פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הפיצוי שדורשים החקלאים על פינוי הקרקע – פי 5 מהחוק

      האם המהלך לפינוי מהיר של קרקעות חקלאיות יעלה למדינה סכומי עתק? החוק הנוכחי מאפשר לפצות בעלי קרקעות חקלאיות שיוסבו למגורים בסכומים של עד 50 אלף שקל לדונם. רפורמת פידיון הקרקע שיזם האוצר העלתה את הרף והפיצוי עשוי להגיע גם ל-250 אלף שקל לדונם

      שדות החיטה והירק קיבוץ מגן, מאי 2015 (ראובן קסטרו)
      סוגיית הפיצוי לא נקבעה במסגרת המהלך (צילום: ראובן קסטרו)

      יממה לאחר שניתן אור ירוק לרפורמת פדיון הקרקעות של משרד האוצר, שתאפשר למדינה לפנות בהליך מהיר קרקעות חקלאיות לטובת בנייה למגורים, עולה כי בכוונת החקלאים לדרוש מהמדינה פיצויים בשיעור הגבוה פי-חמישה משיעור הפיצויים הנוכחי.

      לקריאה נוספת:

      בהליך מהיר: קרקע חקלאית תושב למדינה לצורך בנייה למגורים
      המדינה התקפלה: הוסר מהחוק סעיף המאסר לחקלאים
      המדינה תפקיע קרקע חקלאית למגורים – מאסר לחקלאים שיסרבו

      מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי כיום מאפשר החוק להעניק פיצויים עבור קרקע חקלאית שייעודה שונה למגורים בסכומים שנעים בין 10,000 ל-50,000 אלף שקל לדונם. נציגי החקלאים דורשים עתה כי הפיצוי יעמוד על סכומים הגבוהים פי חמישה – כלומר בין 50 ל-250 אלף שקל לדונם. נציגי החקלאים דורשים לעגן את התעריפים האלה במהלך פדיון הקרקע שהאוצר מבקש לקדם ושאושר אתמול לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.

      אחת הביקורות החריפות שנמתחה על המהלך היא שסוגיית הפיצוי לא נקבעה במסגרת המהלך – וצפויה להיקבע רק בהמשך במסגרת החלטה של מועצת רשות מקרקעי ישראל. "לצערנו החוק הנוכחי מטפל בעיקר במקל – אבל לא בגזר" אמר בשיחה עם וואלה! NEWS עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים. "המדינה מיהרה להסדיר את האופן שבו תוכל לקבל לידיה את הקרקעות, אך לא סיימה להסדיר את השאלה כיצד יפצו את החקלאים על כך שהקרקע משנה ייעוד ונלקחת מהם לטובת בנייה. עם זאת, חשוב להדגיש שההעדפה שלנו איננה הפיצויים – אלא קבלת קרקע חלופית שתאפשר לנו להמשיך ולהתפרנס".

      לדבריו, התנועה וחבריה אינם מעוניינים בפיצוי כספי: "התנועה רואה בחקלאות ערך יסודי, מרכזי ומהותי בהוויית המרחב הכפרי ולא רק קישוט נופי. העיסוק בחקלאות הוא אורח חיים ופרנסה ליישובים החקלאיים. המושבים נשענים על שטחי החקלאות שברשותם כמקור פרנסה חשוב. החקלאות היא מקור פרנסתם של חברי המושבים העוסקים בכך, חלקם בגיל מבוגר וללא מקור הכנסה נוסף. כל גריעה משטחי המושבים מהווה פגיעה באמצעי הייצור של החקלאים. ואנו נשקול האם לעתור לבג"צ עם סיום הליך החקיקה".

      "מדובר בחוק מיותר שלא יתרום במאום למצוקת הדיור"

      המהלך השנוי במחלוקת, שבשבועות האחרונים נמחתה כלפיו ביקורת חריפה, הוא אישורו של פרק ד' בחוק הוועדה למתחמי דיור מועדפים (הוותמ"ל) שקיבל אור ירוק מוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. עיקר הביקורת נגעה לסעיף שאפשר למדינה להטיל על חקלאים שיסרבו או לא יעמדו בהליך הפינוי המזורז קנסות ועונשי מאסר בפועל. ואולם בשבוע שעבר הכריע יו"ר הוועדה והסכים להסיר את הסעיף הזה, ובכך סלל את הדרך לאישור החוק בקריאה שנייה ושלישית. מהלך זה כולל על פי ההערכות כ-100 אלף דונם קרקעות חקלאיות. באוצר העריכו כי כבר בעתיד הקרוב ניתן יהיה לשחרר קרקעות שיאפשרו הקמת כ-20 אלף יחידות דיור.

