פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למה תובעת עיריית נתיבות את רכבת ישראל?

      הקמת תחנת הרכבת בנתיבות היתה אמורה להיות אירוע משמח עבור העיר הדרומית, שזכתה להתחבר למסילה – וגם למפת התעסוקה והנדל"ן. אלא שהעירייה תובעת כעת את הרכבת בטענה כי עבודות ההקמה לא הושלמו כראוי והנטל להשלמתן נפל על קופת העירייה

      למה תובעת עיריית נתיבות את רכבת ישראל?

      בוידאו: פתיחת תחנת הרכבת בנתיבות

      פרויקט חיבור העיר נתיבות למסילת הרכבת אמור היה להעלות את העיר הדרומית על המפה, לסייע לחיבורה למרכז הארץ, באופן שגם יאפשר להסיט לאזור ביקושי נדל"ן – אלא שבצעד יוצא דופן, הגישה כעת עיריית נתיבות תביעה נגד הנהלת רכבת ישראל. הרקע לתביעה: בעירייה טוענים כי העבודות להקמת תחנת הרכבת בתחומי העיר נתיבות, לא הושלמו מעולם על ידי הרכבת, באופן שחייב את העירייה להשלים מספר רב של עבודות – שמומנו מקופתה.

      לקריאה נוספת:

      עוד נטישה: עו"ד זעירא הודיע שיפסיק לייצג את ענבל אור
      צניחה בביקוש לדירות? נתוני האוצר הם אחיזת עיניים
      העתיד כבר כאן: בקרוב נזמין מעלית עם הנייד - או עם הרגל

      התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כוללת בקשת סעד כספי בסך של 1.64 מיליון שקלים וכן דרישה כי הרכבת תשלים עבודות ותיקון נזקים שנגרמו במהלך הקמת תחנת הרכבת בעיר. בתביעה נכתב בין השאר תחנת הרכבת בנתיבות הוקמה באופן רשלני תוך גרימת נזק לעיר, לתשתיות ולסביבה.

      "העובדה כי הרכבת מנערת ידיה מביצוע כל העבודות שפורטו, אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לשמה הוקמה תחנת הרכבת – קירוב ערי הפריפריה למרכז ופתרון בעיית התעסוקה והמצב הכלכלי הירוד בערים דוגמת נתיבות. בפועל מכיוון ועבודות רבות ותיקון נזקים נזנחו על ידי הרכבת, נפל הנטל הכספי על תקציב העירייה באופן שתחת לקדם את פני העיר – הדבר פגע בה קשות", לשון התביעה.

      הרקע לתביעה נעוץ כאמור בפרויקט הלאומי של הקמת קו הרכבת אשקלון – באר שבע. פרויקט זה, שנמתח על מסילה באורך כ–70 ק"מ, כלל את הקמתן של שלוש תחנות חדשות באופקים, שדרות ונתיבות. הקמת הקו בקטע שבין אשקלון לנתיבות החלה בשנת 2009 ובשנת 2015 נפתחה תחנת הרכבת בעיר.

      בתביעה טוענת העירייה כי במהלך הקמת תחנת הרכבת בתחום העיר נתיבות השתמשה הרכבת באמצעות קבלנים שונים מטעמה, באופן רשלני הגורם נזק לעיר, לתשתיותיה ולסביבתה, לשון התביעה. לטענתם, רק חלק מהנזקים שעליהם התריעה העירייה טופלו על ידי הרכבת ולפיכך, לצורך פתיחת התחנה בבטחה ובשלמות ועל מנת להבטיח התנהלות תקינה של סביבת התחנה, נאלצה העירייה לטפל בעצמה ועל חשבונה בליקויים ובנזקים שגרמה הרכבת.

      בנוסף, טוענת העירייה כי בגמר ביצוע העבודות מצד הרכבת התברר כי הרכבת לא סיימה לבצע את כלל העבודות המוטלות עליה – וכי ישנן עדיין עבודות רבות נוספות, שבמידה ולא יבוצעו על ידי הרכבת יגרמו להוצאות רבות נוספות, שיכבידו על תקציב העירייה ויגרמו לנזק כלכלי כבד ולפגיעה בתושבי העיר. בין השאר מדובר על ליקויים בכביש הגישה, על ריסוס והדברה בנחל נתיבות שמקורן בעבודות שבוצעו, על הצורך להסדיר את שיפוע הנחל בשל ליקוי בגובה המובל שהקימה הרכבת, על הסדרת הגישה למכון טיהור שפכים, ועל הקמתו של חניון שלב ב' במתחם התחנה.

      ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, התייחס לתביעה באומרו כי "למרות מאמצינו הרבים לקידום בקשותינו מול הנהלת רכבת ישראל ולאור העובדה שעיריית נתיבות ביצעה חלק מהעבודות בתיאום מלא עם הרכבת ולאחר שלצערנו לא הועברו לנו התקציבים המיועדים לכך במלואם, נאלצה העירייה לבקש סעד מבית המשפט".

      מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל הקימה את תחנת נתיבות בהתאם לתוכנית המאושרת תת"ל 14. רכבת ישראל פעלה לאורך כל תהליך הקמת התחנה בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה עם עיריית נתיבות. לכן, ולאור שביעות הרצון שהביעה העירייה עם פתיחת התחנה, רכבת ישראל תמהה על התביעה. מענה של הרכבת לגופם של דברים תינתן במסגרת כתב ההגנה מטעמה".