היטלי ההשבחה יבוטלו? זה המהלך הדרמטי שנבחן במשרדי הממשלה

משרד המשפטים, מינהל התכנון הלאומי ומטה התכנון הלאומי בוחנים בימים אלו מהלך רחב היקף לקידום רפורמה מקיפה בתחום היטלי ההשבחה. הבשורה הגדולה היא שהרפורמה בוחנת את האפשרות לביטול מוחלט של ההיטלים הקיימים, ופיתוח מנגנון חדש לגביית מס על השבחת הקרקע, שיכול לשנות את אופן ההתמודדות עם הנושא. כצפוי, ראשי הרשויות מתנגדים בחריפות למהלך.

נזכיר כי רק לאחרונה פרסם מבקר המדינה דוח מרתיח במיוחד על התנהלות המדינה והרשויות בנושא של היטלי השבחה. על פי הדוח, למרות שהנושא החשוב הזה נוגע בכיסו של כל אזרח בעל נכס במדינת ישראל, היטלי ההשבחה הפכו לשוק פרוע, מעין שיטת מצליח, שהמנצחים בו הם המדינה, בעלי המקצוע והרשויות המקומיות, והמפסידים בו הם אנחנו, הציבור, שמפסיד מיליונים.

אם זה לא מספיק, מבקר המדינה מציג כי השיטה הנוכחית של גביית היטלי השבחה מגדילה עוד יותר את הפערים העצומים בין הפריפריה למרכז. מצבן הכספי של הרשויות המקומיות מושפע באופן דרמטי מהתקבולים המגיעים מהיטלי השבחה (שכן הן המרוויחות הגדולות בכל הסיפור הזה), מה שמרחיב את הפערים הכלכליים ביניהן ומשליך על יכולתן להתמודד עם גידול האוכלוסייה והציפוף הצפויים בעשורים הקרובים.

את הרפורמה בתחום מובילה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, בשיתוף פעולה עם יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, ומנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. בהמשך לתהליך, צפויות להתבצע שיחות עם בעלי עניין שונים, כולל מנהיגים מקומיים, כלכלנים, ונציגים מהתחום המשפטי, על מנת להבין את ההשפעות האפשריות של השינויים המוצעים ולבחון את ההשלכות על שוק הנדל"ן ועל התפתחות הערים בישראל.

היטלי ההשבחה הם מסים עירוניים שמוטלים על בעלי מקרקעין בעקבות אישור תוכנית תכנונית, אשר מביאה להשבחת הנכס שבבעלותם. ההיטל חל גם במקרים של הנפקת היתר בנייה, מתן הקלות או אישורים לשימוש חורג. לרוב, ההיטל עומד על שיעור של 50% מההשבחה שנגרמת לקרקע, ולכן כמעט כל מחזיק נכס, בין אם מדובר בדירה, בית עסק או קרקע חקלאית, צפוי לשלם היטל כלשהו בשלב מסוים בחייו.

בישראל, תהליך גביית היטלי ההשבחה מניב מדי שנה סכומים שמסתכמים במיליארדי שקלים, אשר מוזרמים ישירות לקופת הרשויות המקומיות. הכנסות אלו מהוות מקור הכנסה מרכזי עבור הרשויות, ומשמשות למימון פרויקטים ציבוריים שונים, כולל תשתיות, חינוך ובריאות. שינוי במדיניות זו, ובפרט אם יוחלט על ביטול מוחלט של ההיטל, עשוי להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת על הרשויות המקומיות ועל האופן שבו הן מספקות שירותים לתושביהן.