העתיד כבר כאן: בקרוב נזמין מעלית עם הנייד - או עם הרגל

קו הרקיע של ישראל עומד להשתנות בשנים הקרובות לטובת מגדלים עתידיים שיתנשאו לכדי 80 קומות ויותר, אך מעבר לשינוי בנוף – הרי שגם חווית המשתמש צפויה להשתנות, בעיקר בהיבט מרכזי: התעבורה האנכית של הבניינים העתידיים – או בעברית פשוטה, המעליות.

לקריאה נוספת:

מינואר: מס יוטל על בעלי דירה שלישית ומעלה
"אני ענבל אור ולקחתי את המושכות חזרה, יש לי דם בעיניים"
קירוי נתיבי איילון: איזה שכונות ירוויחו מהמהפכה הנדלנית?

האלמנט הזה, שרובנו לא מקדיש מחשבה לקיומו – עובר בשנים האחרונות מהפיכה טכנולוגית שצפויה להפוך את המעלית הסטנדרטית מקופסה פשוטה שמסיעה אנשים בין קומות – לשירות מתוחכם שאותו ניתן להתאים לצרכים המיוחדים של כל בניין: החל מאפשרות להזמין מעלית עם כניסתך לחניון, באמצעות כרטיס חכם או באמצעות הנייד, ועד למעליות כפולות קומה, מעליות שניתן להזמין באמצעות הרגל (כשהידיים עמוסות מדי) וגם מעליות שבהן אין צורך לגעת כלל בכפתורי הפקודה.

שוק המעליות בישראל מגלגל כמיליארד שקל בשנה ועל פי הנתונים בענף נמכרות מדי שנה כ- 4,000 מעליות. נכון להיום, רשומות בישראל כ–100 חברות שפועלות בתחום אך על פי ההערכות, מרביתן מתפרנסות בעיקר מתחזוקה ושירות או מהתקנת מעליות פשוטות בבניינים סטנדרטים. השחקנים הגדולים בתחום ואלו שמרכזים את עיקר הפעילות בו – בעיקר בתחום הבשורות הטכנולוגיות – מסתכמות במספר מצומצם למדי: שינדלר-נחושתן, ישראליפט קון ואלקטרה אוטיס, אינטראפ- מיצובישי וטיסנקרופ ישראל וגם חברת לדיקו, המזוהה בעיקר כיבואנית מוצרי BOSCH – אך פעילה כיום בענף המעליות כנציגת חברת יונדאי הדרום קוריאנית.

"שוק הנדל"ן כיום מאוד ער לנושא השינוע בבניינים ובעיקר לשאלת הזמן: הערים היום נהיות צפופות יותר ויותר, לא רק בתל אביב, ובאזורי משרדים למשל, באזור הבורסה ברמת גן, או במוקדים רבים בתל אביב או בהרצליה פיתוח, כשכולם יורדים לאכול פחות או יותר באותן שעות – נוצר עומס רב שמצריך המתנה ארוכה מאוד למעלית – העניין הזה הוא במוקד של תכנון המגדלים החדשים והמטרה היא כל הזמן לשפר את השירות שניתן למשתמשים בבניין ולקצר את הזמן", מסביר בראיון יוסי שלו, סמנכ"ל ושותף בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע..

אחד הפרויקטים שבהם צפויה להיבנות מעלית קומתיים למשל הוא הפרויקט המשותף של מליסרון ואפריקה ישראל שנבנה בפינת הרחובות ארניה ודה וינצ'י בתל אביב כיום. "בפרויקט הזה, שיכלול משרדים בשילוב מגורים ומסחר בגובה 45 קומות כבר ניתן לספר כי יותקנו מעליות קומותיים מהירות במיוחד, שיסעו במהירות של 6-8 מטרים בשנייה. מדובר במעליות שיידעו לתת מענה מהיר מאוד לכמות מאוד גדולה של אנשים, גם בשיא שעות העומס", מציין שלו.

עוד פרויקט מרכזי שנבנה כיום בישראל סביב תפיסת השינוע המתוחכם הוא פרויקט עזריאלי שרונה, שצפוי להיות מגדל המשרדים הגדול ביותר בישראל. פרויקט זה, כולל שטחי תעסוקה בהיקף של כ- 115,000 מ"ר בבניין אחד המתנשא לגובה של 255 מטר ו- 50 קומות. בבסיסו ימוקם על פי התכנון קניון עזריאלי שרונה, שיתפרש על פני 3 קומות ו-11,500 מ"ר יוקמו חנויות ששדרתן נשפכת לפארק שרונה ולדרך מנחם בגין. בפרויקט זה על פי ההערכות בענף יותקנו מעליות שייסעו במהירות שיא של 9 מטרים בשנייה.

