לאחרונה מתקבלות ידיעות רבות על רעידות אדמה הפוקדות אותנו את אירופה ואת המזרח הרחוק בתדירות גבוהה ובעוצמות בלתי נתפסות. מבנים רבים שאינם בנויים כהלכה מתמוטטים, מספרים אינסופיים של אנשים מוצאים עצמם בחוסר כל ורבים נהרגים ונפצעים. הערכות שנעשו בישיבת הממשלה על ידי ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון מדברות על תרחיש שאיננו אופטימי במיוחד, לפיו במקרה של רעש אדמה עשויים להיהרג בישראל כ-7,000 איש (רובם באזורי המרכז) וכ-170 אלף בני אדם יישארו ללא קורת גג.
למזל כולנו, לא ארעה מתקפת טילים ולא ארעה רעידת אדמה חמורה בשנים האחרונות בישראל, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם. מתקפת טילים אולי ניתנת לתחזית ולמניעה על ידי מקבלי ההחלטות במדינה, אך רעשי אדמה הינם בלתי ניתנים לחיזוי ומניעה - וכולנו יודעים שרעידת אדמה בישראל על פי כל התרחישים עשויה לקרות מתישהו.
אז למה כולם מדברים על העלויות, הרווחים, והכספים בשעה שהחשיבות הלאומית של קידום עניין התמ"א משמעותית לא רק ליזמים ולבעלי הדירות, אלא כפשוטו, תכנית לאומית הכרחית החשובה למדינת ישראל ולכל אזרח היושב בה על מנת לשמור על חיינו ועל ביתנו?
תמ"א 38 יצאה לדרך כתכנית לחיזוק מבנים ישנים שנבנו לפני שנת 1980. לנגד עיני יוצרי התכנית עמדו שתי סכנות עיקריות: רעידות אדמה ומתקפת טילים כאשר בקרות אחת מהן צפוי להיות מספר רב של נפגעים עקב אי עמידותם הצפוי של המבנים הישנים בזעזועים אלו.
חלק מהבניינים הקיימים ניתן לחזק אך הדבר כרוך בעלויות ניכרות. ועדות התכנון חשבו, ובצדק, שדיירי בנינים האלו לא יוכלו לעמוד בעלויות החיזוק ועל כן חשבו על רעיון התמ"א. הרעיון העומד מאחורי התכנית הינו לתת לדיירי הבניינים הישנים פתרון בעזרתו ניתן יהיה לחזק את הבניין ללא השקעה כספית נכרת מצדם.
הפתרונות שנותנת התמ"א הינם אפשרות לבנות יחידות דיור נוספות תוך כדי חיזוק הבניין, או הריסת הבניין והקמת בנין חדש גדול יותר, תוך שניתן למכור את יחידות הדיור הנוספות ובכך לממן את חיזוק הבניין הישן או בניית הבניין החדש. הפתרון, המאוד יצירתי הזה, נותן אף מענה חלקי לבעיית מצוקת הדיור הכללית בארץ על ידי תוספת גדולה של יחידות דיור בתוך הערים.
ככל שעובר הזמן ממתקפת הטילים האחרונה, שוכחים כולם את מטרתה הראשונה של התמ"א והדיון הציבורי והשיח של בעלי הדירות, חברי הועדות לתכנון ולבניה והעיריות מתרכז בהיבטים הכלכליים וברווחי הצדדים השונים, תוך התעלמות מוחלטת מהנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים שיהיו בעת קרות האסון ואף בנזקי חיי אדם ממש.
דיירים סרבנים, מנסים ככל יכולתם למקסם את התמורה שהם יכולים לקבל מהקבלנים תמורת האפשרות לבנות את הדירות החדשות והם מנהלים משא ומתן ארוך עם הקבלנים על התמורה המגיעה להם גם על חשבון אובדן זמן יקר.
הרשויות מצידן גם הן אינן ששות לאשר פרויקטים של תמ"א 38 ומנסות לעכב ככל יכולתן את מתן אישורי הבניה. ועדת הערר המחוזית לא טמנה ידה בצלחת והפכה לפני כשנה את כל החלטותיה - דבר שגרם לעצירה כמעט מוחלטת של הוצאת היתרי בניה מתוקף תמ"א 38.
בימים האחרונים, אישרה המועצה הארצית תיקון נוסף לתמ"א 38, שאולי יעשה סדר בהיקפי זכויות הבניה הניתנות מתוקף התכנית ואולי ישחרר את הפקק בהוצאת היתרי בניה.
כל הצדדים הנוגעים בדבר שכחו את המטרה הראשונית של התמ"א, שכחו את האסון שיבוא ועוסקים אך ורק בנושא מתן הזכויות.
הגיע הזמן ששר השיכון, היודע והמכיר מקרוב את הסכנות הצפונות לערי ישראל כתוצאה מרעשי אדמה או ממתקפות טילים, ושר האוצר שתחת סמכותו נמצאות וועדות התכנון והבניה, יקדימו תרופה למכה ויקדמו את נושא התמ"א בעדיפות הגדולה ביותר. כשהאסון יקרה, יהיה מאוחר מידי, וכל נפש שתאבד מיותרת.
יואב מורן , מנכ"ל ובעלים משותף בחברת קרן נדל"ן המתמחה בתמ"א 38/2