חוקרי יחידת להב 433 הגיעו מלווים בחוקרי מס הכנסה למשרדי עיריית נתניה בחשד למעורבות בפרשת שחיתות שבה מעורבים גם עורך דין וקבלן בפרשה שבה עולים חשדות לשוחד, מרמה, הלבנת הון ומס בפרויקטים נדל"ניים בעיר. אולם למרות שמדובר רק בתחילתה של פרשה, הרי שעבור מי שעוקב בשנים האחרונות אחר השחיתות ברשויות המקומיות בישראל והן רבות מאוד אין בה ממד מפתיע או חריג. צריך לומר זאת בבירור: כמעט בכל פרשת שחיתות ברשות מקומית שהתגלתה בשנים האחרונות היו מעורבים גם יזמים וקבלנים.
הפרשה המוכרת מכולן, וזו שהפכה במידה רבה לסמל השחיתות השלטונית סביב פרויקט נדל"ן היא פרשת הולילנד שבה היה מעורב ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. מעורבותה של דמות ציבורית דוגמת אולמרט הביאה לכך שהפרשה נחקקה בזיכרון הציבורי, אך שורה של פרשות אחרות מרביתן מהשנים האחרונות נדחקו מסדר היום האקטואלי לחלוטין.
במצעד השחיתויות האחרונות ניתן להזכיר לדוגמא את פרשת עיריית אשדוד: בשנה האחרונה הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד בכירים בעירייה וכנגד יזמים וקבלנים שפעלו בעיר בחשד למעורבות בפרשות שוחד של מיליוני שקלים. באשדוד החשודים הם ממלא מקום ראש העיר וחבר מועצה לשעבר, שהקימו עסק שייעץ ליזמים בתחום הנדל"ן. על פי החשד, קיבלו השניים מיזמים ומקבלנים כסף בתמורה לקידום פרויקטים בוועדות התכנון והבנייה.
אשדוד, העיר השישית בגודלה בישראל, אינה לבד. שבועות ספורים לפני פרוץ הפרשה בעיריית אשדוד נעצר ראש המועצה האזורית מטה יהודה, בחשד לאונס ושורה של עבירות מין - אך גם בחשד לעבירת שוחד על כך שקשר לכאורה עם קבלנים. לפי החשד, ראש המועצה האזורית, שכוללת את מספר היישובים הגדול בישראל עם לא פחות מ-57 יישובים, חשוד כי קידם קבלנים ויזמים, יחד עם שותפים, ובתמורה שלשל לכיסו כספי שוחד. במסגרת הפרשה נעצר גם בעל חברת קבלן, הנסחרת בבורסה.
מי שלא הספיק להתעדכן בפרשיות עיריית אשדוד ומטה יהודה, נתקל אולי בפרשה החדשה שפרצה בהמשך עם מעצרו של ראש עיריית אשקלון. ראש העיר נעצר בחשד כי קיבל שוחד תמורת קידום ענייניהם של קבלנים ויזמים, תוך ביצוע עבירות מרמה והלבנת הון. על פי הודעת הפרקליטות לאחרונה, גייסו מקורביו כספים מיזמים וקבלנים שונים הפעילים בעיר אשקלון, ולעיתים אף השתמשו בהסכמי הלוואה פיקטיביים. כאמור, גם בפרשת עיריית אשקלון, ראש העיר לא נעצר בגפו. לצדו נעצר קבלן ואיש עסקים מקומי, שחשוד כי שיחד אותו בכמה הזדמנויות בסכומים של מאות אלפי שקלים.
פרשות השחיתות הללו שבכולן מעורבים הדרגים הבכירים ביותר ברשויות המקומיות, כולל ראשי ערים מכהנים, לצד יזמים וקבלנים הן רשימה חלקית בלבד. בהמשך הרשימה יש פרשיות חמורות שחלקן כבר לא עולות על סדר היום הציבורי בשל התיישנות. עם זאת כולן התרחשו בצמתים המרכזיים ביותר בישראל. ביוני 2015 נשלח ראש עיריית רמת גן לחמש וחצי שנות מאסר, באחת מפרשיות השחיתות החמורות של השנים האחרונות בלב אזור הביקוש הנדל"ני, היכן שערך הקרקע שווה מיליונים. ראש העיר הורשע בקבלת שוחד בהיקף של מיליוני שקלים מקבלנים בתמורה לקידום מיזמי נדל"ן ולמתן אישורי בנייה.
בין אם נשכחו כבר מלב הציבור או לא, נדמה כי הרשימה החלקית הזו מספיקה כדי להבין את הפער האדיר שבתוכו מתקיים עולם הנדל"ן: מאחורי הקלעים של ההדמיות הנוצצות והפרויקטים החדשים למגורים, פועלת מערכת תכנונית מסורבלת, עתירת ביורוקרטיה, איטית ונטולת ודאות או אופק במידה רבה בשל העובדה שהמדיניות הממשלתית מתחלפת חדשות לבקרים. במציאות כזו, עם שוק נדל"ן "רותח" שבו מחירי הקרקע מרקיעים שחקים, לא קשה להבין מדוע "מאעכרים" ומתווכים מנצלים את המצב כדי לסייע לקבלנים לקדם את ענייניהם ברשות המקומית, באמצעות חיבור לבעלי עמדות מפתח מושחתים.
הדברים הללו ידועים היטב לבכירי מערכת התכנון בישראל וגם למקבלי ההחלטות המופקדים על ענף הנדל"ן. אלא שבשנים האחרונות מתריעים גורמים רבים נדמה כי הכיוון שאליו המערכת צועדת הפוך מזה הרצוי. כך, במקום להגביר משמעותית את הפיקוח הממשלתי על הרשויות, להגדיל תקנים במוסדות התכנון ולסייע למערכת לעבוד בניקיון, בשקיפות וביעילות מקבלות הוועדות המקומיות, שהן בדיוק אותן ועדות שנשלטות על ידי העיריות, יותר ויותר סמכויות מול היזמים והקבלנים.
הכיוון הזה החל כבר בתקופתו של שר הפנים לשעבר, גדעון סער, אך הוא מתעצם דווקא במשמרתו של שר האוצר משה כחלון. במשמרת הנוכחית, בחר שר האוצר להעניק לראשי הערים אוטונומיה רבה יותר באישור תכניות בנייה ותוספת זכויות ליזמים וקבלנים, מבלי שיצטרכו לקבל את אישורן של הוועדות המחוזיות - הכפופות למשרד האוצר. לאוטונומיה הזו יש משמעות מרכזית: כסף, הרבה מאוד כסף, שכן התיקון לחוק שאותו אישר לאחרונה כחלון, יאפשר לוועדות המקומיות להגדיל ב-20% את זכויות הבנייה בתוכניות מגורים.
מטרת המהלכים הללו ברורה: המדינה רוצה לקצר את הביורוקרטיה ולייעל את המערכת, כדי לאפשר לשוק הדיור להתפתח במהירות ולהגדיל את היצע הדירות. מטרה שבהחלט נחוצה כמו אוויר לנשימה לכל המערכת התכנונית המסורבלת ומלאת הטפסים. אלא שכפי שהדברים נראים עתה, מבלי שלצד מהלכים אלה תפקח הממשלה על אותן רשויות מקומיות, תסייע להן בהתמודדות עם הסמכויות, תרפד אותן בתקנים - וגם תפעל להגדלת השקיפות בהן פרשת הולילנד תהיה רק קצה הקרחון.