אז האם קיצור הזמן ושיפר השירות באמצעות התקנת מעליות משוכללות הוא עניין טרנדי, מחויב המציאות, או עניין כלכלי? שלו מסביר כי מדובר בעניין כלכלי - שמשפיע למשל גם על טיב השוכרים שיאכלסו את המגדלים העתידיים: "יש חברות היי טק היום שמנהלות משא ומתן על שכירת שטחים במגדלים חדשים – ואחד התנאים המרכזיים שלהם הוא זמן ההמתנה למעלית. אם היום ממתינים 37 שניות למעלית – זה יותר מדי זמן, ולזמן יש משמעות של כסף. המעליות העתידיות שיותקנו במגדלים החדשים צפויות לעמוד על כ-15 שניות בלבד, וזה הבדל משמעותי – שיכול להשפיע על איזה חברות יחתמו הסכם שכירות בבניין", אומר בראיון יוסי שלו.

עם או בלי קשר למעליות, בעזריאלי שרונה למשל, על אף שמדובר בפרויקט בהקמה, דווח לאחרונה כי החברה השכירה כבר כ-60% מהשטחים במגדל וכי אחת השוכרות צפויה להיות חברת ההייטק איירון סורס, שתשכיר בבניין ארבע קומות, לצד חברת פלייטק בבעלות המיליארדר טדי שגיא.

אלי ברגר, מנכ"ל לדיקו ליפט מקבוצת לדיקו, נציגת יונדאי מעליות בישראל, טוען כי לא רק זמן הנסיעה משמעותי, אלא גם אלמנט הנוחות: "ככל שהמודעות גוברת, נוחות הנסיעה במעלית הופכת לפרמטר מכריע. לרבים למשל יש חרדות נסיעה במעלית, הם פוחדים מתזוזות וצפצופים וישנם פיתוחים טכנולוגיים שמפחיתים משמעותית את התנודתיות במעליות. יש פיתוחים גם לדלתות אטומות לרעש ומעליות עם תא כפול שיכולה לעצור בו זמנית בשתי קומות שונות ולחסוך זמן יקר".

העובדה כי המעליות הולכות ומשתכללות, משמעותה כי פיתוחן מתייקר אך נשאלת השאלה האם ההתייקרות הזו תבוא בסופו של דבר על חשבונם, של למשל רוכשי דירות במגדלים עתידיים, או של חברות השוכרות משרדים במגדלי התעסוקה העתידיים? שלו סבור כי התשובה לכך היא דווקא שלילית. "עלות ההקמה הישירה של דירה גדולה במגדל מגורים חדש כיום עומדת על בין 800 אלף שקלים למיליון, אך המעליות בבניינים תופסות רק בין 2%-3% מעלויות ההקמה הישירות של המבנה כולו. גם אם המעליות יתייקרו בשנים הקרובות – והן אכן מתייקרות - אני לא צופה שזה יורגש בכיס של רוכשי הדירות".

לצד היבט כלכלי נוסף בפעולתן של המעליות בדור הבא צפוי להיות החיסכון באנרגיה. הפיתוחים העכשוויים, המחוברים לתפיסת עולם ירוקה וחסכונית, רותמים יותר ויותר את השימוש במערכות בקרה משוכללות, לשם השגת חיסכון בחשמל ואנרגיה. כך למשל, במעליות מסוימות כיום ניתן כבר למצוא מנגנון רה-גנרציה המאפשר הפיכת המעלית ליצרן חשמל המחזיר אנרגיה לרשת.

להערכת שלו, הפיתוח הטכנולוגי שעובר ענף המעליות צפוי להיות מורגש כבר בעתיד הקרוב מאוד בישראל. "אני מעריך שבכל מגדל מעל 40 קומות שייבנה בישראל נראה מעליות משוכללות טכנולוגית, וזה לא משנה אם הבניין נבנה בבאר שבע או בתל אביב. ברור שתל אביב מובילה את בניית המגדלים בשנים הקרובות ולכן זה יהיה יותר נפוץ באזור המרכז – אך לא מדובר על טרנד, אלא על מגמה שתשנה את האופן שבו אנחנו משתמשים בבניינים וזה יקרה כבר בחמש השנים הקרובות".