרה בוועדה המחוזית, וקומה נוספת במסגרת הקלה. לטענת הדיירים אישור הבקשה פסול, בשל התחייבות החברה משנת 2006 שלא לבנות קומות נוספות. לטענתם, לולא ההתחייבות, לא היתה מוסרת התנגדות התושבים. לטענתם לא ניתן לטעון כי התוכנית המקורית שאושרה "כבר לא רלוונטית", מאחר שהיא אושרה רק בשנת 2013, פחות מ-4 שנים לפני אישור התוכנית להוספת הקומות.
לטענתם, היזמים פועלים בשיטת הסלמי, וזורים חול בעיני הציבור, כי בעוד הם טענו בפני הוועדה המחוזית שהם מעוניינים בתוספת של קומה אחת בלבד, זמן קצר לאחר מכן, הגישו כבר בקשה לקומה נוספת. כמו כן, לטענתם בהחלטתה לאשר את הקומה השמינית קבעה הוועדה המחוזית כי בינוי של 8 קומות תואם את הבינוי בסביבה הקיימת, והיזמים ידעו כי קומה 9 תהייה כבר חריגה ולכן נמנעו מלבקש אותה מהוועדה המחוזית, ובחרו לבקש אותה לאחר מכן מהוועדה המקומית.
לטענת הדיירים, אישור הבקשה יביא לפגיעה ישירה בהם, ומלבד המטרדים הרבים של רעש, אבק ולכלוך במהלך הבנייה, לבית יתווספו 48 יחידות דיור, מבלי שיורחבו שטחים ציבוריים כמו חדר אוכל, בריכה, מחלקה רפואית וחדר כושר, דבר שיפגע באיכות חייהם.
לטענתם הם בעצם "אוכלוסיה שבויה" והעבודות כוללות גם שינויים פנימיים בבניין הקיים, שיסבול גם הוא מאבק וזיהום אוויר, מה שעלול לגרום להם לבעיות בריאותיות, ולקצר את תוחלת חייהם, מה גם שחלק מהדיירים רתוקים למיטותיהם.
"רבים מהדיריים פה חולים, והראיה לכך שבכל יום מגיעים לבית 100 מטפלים, והקצב רק הולך וגובר", אומרת רבקה גן אלרון, דיירת בבית וחברה בעמותת דיירי הדיור המוגן בישראל. "יש כאן לא מעט קשישים עם מחלות ריאות שאבק יזרז את מותם. יש כאן ניצולי שואה, שסובלים מבעיות רפואיות, וכולנו בחרנו לנוח בבית הזה, שיהייה עבורנו תחנה אחרונה בחיים.
"מכרנו את הדירות שגרנו בהן ושילמנו הון כדי לעבור לבית הזה, 2 מיליון שקל בממוצע, ויש כאלה ששילמו גם 4-5 מיליון שקל לדירות גדולות. הפיקדון ששילמנו נשחק בכל שנה, ולכן גם אם נחליט לא לגור פה בזמן הבנייה לא יהייה לנו לאן לעבור כי מכרנו כבר את הדירות שלנו והפיקדון כבר לא יכסה דירה חלופית. למרות שאנחנו משלמים את ערך הדירות, אומרים לנו שאין לנו שום זכות קניין ואפילו לא זכות להתנגד. אנחנו בעצם לא יותר מפרה חולבת".
"תפקידי למקסם את ערך המניות"
יש לציין כי בישיבה שהתקיימה בין דיירי הבית לבין מנכ"ל הפניקס אייל לפידות בסוף חודש ינואר, במסגרתה העלו הדיירים את חששותיהם מהתוכנית, תועד לפידות כשהוא אומר: "אנחנו משרתים מאות אלפי אנשים שחסכו לפנסיה, ויכול להיות שאתם חלק מהם. עשרות ואלפי משפחות שקנו מניות של הפניקס בצורה ישירה או עקיפה דרך קרנות הפנסיה שלהם ואנחנו מנסים לתת להם את הערך המלא. תפקידי למקסם אותן עבור כל מי שהשקיע.
"החברה הזאת חברה עסקית שפועלת על פי חוק, ולא עושה דברים לא ישרים או לא הגונים. אני מצפה שתבינו למרות הכאב שלכם, שאנחנו מנסים להביא את התשואה הגבוהה ביותר עבור בעלי המניות שלנו. בסופו של יום אנחנו חברה עסקית שרכשה זכויות, ששייכות להרבה מאוד אנשים".
עו"ד אלי וילצ'יק, המייצג את הדיירים, ציין: "אם יתירו לבנות מעל ראשיהם של דיירי בית האבות עוד שתי קומות, הרי שמטרד הבנייה הזה עלול לסכן חיים ממש, לאור המחלות מהן סובלים חלק מהדיירים. יש לזכור שהדיירים עברו לדיור המוגן לבלות בו את שנותיהם האחרונות בשקט ובשלווה, חלקם מרותקים לבית ולא יכולים לצאת. הפיכת ביתם לאתר בנייה למשך כמה שנים היא עוול נורא ופגיעה בלתי מוסרית.
"המבנה המשפטי של ההתקשרות עם הדיירים שנוסח על ידי חברת 'עד 120' ושלא מכיר בזכויות של הדיירים בדירותיהם כבעלות, מנוצל על ידי החברה כדי לבנות מעל ראשיהם של הדיירים המתנגדים לבנייה. מצב כזה לא יכול היה לקרות בבית אחר בו כל המתגוררים בבניין מתנגדים לבנייה. אמנם החברה הבטיחה כי הבנייה תביא לרווחה לכל הדיירים, דבר שאיננו נכון כלל, אבל באמירה זו יש גם ציניות, שכן תוחלת החיים של דיירי הבית לא מבטיחה כי יזכו לראות את ה'רווחה' אלא רק יסבלו מהמטרד".
העירייה: יימנעו מטרדים בבנייה
מעיריית ת"א נמסר: "התחייבות החברה לא ניתנה לעירייה אלא לתושבים. בשנת 2012 אושרה תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית אשר התירה תוספת קומות לבניין, כאשר כבר בשלב אישור התוכנית הועלתה הטענה ונדחתה אל מול הצורך התכנוני בתוספת יחידות לדיור מוגן.
"נדגיש כי הוועדה המקומית דנה בהתנגדויות והתנתה את הוצאת היתר הבנייה בהצגת האמצעים הנדרשים למניעת מטרדי הרעש והלכלוך בזמן ביצוע העבודות, זאת מתוך הבנה מלאה למצוקת הדיירים והרצון להקל עליהם. הנושא נמצא בדיונים מול ועדת הערר".
עו"ד מיכה גדרון שייצג את "עד 120" בוועדת הערר ציין בדיון כי קומה אחת אושרה במסגרת תוכנית בניין עיר על ידי הוועדה המחוזית, וכלל לא ניתן להתנגד לה, וקומה נוספת התבקשה במסגרת הקלה בגין זכויות בנייה בלתי מנוצלות.
הוא הוסיף כי הוספת קומות על גבי בניינים שמשמשים לדיור מוגן היא תופעה שקורית יום ביומו וקיימות דוגמאות רבות לכך. הוא הוסיף כי ביום שיוחלט שבנייה תצא לדרך ההנהלה תשב עם הנציגות על בסיס יומי או שבועי כדי לתאם את הבנייה.
מעד 120 נמסר: ב-3.6 התקיים דיון בוועדת הערר שבמסגרתו הציגו הצדדים את עמדותיהם. אנו פועלים על פי חוק וממתינים להחלטה של וועדת הערר.