פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מינואר: מס יוטל על בעלי דירה שלישית ומעלה

      במסגרת חוק ההסדרים יוטל מס על בעלי 3 דירות ומעלה. המס יהיה בגובה 1% מערך הדירה על כל דירה שלישית ומעלה המוחזקת על ידי אותם בעלים. על פי נתוני הלמ"ס, רמת ההכנסה הממוצעת של שוכרים הינה מחצית מרמת ההכנסה הממוצעת של בעלי דירה. איך זה ישפיע על השוכרים?

      שר האוצר משה כחלון. מרץ 2016 (ראובן קסטרו)
      "אנו צופים כי מס זה יתרום הן לחלוקת הכנסות נכונה יותר במשק ולצמצום אי השוויון". משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)(צילום: ראובן קסטרו)

      המהלך החדש שיוזם שר האוצר, משה כחלון, כנגד בעלי שלוש דירות ומעלה יחול מינואר 2017, כך עולה מהתיקון לחוק ההסדרים. במסגרת המהלך, המכונה "מס ריבוי נכסים" החל מינואר הקרוב יוטל מס שנתי מיוחד על בעלי 3 דירות ומעלה החל מה-1 לינואר 2017 המס יהיה בגובה 1% משווי הדירה, עד לתקרה של 1,500 שקל לחודש לדירה (18 אלף שקלים בשנה). שווי הדירה למ"ר ייקבע על פי ההצעה על ידי השמאי הממשלתי הראשי וכן על בסיס נתוני הלמ"ס ויחושב על פי השווי הממוצע באזור הגיאוגרפי שבו ממוקמת הדירה (כפול שטח הדירה במ"ר).

      לקריאה נוספת:

      "אני ענבל אור ולקחתי את המושכות חזרה, יש לי דם בעיניים"
      קירוי נתיבי איילון: איזה שכונות ירוויחו מהמהפכה הנדלנית?
      משפחה השכירה 120 דירות בת"א - וביקשה לשלם מס מופחת

      על פי ההצעה, המס לא יוטל על שתי הדירות הראשונות ובעל הנכסים יוכל לבחור את הדירות שעליהן ישולם המס. במקרים בהם לא יבחרו בעלי הנכסים, תבחר המדינה להטיל את המס על הדירה הזולה יותר, בהתאם לנתוני רשות המסים. בעלות על דירה תחושב על כל מי שמחזיק בשליש (33%) או יותר מזכויות בנכס. על פי הערכות האוצר, מדובר בכ-50 אלף איש ובני זוגם המחזיקים בכ-180 אלף דירות.

      בדברי ההסבר נכתב כי בעלי הדירות בישראל נהנו מעליית מחירים של 104% בממוצע בשווי נכסי הנדל"ן שלהם בתקופה שבין ינואר 2007 ועד יוני 2015 ועל פי ההערכות, סך העושר של ציבור בעלי הדירות גדול בפער של פי 15 מזה של שוכרי הדירות. "עליית מחירים זו הביאה לגידול בערך הנדל"ן המוחזק בבעלות הדיירים במשך תקופה זו. הקשר בין בעלות על רכוש לבין רמת החיים וההכנסה הוא ברור. שיעור משקי הבית שגרים בדירה בבעלותם בקרב העשירון השני עומד על 54% לעומת 80% בקרב העשירון התשיעי", נכתב.

      אחזקת דירות על ידי ישראלים - מי ייפגע מהמלך (עיבוד תמונה)

      עוד נכתב כי על פי עיבוד של נתוני הלמ"ס, רמת ההכנסה הממוצעת של שוכרים הינה מחצית מרמת ההכנסה הממוצעת של בעלי דירה, וסך העושר של בעלי דירה, שמשקלל גם את שווי הנכסים, הכנסות פיננסיות ואחרות, גדול פי 15 משל הדרים בשכירות. על פי נתוני רשות המסים, ההכנסה הממוצעת של משק בית שבבעלותו שלוש דירות ומעלה עומדת על פי 3 מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל.

      צעד זה, שילווה בהטלת מסים גבוהים יותר על בעלי 4 ו-5 דירות, מהווה המשך למלחמתו של כחלון במשקיעים, במסגרתה העלה לפני כשנה את מס הרכישה על דירה שנייה ויותר לשיעור של בין 8%-10% ובכך ביטל את מדרגות המס שהיו נהוגות עד אז.

      בדברי ההסבר להצעה ציינו באוצר כי מדובר בהחלטה על רקע חברתי: "אנו צופים כי מס זה יתרום הן לחלוקת הכנסות נכונה יותר במשק ולצמצום אי השוויון, והן יהווה תמריץ עבור בעלי הנכסים למכור את הנכס, מה שיגדיל את היצע הדירות בשוק המשני, ויביא להפחתת רמת המחירים", נכתב.

      על פי נתוני רשות המיסים, מספר הישראלים שמחזיקים בדירה שלישית ויותר עומד על כ-36 אלף, אולם ברשות המיסים מחשיבים בעלות על דירה החל מ-50% בעלות על נכס, בניגוד לתחשיבי האוצר, שלפיהם המס החדש יחול על כל מי שמחזיק בכשליש מבעלות על דירה.

