בוידאו: פועל של שיכון ובינוי ללא ציוד בטיחות
בשבוע בו קרסה תקרת חניון הברזל בפרויקט של חברת אפריקה ישראל, מתבקש בית המשפט להתמודד עם תביעה ייחודית למדי דווקא מצדה של חברת ענק אחרת. שיכון ובינוי, בשליטת שרי אריסון, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כנגד מי שהועסק כממונה בטיחות בחברה בדרישה כי ישיב לידיה או לידי בית המשפט עותקים מאלפי מסמכים המצויים בידיו המכילים לטענת החברה חומרים חסויים וסודיים הקשורים בין השאר בסוגיות של בטיחות.
במסגרת תשובתו להליך טוען ממונה הבטיחות לשעבר, ראובן בן שמעון, כי מדובר ב"תביעת השתקה" כהגדרתו, שמטרתה למנוע את פרסומי המסמכים שבידיו. ממונה הבטיחות לשעבר מצהיר כי בידיו כ-15,000 מסמכים המכילים לטענתו מידע בנוגע לקריסת תקרה בחניון גבעון בתל אביב עליה לא דיווחה מעולם שיכון ובינוי. שיכון ובינוי, לעומת זאת, מאשימה את העובד לשעבר בניסיונות פגיעה מכוונים שלו כלפיה, הכוללים לטענתה בין השאר "שיימינג" והפרות אמון חמורות מצידו.
אילולא העיתוי, בשבוע שבו פועלי בניין מצאו את מותם בתאונת ענק באתר בנייה, ייתכן שתביעתה של שיכון ובינוי לא היתה זוכה לסיקור תקשורתי מינימלי. עם זאת, במסגרת התביעה שהגישה, דרשה החברה מבית המשפט להטיל צו המונע את פרסום תוכנם של המסמכים ואף דרשה כי ההליך כולו יתנהל בדלתיים סגורות.
תביעה זו מעלה במידה רבה את השאלה העקרונית - האם סוגיות בטיחות של חברת בנייה, לא כל שכן חברת בנייה ענקית המעורבת בעשרות פרויקטים ופועלת כחברה ציבורית - הם עניינה הפנימי - או שזכות הציבור לדעת קודמת?
שאלה עקרונית
בן שמעון, ממונה בטיחות שהועסק בחברה במשך 4 שנים ואף זכה לאות הצטיינות על עבודתו, לא מועסק כבר תקופה ארוכה בשיכון ובינוי ופועל כיום כמנהל פורום למניעת תאונות עבודה, במסגרתו הוא פעיל במאבק למניעת התאונות בענף הבנייה.
בתביעתה טוענת שיכון ובינוי כי בן שמעון הפר כלפיה את חובותיו וכי הפר חובות אמון ומשמעת ומעלה טענות בדבר "התנהגות תמוהה וחריגה" מצדו. "עוד טוענת החברה בכתב התביעה מבלי להתייחס לאירוע ספציפי כי במהלך תקופת עבודתו לא הביא לידיעתה מידע בנוגע לחריגה מכללי הבטיחות.
בשיכון ובינוי טוענים כי המסמכים, מהם השאיר לעצמו העובד עותקים, מהווים קניינה הבלעדי ולצד הצו הדורש להשיבם הגישה שיכון ובינוי גם תביעה כספית בסך כ-100 אלף שקלים, אותם היא דורשת מבן שמעון כהחזר על פיצויים ששולמו לו בעבר. עם זאת, הדיון הראשון בנושא התקיים אתמול (ד') בבית הדין לעבודה, שדחה לפי שעה את הצו הזמני.
בתשובה שהגיש בן ראובן לבית המשפט, באמצעות פרקליטו עו"ד עמית גורביץ', הוא מכנה את התביעה "תביעת השתקה" (תביעת "SLAPP") ומציין מקרה נוסף שאירע בשנת 2007 שגם בו, לטענתו, נותרו חומרים רבים חסויים. המקרה עליו מספר בן שמעון בתשובתו עוסק במותו של פועל בפרויקט של שיכון ובינוי בממילא בירושלים. "האסון התרחש בעת שהמנוח עסק בהתקנה ובקיבוע של פריקסטים בקומה 12. בשלב מסוים צנח רכיב במשקל מאות קילו ארצה, וכבל פלדה שהיה שזור בו נכרך בין רגליו של הפועל שנפל איתו מגובה רב ונהרג במקום" נכתב.
"בשל האסון הוגש כנגד 'שיכון ובינוי סולל בונה' כתב אישום בשל גרימת מוות ברשלנות. בפסק הדין של בית המשפט השלום בירושלים זוכתה החברה בשנת 2014, ואולם למשיב מ"מ בפועל של מנהל הבטיחות הארצי במבקשת, כפי שיתואר בהרחבה - נודע לאחר פסק הדין על קיומו של דו"ח פנימי במבקשת שהוסתר בידיעת בכירים בחברה".
בשיחה עם וואלה! NEWS ציין פרקליטו של בן שמעון כי "יש כאן במידה רבה שאלה עקרונית, משום שאנחנו טוענים שלא מדובר בקניין של החברה, אלא בקניין ציבורי ובקניין של רשויות הפיקוח בישראל, בוודאי במידה ויש בהם עבירות בטיחות שלטענת מרשי לא דווחו לרשויות".
עו"ד עמית גורביץ ציין עוד כי "השאלה העקרונית הזו מעולם לא הוכרעה בבתי המשפט. החברה התובעת מבקשת להתייחס למסמכים הללו כאל סודות מסחריים ואנחנו טוענים שיש פה סוגייה אחרת, והלכות משפטיות אחרות. סודות מסחריים הם בוודאי קניין של החברה אבל כאן מדובר על חברה ציבורית וגם על חברה שעוסקת בבטיחות שנוגעת לציבור".
משיכון ובינוי נמסר בתגובה כי: "בטיחות עובדיה ואתריה היה ויהיה נושא מרכזי בחברת סולל בונה והיא משקיעה בו רבות. במסגרת ההליך שפתחה החברה נגדו, נתבע בן שמעון להשיב 15,000 מסמכים שגנב מהחברה שלא כדין. ראובן הודה בבית המשפט כי שיקר בתצהיר שהוגש לבית המשפט, וכי הוא מחזיק במסמכים שנטל מהחברה. מחד, טוען ראובן כי הוא מבקש לחשוף מחדלים בפני הרשויות אך מאידך סירב להצעת החברה להעביר לרשויות את המסמכים, מחשש שיתברר שטענותיו אינן נכונות. בן שמעון אינו מעוניין בקידום בטיחות. הוא מעוניין בהשחרת שמה של החברה. לעניין טענות השווא בדבר אי דיווח אירועים, החברה דיווחה את שנדרש לדווח לכלל הגורמים הרלוונטיים וכך תמשיך".