      גם מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, מותח ביקורת על המהלך וציין כי לא מעט יישובים חקלאיים ישלמו על המהלך מחיר כבד. "מדובר בחוק מיותר שלא יתרום במאום למצוקת הדיור. תכנון שמטרתו להביא לחיסולו של יישוב לא רק שאינו ראוי גם אינו נחוץ". קוכמן ציין כי כ-93% מהקרקעות מנוהלות על ידי המדינה, כך שיש מספיק כלים שמאפשרים למדינה לטפל במצוקת הדיור לו רצתה בכך. "האמת היא שהמדינה ממכרזת את עצמה לדעת והיא המספסרת העיקרית בקרקעות", אמר. "כמעט כל המתכננים במדינת ישראל סבורים שיש די שטחים בעיר הזמינים לבנייה ומתנגדים ליוזמות הממשלה להפשרת קרקעות חקלאיות ולהרחבת שטחי החיפוש".

      קוכמן הוסיף כי במסגרת הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים – כלומר הוועדה שמתכננת במסלול מואץ מתחמי מגורים של 750 יחידות דיור ומעלה, יש תכנון מיותר על שטחים חקלאיים בהיקף של 100 אלף דונם – בעוד שבאזורים עירוניים רבים נותרו עתודות קרקע לבניית מגורים. כדוגמה לכך ציין כי "בקרית ביאליק יש תכניות לקליטה עד שנת 2070, אך מנגד הולכים ומתכננים על שטחים של כפר ביאליק, קיבוץ אושה וקיבוץ כפר מכבי. לפי התוכניות, מרבית הקרקעות החקלאית של חקלאי כפר ביאליק ייעלמו וישאירו את החקלאים חסרי פרנסה מבלי לחשוב על עתידם", אמר.

      המהלך הנוכחי לפדיון מהיר של קרקע מגיע במקביל להצהרות שאפתניות שהשמיעה אתמול מנהלת מנהל התכנון במשרד האוצר, בינת שוורץ, ולפיהן "האוצר פועל להגדלת היצע הדיור לאישור של 100 אלף יחידות דיור בשנת 2016".

      שוורץ, שאמרה את הדברים בכנס מהנדסי ערים שנערך באילת הבהירה כי חלק מהמהלך כולל את חלק הרישוי ברפורמה לתכנון. "בשנת העבודה 2016 נפעל להגדיל את היצע הדיור לאישור של 100 אלף יחידות דיור לשפר את חווית הלקוח בממשק שלו עם מערכת התכנון, בין השאר, באמצעות מהפכת הרישוי הזמין, ונכשיר בנייה ופיתוח ביישובים בחברה הערבית", אמרה.

      מי שתומך ברפורמת פדיון הקרקע של האוצר הם נציגי האגודה לצדק חלוקתי, שסבורים כי יש במהלך כדי לתקן עיוות היסטורי בחלוקת המשאבים. לדברי עו"ד רויטל ברילנשטיין, "יש לפעול לתיקון העיוותים הקיימים בהקצאת משאבי הציבור – כקרקע חקלאית שאינה מעובדת - וזאת בכדי לפתור את מצוקת הדיור במדינת ישראל והידלדלות עתודות הקרקע הזמינות לבנייה".

      האגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות לצדק חלוקתי, הכוללים גם את הקשת הדמוקרטית מזרחית ותהודה, ציינו כי "המגזר החקלאי זכה וזוכה בהטבות עצומות הן במגורים והן בתעסוקה שהציבור בישראל ובמגזר העירוני יכול רק לחלום עליהן. כך שהשבת הקרקע החקלאית לאלתר (ובכפוף לפיצוי) יותר ממתבקשת".

      "עד כה המדינה הפסידה כספים רבים בשל ניהול כושל של משאביה הציבוריים והנפגע העיקרי מכך הוא הציבור בכללותו, ובעיקר מעמד הביניים והשכבות החלשות בחברה הישראלית. מצב זה אינו מוסרי, אינו צודק ופוגע קשה בעקרונות של שוויון וצדק, להם מחויבת מדינת ישראל. אכיפת חובת השבת הקרקע החקלאית בעת שינוי ייעוד תמנע מצב בו המדינה מאפשרת למחזיקי הקרקע החקלאית להתעשר על חשבון משאבי הציבור המצומצמים, תגדיל במידה ניכרת את משאבי הקופה הציבורית ותסייע לפתור את מצוקת הדיור הקיימת באוכלוסיה".