      בשוק סקפטיים

      יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, כינה את המס החדש "החלטה פופוליסטית ולא מידתית, שתעלה את דמי השכירות. בתוכנית כחלון אין דבר פרט להעשרת קופת האוצר ב-800 מיליון שקלים נוספים. מדובר בבלון ניסוי מיותר, שבמידה ויצלח - לא ישנה דבר לטובה בשוק הדיור". "מדובר בהחלטה פופוליסטית, שלא מוסיפה אפילו לא דירה אחת נוספת לשוק הדיור. ההחלטה רק מעבירה עוד דירות לשוק בבעלות פרטית, ותחסיר עוד דירות משוק הדירות להשכרה, שגם כך הולך ומצטמק. כל מטרתה של התוכנית היא להעשיר את קופת האוצר ב-800 מיליון שקלים נוספים. באזורי הביקוש, המס יגולגל לשוכרים, כשגם משכירים עם 2 דירות יתפסו 'טרמפ' על ההחלטה ויעלו את דמי השכירות. בנוסף, ההחלטה אינה מידתית. בעלים של 3 דירות בשווי 10 מיליון שקלים כל אחת, ישלמו 18,000 שקלים בשנה, בדיוק כמו בעלים של דירה ששוויה 1.9 מיליון שקלים בלבד. ההחלטה גם אינה מביאה בחשבון בעלות בדירות שכלל אינן מושכרות. במקרים הללו האוצר 'יכריח' את הבעלים להעביר את הדירה על שמו של קרוב המשפחה המתגורר בה – בדרך כלל ילדיו. בתמצית, מדובר בבלון ניסוי שבמידה ויצלח, רק יעשיר שוב את קופת האוצר מבלי לשנות דבר לטובה בשוק הדיור".

      ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, התייחס למהלך ואמר כי מדובר במס שיבריח משקיעים משוק הדיור ויביא לפגיעה חברתית בציבור שוכרי הדירות. "הבולשביזם של ימי מפא"י העליזים חוזר. האוצר הגדיל לעשות והכריז הבוקר על כוונתו להגדיל את המס לאחוז מערך הדירה מה שעושי להגיע במקרים רבים לעשרות אלפי שקלים לשנה ולהבריח סופית את המשקיעים שעוד נותרו לפליטה בשוק", אמר. "זוהי טעות קשה ביותר מבחינה כלכלית, זאת מכיוון שמקום להרוויח מיליארד שקלים כפי שהאוצר מתכנן, יוצא שכרו בהפסדו, זאת משום שהמשקיעים פשוט יברחו סופית משוק הנדל"ן וכך ייגרם נזק כלכלי כבד ביותר".

      כהן הדגיש כי "פעולה זו הינה אנטי-חברתית מובהקת ותזיק בדיוק לאותו קהל שכחלון מתכוון לסייע לו, הזוגות הצעירים והמתגוררים בשכירות, זאת משום שבעלי הדירות, ייפטרו מחלק נכבד מהדירות שברשותם וכמו כן, יגלמו את המס החדש באמצעות העלאת דמי השכירות. זוהי תקנה שמתאימה להפליא למשטרים בולשביקיים - שיטה שלשמחתנו כבר עברה זה מכבר מן העולם והייתי ממליץ למשרד האוצר לחשוב פעמיים לפני שהוא מקדם אותה".

      עו"ד ליאת קיסרי, שותפה במשרד ברנע ושות', התייחסה לחוק ואמרה כי "ראוי שמשרד האוצר ימצא פתרונות סבירים ומקיפים יותר להגדלת היצע הדירות בשוק והורדת המחירים, כך לדוגמא, הפשרת קרקעות נוספות לשם בניית דירות מגורים לזוגות צעירים וקביעת רף עליון לדמי שכירות המוטלים על שוכרים כפי שמקובל בארצות נוספות". קיסרי ציינה כי להערכתה "בסופו של יום, בעלי הדירות ימצאו תכנוני המס לגיטימיים ודרכים חדשות ויצירתיות לחסוך בתשלום המסים. מי שלא יצליח לעשות כן פשוט יגלגל את ההוצאות הללו לכתפיהם של שוכרי הדירות".

      קיסרי ציינה עוד כי "משרד האוצר לא לוקח בחשבון כי ייתכן מצב לפיו המחזיקים ב- 3 דירות ומעלה יעבירו את אחזקת הזכויות בדירות הללו לחברות בע"מ שמוחזקות על ידן והדבר יקשה על רשויות המס לאכוף את ההצעה. באופן זה הם יוכלו לשמור על הרכוש המשפחתי תחת בעלות אחת, לגלגל את הכספים בחברה להשקעות נוספות ולחסוך בתשלום דמי ביטוח לאומי. אופציות נוספות אפשריות על מנת להימנע מתשלום המס הוא העברת דירת המגורים במתנה לילדים או רכישתה מלכתחילה על שמם".

      שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, הטיל אף הוא ספק במהלך ואמר כי "נראה כי המהלך של כחלון לא באמת יעזור שכן הוא לא "יוציא" כסף משוק הנדל"ן אלא רק יגרום להמרת דירות קטנות בדירות גדולות. לדוגמא, משקיע אשר הצליח לחסוך 4.5 מיליון שקל ותכנן לקנות לפנסיה 3 דירות של 3 חדרים בשווי של 1.5 מיליון שקל לדירה ולחיות מכספי שכר הדירה, לאחר הטלת המס יכול פשוט לקנות 2 דירות של 4 או 5 חדרים בעלות של 2.25 מיליון שקל כל אחת".