בוידאו: פועל עובד לא מאובטח באתר בנייה
עובד בניין אזרח אוקראינה יפוצה בסכום של כמיליון שקלים לאחר שנפל מגובה של 7 מטרים בתאונה שהתרחשה באתר בניין בישראל בשנת 2002, כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב. מי שיחויב בתשלום הפיצויים הם מזמין הבנייה - קיבוץ מענית והחברה הקבלנית המבצעת "מתכת בית העמק".
במסגרת התביעה (שהוגשה בשנת 2008), קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענות הנתבעות כי לא התרשלו וקבע כי חברת הבנייה העסיקה אדם לא מוסמך כמנהל עבודה, לא סיפקה לתובע אמצעי בטיחות כנדרש לעבודה בגובה, לא העסיקה יועץ בטיחות, ואף לא דיווחה על התאונה לגורם רשמי כלשהו - מה שמנע תיעוד של זירת האירוע.
בהחלטתו כתב השופט ירון בשן, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, כי "פועלים אינם אמורים ליפול מגגות. התובע נפל מגג הסככה בעת הקמתה מפני שלא סופקו לו אמצעי מגן נחוצים. סופקה לו רתמת מגן, אך לא היה לה כל ערך, שכן הוא לא יכול היה לחבר אותה לעוגן שימנע את נפילתו. ההדרכה שקיבל היתה קלוקלת. היא לא ניתנה על-ידי אדם שיש לו אפילו כשירות למראית עין להדריך אנשים כיצד לשמור על חייהם כשהם עובדים בגובה. איש לא פיקח באופן אפקטיבי על אתר העבודה על מנת לאכוף שם התנהגות בטיחותית של העובדים. מי מהנתבעים אחראי לכך?"
עוד כתב השופט כי "עובדה מטרידה נוספת היא ריבוי העובדים הנפגעים מנפילה ממקומות גבוהים אגב בנייה. לא נורמות חסרות וגם לא ידע עיוני. מה שחסר הוא אכיפה. דומה, שזהותם של הנפגעים תורמת לאדישות היחסית שבה נתקלת סטטיסטיקה מבעיתה שפרסמה המדינה עצמה על מספר בלתי מידתי של תאונות עבודה ממין זה. 'רחוק מהעין רחוק מהלב', מבטא כנראה חלק מחוסר העניין במגפה של תאונות עבודה שרבים מדי מקורבנותיה הם עובדים זרים. היבט אחר הוא כנראה שותפות אינטרסים של מבצעי העבודה, השלטון והציבור הרחב. כולם חפצים בהוזלת הבניה וכמדומה אינם נותנים די את הדעת למחירה האנושי היקר מאוד".
השופט קבע בהחלטתו כי גם הקיבוץ שהזמין את העבודה והיה אמור לוודא כי היא מתבצעת בבטחה ובהתאם לחוק, וגם חברת הבנייה שהפרה את חוקי הבטיחות בעבודה אחראים ביחד ולחוד לפיצוי התובע שנפצע וניזוק בעקבות רשלנותם. נזקיו של התובע הוערכו בסכום של 967,857 שקלים, כאשר כ-686 אלף שקל מתוכו יועברו לביטוח לאומי כהחזר על התגמולים ששילם לתובע.
בקואליציה למאבק בתאונות בניין הגיבו להחלטה וציינו כי הם מברכים על פסק הדין ועל הביקורת שמתח השופט. "בית המשפט מתח ביקורת שאין חריפה ממנה על זילות כבוד האדם באקלים הציבורי, שתוצאותיו צמצום עלויות הבניה על חשבון הפקרת בטיחות העובדים בשטח. הקואליציה מברכת גם על הדגשתו של בית המשפט את החומרה המיוחדת הנודעת לאי דיווח אודות התאונה בזמן אמת לרשויות האחראיות והשלכותיה".
בקואליציה ציינו עוד כי "העדר הדיווח מונע את העמדתו של מאגר מידע ציבורי הכולל איסוף נתונים מהימן, ושקיפות אודות הרקורד הבטיחותי של חברות בניה בארץ. הקואליציה סבורה שיש מקום להרחיב בחקיקה את חובת הדיווח כפי שהיא מעוגנת כיום, ולהטילה ישירות גם על החברות הקבלניות האחראיות על אתרי הבניה להבדיל מהחובה המעוגנת כיום בחוק, המוטלת על המעסיקים הישירים בלבד. לצד הרחבה זו יש להחמיר את האכיפה והענישה על אי דיווח של תאונות עבודה למנהל הבטיחות התעסוקתית, ובזמן אמת".