לא כולם מרוצים מהסכמי הגג - מסתבר שגם לא משרדי הממשלה. בדיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא תכנון והשקעות בתשתיות, לאור ההאצה בבינוי מסיבי למגורים בהסכמי גג ותוכניות מתאר, אמר מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, כי התמהיל של ההסכמים יוצר בעיות בקרב הרשויות המקומיות. "30 רשויות חתמו על הסכמי גג. התמהיל בין מגורים לתעשייה ומסחר יוצר בעיות. העיריות לא יכולות לספק את השירותים. כשחריש הפכה מרחוב לעיר, האוצר ישב אתנו, כי הבין שצריך לסייע כשבונים עיר שלמה. יש כאן התגייסות לטובת משבר לאומי. במקום להתבצר, שבו אתנו. אנו יודעים להעריך את הנזק. דרוש מימון ביניים", אמר כהן.
בפתח הדיון טען אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כי "ההשקעה התקציבית בתשתיות ברשויות שיש להן גידול עתידי - חסר תקדים". לדבריו, "בכל שנה יש תקציב של 3 מיליארד שקל לפיתוח, 3 מיליארד נוספים בתקציב משרד השיכון לפיתוח, 9 מיליארד לתחבורה, 300 מיליון לפתרון לחסמי דיור. יש תוכנית חומש של 17 אלף כיתות, שזה 17 מיליארד שקל בתעדוף לרשויות שיש בהן צמיחה בדיור. כל שנה ניתן מענה לגידול. בנוסף, בשוטף, ב-4 השנים האחרונות יש תוספת משמעותית לתקציב משרד הפנים - 600 מיליון למענקי איזון, 150 מיליון לרשויות סובבות נתב"ג, החל משנת 2018. 200 מיליון תמריץ למתן היתרי בנייה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש, ציין כי "מספרי המאקרו מצוינים, אבל צריך לראות לאן התקציבים הלכו. האם יש לאוצר תשובה לקריית ביאליק? אני פונה לראשי הערים - אם יש בעיות ספציפיות, אנו נהיה כלי לתווך ולמצוא פתרונות. אני רואה נכונות באוצר. אנו לא רוצים להגיע לקריסה. יש בעיה עם מעונות לפעוטות ועם בתי כנסת שאינם מתוקצבים על ידי המשרדים הממונים בהסכמי הגג".
אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק, התייחס לפנייתו של ח"כ קיש: "אנו העיר הרביעית שחתמה על הסכמי גג, עוד בתקופת יאיר לפיד. הבעיה המהותית היא היחס שבין תעסוקה למגורים. היינו ביחס של 11 ועם יישום הסכם הגג ירדנו ל-9 ועומדים לרדת ל-7. כ-10 שנים התנהלנו באופן מאוזן, ועכשיו ניקלע לגירעון של 30 מיליון שקל. תושבים עולים כסף. אנו זקוקים למיליון מ"ר תעשייה והיום יש 450 אלף מ"ר. נגיע מקסימום ל-600-700 אלף מ"ר כי אין מקום. זה עלול להוביל לקריסה. היום, כל מכרז שיווק שנכשל אני מרוצה. זה נותן לי אוויר לנשימה. הסכמי הגג הם מלכודת דבש".
ראש מטה הדיור: "החסם העיקרי לדיור הוא תחבורה"
זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור הנכנס, אמר כי "צריך למצוא מכניזם שלא להעניש רשות מקומית שעולה בדירוג הסוציו-אקונומי. אם עמידר מכרה 100 דירות לתושבים שגרים שם 30 שנה, הם הופכים לבעלי דירות, העיר עולה בדירוג הסוציו-אקונומי, ונשללות ממנה הטבות. חייבים לתת לעיר כזו כמה שנים להתארגן. אם יש צדק חברתי, זה התחדשות עירונית. מדובר בבניינים שהוקמו בשנות ה-50. דירות של 60-70 מ"ר. אף אחד לא משפר מגדלים. משפרים איכות חיים של אוכלוסיות חלשות ומחזקים את בתיהם. זה פיקוח נפש".
ביילסקי הוסיף כי "בעניין תשתיות, כסף זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא תכנון שלוקח יותר מדי זמן. החסם העיקרי לדיור הוא תחבורה. המטרו של גוש דן יעלה מיליארד שקל לק"מ, ומדובר על 120-150 ק"מ. יש מקומות בהם גילינו שהחסם הוא שחסרים בודקי תוכניות, ואת הבעיה הזו נפתור".
ח"כ לאה פדידה הביעה חשש מפני "סלאמס". "תן לראש רשות עוד 100 משפחות, הוא צריך לספק להם שירותים. הארנונה לא מספיקה. אתם רוצים עוד פעם גטאות? הסכמי הגג הם לא דין אחד. לכל עיר צרכים משלה", טענה.
יוסי צרפתי, נציג המשמר החברתי, הסכים עם הדברים. "איפה שיש שיתוף ציבור יש פחות בעיות. להסכמי הגג יש השפעה דרמטית, ולכן חייבים לשתף את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות. בנהריה בישיבה של חצי שעה הוחלט על 10,000 יחידות דיור. הולכים להפוך את העיר. צריך להתנות חתימה על הסכם גג בדיון עם ועדי שכונות. אי אפשר שהתושבים פתאום מתעוררים למציאות חדשה".