וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"המדינה שוב מפספסת את המטרה": בקרוב יוטלו קנסות על מחזיקי קרקעות?

עודכן לאחרונה: 2.9.2024 / 12:58

בימים אלה דנים בהחזרתו האפשרית של מס הרכוש על קרקעות למגורים, שגבייתו הופסקה לפני 25 שנה. זאת, במטרה להגדיל את המוטיבציה של בעלי הקרקעות לבנות, וכן את קופת המדינה. האם מדובר במהלך נכון? ישי רוט, המשנה למנכ"ל קבוצת שובל, מסביר

קרקע לבנייה. ShutterStock
קרקע לבנייה/ShutterStock

בימים אלו צפויה הוועדה שמינה שר האוצר להמליץ על החלת מס רכוש על קרקעות פנויות, זאת לאחר ארבעה חודשי עבודה שבמהלכם התקבלו תגובות מהציבור. בין הנושאים שנדונו היו הקשר בין הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים ועידוד בנייה, הטלת המס כחלק ממערך המיסים בישראל, שיעור המס ואופן תשלומו.

עד לשנת 1999, היה בישראל מס רכוש שנועד לעודד בנייה על קרקעות לא בנויות. לפי החוק דאז, בעלי קרקע לא בנויה שאינה חקלאית חויבו במס שנתי של 2.5% משווי הקרקע. עם זאת, בעקבות המלצות ועדה שנועדה לבחון את הסוגייה, הופחת שיעור המס לאפס החל משנת 2000.

עמדת רשות המסים היא שיש להחזיר את מס הרכוש על קרקעות פנויות. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, טען בחודשים האחרונים כי חלק מעליית מחירי הדיור נובע מהעובדה שאין "קנס" על הקרקע הפנויה.

"במקום קנסות על מחזיקי קרקעות, על המדינה לטפל בבירוקרטיה"

"אנחנו מאמינים כי רשות המסים אינן מבוססות על המציאות הנוכחית. רמות הריבית הגבוהות במשק לא נותנות לאנשי עסקים וליזמים כל תמריץ להחזיק קרקעות בלתי מנוצלות, והעלייה המתמשכת במחירי הדירות אינה מצליחה לצמצם את הפער בין עלויות הריבית ועלויות הבנייה", מסביר ישי רוט, המשנה למנכ"ל קבוצת שובל.

רוט ממשיך: "לצערנו, המדינה שוב מפספסת את המטרה. במקום להטיל קנסות על מחזיקי קרקעות, עליה לטפל בבירוקרטיה המכבידה על הבנייה. דוגמה לכך היא הבנייה בשכונת פרס בחיפה, שבה אנו מחכים שנים רבות להיתרים, בשל עיכובים מצד רשויות הממשלה כגון מט"ש, רשות המים ומשרד התחבורה".

"כמו כן, כניסת מכוני הבקרה לא רק שלא הקלה על היזמים, אלא אף הביאה לעיכובים נוספים ולעלייה בבירוקרטיה. מרבית העיכובים בהוצאת היתר הבנייה נובעים מתהליכים בירוקרטיים בלתי סבירים בוועדות המקומיות. לצערנו, הוועדות המקומיות סובלות ממחסור בכוח אדם, וראשי ערים מקשים על אישורי תוכניות, מה שמוביל לבירוקרטיה בלתי נגמרת".

ישי רוט. ערן לביא,
ישי רוט/ערן לביא

נזכיר כי בנובמבר 2023 נכנס לתוקף חוק דחיית מועדים, הקובע שבמקרה שבו ועדה מקומית לא דנה בבקשה להיתר בנייה הכוללת יותר מ-40 יחידות דיור בתוך 90 יום, הטיפול יעבור לוועדת הערר המחוזית. אך בשל מחסור בכוח אדם, ועדות הערר אינן ערוכות לדון בבקשות כאלה, מה שמוביל לעיכובים גדולים יותר.

"כאשר עוברות 8-9 שנים בין הגשת התוכנית לוועדה המקומית ועד לאישור הפרויקט, הדבר פוגע קשות בכלכליות של הפרויקט. אם רשות המסים מחפשת מקורות מימון לקופת המדינה, מוטב לה להשקיע בזירוז עבודת ועדות התכנון כדי להעניק היתרי בנייה במהירות, מה שיביא להכנסות גבוהות יותר ממסי נדל"ן. המדינה חייבת להבין כי כל עלייה בעלויות הקרקע והבנייה או הטלת מסים על היזמים, תוביל בסופו של דבר לעלייה במחיר הסופי שמשלמים הרוכשים", מסכם רוט.

  • עוד באותו נושא:
  • נדל"ן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully