פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדינה התקפלה: הוסר מהחוק סעיף המאסר לחקלאים

      ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת החליטה למחוק מהצעת חוק הוותמ"ל את האיום על קנסות ואונשי מאסר לחקלאים שיסרבו לפנות קרקע בניגוד לצו

      קציר בשדות נחל עוז, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      הסעיף יימחק (צילום: ראובן קסטרו)

      המחאה עבדה: ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת החליטה למחוק מהצעת חוק הוותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים) את הסעיף שאיים להטיל קנסות ועונשי מאסר בפועל לחקלאים שמחזיק בקרקע בניגוד לצו. יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם, התייחס לסעיף השנוי במחלוקת באומרו כי "לא יהיה דבר כזה" והורה למחוק את הסעיף מהצעת החוק.

      לקריאה נוספת:

      המדינה תפקיע קרקע חקלאית למגורים – מאסר לחקלאים שיסרבו

      החלטה זו הגיעה במהלך הדיונים על פרק ד' בחוק הוותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים) שעבר הכנה לקריאה שניה ושלישית בכנסת ועוסק בפינוי קרקעות חקלאיות בבעלות המדינה – שהוחלט לקדם בהן בנייה למגורים. על פי הנוסח שאושר, במידה והחליטה המדינה לשנות את יעוד הקרקע לטובת מגורים, יבוצע הפינוי על חשבון המדינה ואילו החקלאים יקבלו תמריץ מיוחד שיתחשב בשווי הזכויות שלהם בקרקע.

      ההצבעה על החוק תתקיים בתחילת שבוע הבא, וזהו למעשה הפרק הרביעי בחוק הוותמ"לים שנותר בהליך החקיקה המקורי מחוץ לחוק. חוק זה נוגע רק לתוכניות מגורים הכוללות 750 יחידות דיור ומעלה, המקודמות בהליך תכנוני מואץ על ידי קבינט הדיור. אישורו של פרק זה, לכשיסתיים, ייתן בידי המדינה כלים מהירים לפנות קרקעות חקלאיות לצורך בניית יחידות דיור.

      הפרק החדש כולל בין השאר מנגנון דמוי הפקעה שיאפשר למדינה לראשונה לקחת בהליך מזורז קרקע חקלאית, במטרה לקדם בה בנייה למגורים. פרק זה בחוק מצמצם את הזמן שבין הפינוי לביצוע תכניות הבינוי בפועל וקובע כי תוך 4 שנים היזם יצטרך לבנות 25% מעבודות הפיתוח. התניה זו לא קיימת במסלול הרגיל, שהיה נהוג עד כה.

      יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם התייחס לנושא זה ואמר כי "לנו יש אינטרס שהחקלאי יעביר את השרביט לנהג השופל - אם הוא יכול להמשיך לעבד את הקרקע עד הרגע האחרון, הוא סוג של שומר".

      עם זאת, על אף ההחלטה להוריד את הסעיף השנוי במחלוקת, הרי שבמהלך הדיון נשמעה ביקורת חריפה על עצם הכוונה להטיל עונשי מאסר על חקלאים. ח"כ חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, אמר כי "הסעיף הזה אנטי ציוני. עוד פעם תולים את החקלאים. שמים אותו בכלא על זה שהוא רוצה להמשיך להיות חקלאי".

      ח"כ רחל עזריה אמרה מצידה כי "אני מזכירה שלפני כמה שנים הייתה מחאה על מחירי הדיור, אמרו שהכי חשוב היצע. עכשיו עושים מהלך ואז זה אנטי ציוני. אני מושבניקית ויודעת מה קורה במושבים, אז אל תפנו אלי דברים על אנשים שיישבו את המדינה. יש פה מערכת איזונים שמאפשרת לבנות. אפשר לדבר על חוסר צדק לחקלאים אבל יש כאן דור שלם שאין לו יכולת לקנות דירה והוא נדון לעוני, ולנו יש אחריות לאיזונים".

      ח"כ איתן ברושי הצטרף אף הוא לביקורת ואמר כי "הסעיף על הפללת החקלאים הוא אות קלון. נכון שהממשלה הקודמת יצרה את החוק הזה, אבל זו מובילה אותו עכשיו. הפללה לא נאמרה על הבדואים ולא על המתנחלים. כשפינו את בית אל אף אחד לא נכנס לבית הסוהר. זה לא סביר. אני מברך את יו"ר הוועדה שמבין שזה לא הגיוני. צריך לגנות שממשלה בישראל כותבת דבר כזה בנייר של הממשלה. אריק שרון לא היה נותן לזה לקרות".

      שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, ששלח טרם הדיון מכתב בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו כינה את החוק "הספר הלבן" – בירך על ההחלטה להסיר את הסעיף ואמר כי "הסעיף כלל לא היה צריך להגיע לוועדה. לא ייתכן שמגיעים איתנו להסכמות ואז פועלים שוב ושוב בצורה דורסנית וחד צדדית. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, תמיד שיתפו פעולה והשיבו אדמות שנדרשו למגורים - גם במקרים רבים בהם המדינה לא ניצלה את הקרקע שהושבה".