פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדינה תפקיע קרקע חקלאית למגורים – מאסר לחקלאים שיסרבו

      פרק חדש בחוק מתחמים מועדפים לדיור יגיע מחר לוועדת הפנים והגנת הסביבה ומעורר סערה. החוק קובע מנגנון דמוי הפקעה שיאפשר למדינה להשיב לעצמה קרקעות חקלאיות בהליך מזורז – לטובת בנייה למגורים. על פי החוק, חקלאי שלא יפנה את הקרקע בפרק זמן מוגבל חשוף למאסר וקנס

      ריסוס חומרי הדברה (ShutterStock)
      חקלאי שייסרב לפנות יוגדר כסרבן (צילום: shutterstock\)

      מהלך חדש של המדינה שמטרתו האצת הליכי פדיון קרקע והשבת קרקעות חקלאיות לבעלות המדינה - מעורר סערה בקרב חקלאים הטוענים כי החוק מגדיר אותם כמסיגי גבול ועבריינים ופוגע בזכויותיהם הבסיסיות. הרקע לביקורת הוא פרק חדש בחוק הוותמ"ל (החוק שבמסגרתו הוקמה הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים) שצפוי להגיע מחר לדיון נוסף בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. הפרק החדש כולל מנגנון דמוי הפקעה שיאפשר למדינה לראשונה לקחת בהליך מזורז קרקע חקלאית, במטרה לקדם בה בנייה למגורים.

      מנגנון זה, שנותר בהליך החקיקה המקורית מחוץ לחוק, מגדיר באחד הסעיפים את מי שלא יפנה את הקרקע בפרק זמן קצר כסרבן פינוי וכמי שחשוף לעונשים חמורים – בהם מאסר בפועל, או קנסות. "המחזיק בקרקע להשבה בניגוד להוראות צו שניתן לפי סעיף 34, דינו מאסר שנתיים או קנס וקנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור לחוק האמור לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר חלוף שבעה ימים ממועד הסילוק והפינוי, ואם עוכב ביצוע הצו על ידי בית המשפט - ממועד פקיעתה או ביטולה של ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע", לשון החוק.

      במכתב ששיגר יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר, משה כחלון, הוא דורש לבטל את הסעיפים בחוק וכותב: זהו חוק רע לערים, אבל מבחינת ההתיישבות הוא אסון. היחס להתיישבות והחקלאות בתקופת הטורקים היה סביר, גם האנגלים לא הרעו את מצבם. תקופת ממשלת נתניהו תיחרט כתקופה בה זכינו ליחס המשפיל והפוגעני ביותר ב-100 שנות ההתיישבות בישראל. ההצהרה שחקלאי ייחשב כמשיג גבול היא הספר הלבן של ממשלת נתניהו", לשון המכתב.

      עוד הוא מציין כי "החוק מגדיר את החקלאים כמסיגי גבול. העונש הצפוי לחקלאי בגין אי השבת הקרקע החקלאית שהוא מעבד המוגדרת כמתחם לדיור, הוא שנתיים מאסר. שר האוצר מחוקק חוקים ומטיל את האחריות לביצוע על שר הפנים. אני קורא לכם למשוך את פרק ד' בהצעת החוק ולהסיר את האיום".

      לדבריו, הפרק הקנייני שיובא כעת לאישור יפגע פגיע קשה בזכות הקניין החוקתית ותביא לסילוקם של מאות חוכרים מקרקע שהם מחזיקים בה כדין, ללא הליך משפטי ותוך הפיכתם ל"עבריינים".

      בשיחה עם וואלה! ציין עמיר ריטוב, ראש המועצה האזורית לב השרון ויו"ר ועדת התכנון של מרכז המועצות האזוריות, כי הדיון בפרק ד' הובא לוועדה ללא ידיעתם. "המשמעות של פרק ד' היא שמרגע שקבינט הדיור מבקש להכריז על מתחם מועדף לדיור – כלומר מרגע שזה נקלט בוועדה והקרקע נדרשת לבנייה – יש לך פרק זמן קצר מאוד לפנות את השטח. אמנם החוק מדבר על פיצוי מוגדל, אבל אם לא תפנה – אתה מסתכן במאסר בפועל. מה יעשו החקלאים שיש להם שימושים בקרקע? מה יעשה חקלאי שיש לו לול תרנגולות? יהרוג אותן? פרק הזמן הוא לא סביר ואנחנו דורשים להמתין עם הדיון ולשנות את הסעיפים בחוק".