פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עפולה אקספרס: כך תהפוך העיר ליותר מחור בקצה של כביש הסרגל

      ל"בירת העמק", שנמנמה במשך עשרות שנים – יש יעד חדש: להפוך למטרופולין. מסילת רכבת שתחבר אותה לחיפה, תנופת בנייה הכוללת הקמת 11 אלף יח"ד והכפלה של האוכלוסיה, יביאו לדעת ראש העיר "לנקודת המפנה ההיסטורית". ומה יקרה למחירי הנדל"ן?

      עפולה אקספרס: כך תהפוך העיר ליותר מחור בקצה של כביש הסרגל
      צילום: שלמי גבאי, עריכת וידאו: ניר חן.

      בוידאו: רכבת העמק חוזרת לפעולה

      הסכם הגג שעליו חתמה עיריית עפולה השבוע, מסמן לעיר יעד שאפתני למדי. תוך שנים ספורות צפויה העיר הצפונית – ומי שזכתה בעבר לכינוי "בירת העמק" – להכפיל את אוכלוסייתה ולזכות לתנופת בנייה משמעותית שתוסיף לה כ-11 אלף דירות חדשות. הכפלת אוכלוסייה אינה עניין של מה בכך, במיוחד עבור מוקד עירוני שבמשך שנים היה מנומנם, אלא שהשאפתנות הנדל"נית הזו אינה תוצאה בלעדית של דחיפה ממשלתית.

      לקריאה נוספת:

      שיכון ובינוי תובעים עובד לשעבר שמחזיק אלפי מסמכים סודיים
      "המוצר הכי מבוקש בת"א הוא דירת 50 מ"ר"
      נתניה לא לבד: הקשר ההדוק בין שחיתות לנדל"ן בישראל

      "באיחור 'קל' של 91 שנה עפולה מגשימה כעת את הייעוד המקורי שלה והופכת לבירת העמק", אומר בראיון לוואלה! NEWS ראש עיריית עפולה, יצחק מירון. "נולדתי וגדלתי פה והיתה לי ילדות מאושרת, אבל העיר הזו היתה לא מפותחת – והיום לעפולה כבר אין את ההתלבטות. היא לא יכולה להישאר מנומנמת, כפרית, שקטה. הנקודה הזו כבר חלפה. זוהי עיר של כמעט 50 אלף תושבים שמתפקדת דה פקטו כמוקד עירוני של 120 אלף איש עבור יישובי הסביבה – ולכן במידה רבה אין לעפולה ברירה אלה לגדול ולצמוח. בעיניי, הסכם הגג הוא נקודה היסטורית בתולדות העיר".

      מירון, שבמידה רבה מוביל ודוחף את התנופה הנדל"נית בעירו, מאמין כי המהלך לא רק יביא לגידול דרסטי באוכלוסייה – אלא יהפוך את עירו למטרופולין השני בחשיבותו בצפון, אחרי חיפה. "ההסכם הזה מבסס את העיר כמטרופולין החזק אחרי חיפה ועכשיו זו כבר לא סיסמא. המטרה היא לחזק בדרך גם את האוכלוסייה ולהביא במסגרת הבנייה החדשה, כפי שכבר קורה ברובע יזרעאל החדש, אוכלוסייה איכותית שתחזק את העיר", מצהיר מירון.

      רובע יזרעאל שנבנה בשנים האחרונות, מהווה כיום את המוקד המרכזי של הבנייה החדשה לאחר כמעט 20 שנות קיפאון נדל"ני בעפולה. תנופת הבנייה האחרונה שנראתה בעיר קודם לכן, היתה במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות ה-90, שהביאה לעיר כמות משמעותית של עולים חדשים המהווים כיום כ-25% מאוכלוסייתה. הרובע החדש, מוקם בין שני מוקדי העיר ההיסטורית וכולל כ-4,600 דירות חדשות שיתווספו לעיר ויצרו בה רצף נדל"ני.

      הקמתו של רובע יזרעאל מתאפשרת במידה רבה תודות לעניין טכני: מהלך מוניציפלי שהתרחש בעשור האחרון, במסגרתו הועברו שטחים מהיישובים הסמוכים מרחביה ובלפוריה לעפולה – איפשר לקדם בה רצף עירוני ובמרכז מהלך חיבורו של האזור לרכבת העמק ובאמצעותה לחיפה, בית שאן ומגדל העמק. נכון להיום, זמן הנסיעה מעפולה לחיפה ברכבת עומד על כ-25 דקות בלבד.

      הסכם גג עפולה 8.9.2016 (שלומי גבאי)
      חתימת הסכם הגג בעפולה (צילום: שלומי גבאי)

      הרכבת - בשורה דרמטית

      עבור עיר כמו עפולה, הממוקמת בליבו של עמק יזרעאל ומוקפת יישובים קטנים, העניין התחבורתי בעל משמעות גורלית. צירי התנועה הקיימים (כבישים 60, 65 ו?71) אינם מספיקים והחיבור לחיפה עשוי לסייע לה לא רק למשוך אוכלוסייה מאזור הקריות אלא גם לחבר אותה למוקדי תעסוקה קריטיים.

      "רכבת העמק היא בשורה דרמטית. פניתי כבר לשר התחבורה וביקשתי שהמדינה תעמוד בהתחייבות שלה ותחבר אותנו גם לתל אביב: בשלב הראשון באמצעות האפשרות להישאר על אותה רכבת ולהגיע מעפולה לחיפה ומשם לתל אביב תוך 120 דקות. בשלב השני המטרה היא לחבר את עפולה ישירות לתל אביב באמצעות המסילה המזרחית, בנסיעה של שעה", מבהיר מירון.

      על פי ההערכות, הבנייה המאסיבית החדשה לצד סלילת תוואי רכבת העמק, הגבירו משמעותית את הביקושים לעיר – שמחירי הדיור בה זינקו בכ-45% משנת 2011. על פי נתוני אתר מדלן, אם בשנת 2011 מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים עמד על 588,000 שקלים, כיום מחירה של דירה דומה עומד על 852,000 שקלים. על פי ההערכות חיבורה של עפולה לרכבת יעלה את המחירים ב-5% נוספים מעבר לעלייה הארצית הממוצעת.

      אולם פרט לרובע יזרעאל, בעפולה יתווספו בשנים הקרובות מוקדים נוספים - מתחם C1 ומתחם 17000, בעפולה עילית. אם מחברים יחד את הבנייה בשני המוקדים הללו מקבלים תוספת נוספת של למעלה מ-3,000 דירות נוספות. "מעבר למוקדים הללו תהיה בנייה נוספת. צריך להבין שבניגוד לערים השכנות כמו מגדל העמק למשל, בעפולה יש אחוז מאוד גבוה של קרקעות פרטיות המהוות בין 30%-40% מהקרקעות באזור – וגם שם יבנו", מציין ראש העיר.

      המהפך הנדל"ני של עפולה, מגובה כאמור בהסכם גג במסגרתו מתחייבת המדינה להשקיע 850 מיליון שקלים – אך אחד הדברים המשמעותיים בו הוא גם סוגיית התעסוקה. "יש מיתוס בנוגע לתעסוקה בעיר, אבל האמת היא שזו דווקא אחת מנקודות החוזקה של עפולה. יש פה תעסוקה מגוונת. שי תעשייה מסורתית ויציבה, עם כ-60 מפעלים שמעסיקים 7,000 עובדים וגם את בית חולים העמק שמעסיק למעלה מ-2,200 עובדים, לצד משרדי ממשלה ומסחר בהיקף עצום. יחד עם זאת, במסגרת ההסכם ייבנו כאן 290 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר – והדבר יסייע לנו להמשיך לשמור על איזון תקציבי", הוא מדגיש.

      אם כל זה לא מספיק, הרי שבדרך למהפכה הנדל"נית, מבקשת עפולה לכבוש גם יעד סוציו אקונומי נחשק: שינוי דירוגה באשכולות הלמ"ס. כיום מדורגת העיר באשכול 5 (מתוך 10) אך ראש העיר מאמין כי חיזוק אוכלוסייתה ומשיכת זוגות צעירים ואיכותיים מיישובי הסביבה יוכל לקדמה לאשכול 6. "זוהי אחת המטרות החשובות ואני מאמין שזה יקרה. אני כבר רואה את הזוגות הצעירים שמגיעים לרובע יזרעאל ובדקנו גם את האוכלוסייה שנרשמה להגרלות מחיר למשתכן בעיר – זוהי בדיוק האוכלוסייה שאנחנו מחפשים. מדובר באנשים בתחילת דרכם, שמתחילים בדירות קטנות אבל יש להם יכולות כלכליות. השאיפה היא לעבור לאשכול 6 ומבחינתי אפשר לדבר על עפולה לפני הסכם הגג – ועל עפולה אחרי ההסכם. זוהי היסטוריה".