פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הלמ"ס: איזו עיר מרוויחה הכי הרבה מארנונה

      על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד שיעור הגבייה הממוצע של מסי הרשויות ברחבי הארץ על 73.4% בלבד. בכמה עלתה הארנונה ובאיזו רשות כמעט אף אחד לא משלם?

      הלמ"ס: איזו עיר מרוויחה הכי הרבה מארנונה
      צילום: ניב אהרונסון, עריכת וידאו: ניר חן

      (בווידאו: דיווח על הקיפאון בשוק הדיור)

      מסי הארנונה למגורים שמשלמים תושבי ישראל עלו ריאלית בשיעור של 4.4% לנפש. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מתייחסים לשנת 2016 ועל פיהם הסתכמו מסי הארנונה למגורים ב-1,211 שקל לנפש, עליה ריאלית של 4.4% לעומת השנה הקודמת.

      חלק מהסיבה לעול המסים הכבד הוא הוא העובדה שלא כל תושבי הערים והעסקים משלמים ארנונה. מהנתונים עולה שהרשויות המקומיות מצליחות לגבות רק 73.4% מהארנונה שהן אמורות לגבות בתחום המגורים, וזהו שיפור קל לעומת השנה הקודמת בה היה שיעור הגבייה 72.9%. בתחום הארנונה לעסקים ומוסדות המצב גרוע יותר. שיעור הגבייה היה ב-2016 56.4%, ללא שיפור משמעותי לעומת השנה הקודמת.

      לקריאה נוספת:
      הלמ"ס: ירידה של כ-20% במכירת דירות חדשות בשנה
      מעל כולם: פרויקט הנדל"ן הגדול בתולדות ארה"ב נבנה בניו יורק
      העתירה התקבלה: האישור לבניית מגדלים בכיכר אתרים - לדיון מחודש

      מפת אחוזי תשלומי הארנונה ביישובים

      מפת שיעורי גביית ארנונה (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
      (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      לטבלת תשלומי הארנונה המלאה

      בחלק מהישובים, ובעיקר בישובי המיעוטים שיעור הגבייה זניח. בין היישובים הבולטים בשיעורי גבייה אפסיים הם קלנסווה (5.8%) בענה (6%) וג'דידה -מכר . מבין היישובים היהודים שאינם מצליחים לגבות ארנונה בשיעורים סבירים בולטים קריית מלאכי (19.4%) ואור עקיבא (25.6%). המועצה האזורית תל מונד בולטת עם שיעור גבייה של 99.5%.

      מהנתונים עולה שתושבי תל אביב הם הנהנים הגדולים ביותר מהשירותים שהעיריה נותנת להם בתמורה למסי הארנונה שלהם, בהשוואה לתושבי ערים גדולות אחרות. ההוצאה לנפש מהתקציב הרגיל בתל אביב היתה ב-2016 10,553 שקל לעומת 9,218 בחיפה, 7,195 בבאר שבע, ו-7,084 בפתח תקווה. בתחתית הרשימה עומדת ירושלים שתושביה נהנים מהחזר של 5,602 שקל לנפש, כמחצית מתושבי תל אביב.

      תל אביב נהנית גם מההכנסה הגבוהה ביותר של ארנונה לנפש - 6,724 שקל לעומת ממוצע ארצי של 2,777 שקל בלבד. הסיבה להכנסה הגבוהה אינה המסים הגבוהים שמשלמים תושבי העיר אלא ההכנסות הגבוהות של העיריה מעסקים ומוסדות ממשלתיים ומסחריים.

      התפלגות אוכלוסיה לפי סוג רשות (מערכת וואלה! NEWS , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
      אוכלוסיה לפי מעמד מוניציפלי בשנים שונות (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      מהגרים מהערים הגדולות

      עם זאת מגלים הנתונים שתל אביב, כמו מרבית הערים הגדולות בישראל סובלת ממאזן הגירה שלילי, כלומר, מספר העוזבים את העיר גבוה ממספר המגיעים אליה - תופעה הנגרמת ככל הנראה ממחירי הדיור הגבוהים וההיצע המצומצם של מגורים. עם זאת בהשוואה בין שיעורי העזיבה בשלושת הערים הגדולות קשה למצוא יחס ישר בין מחירי הדיור וההיצע לשיעור העזיבה ונראה שיש לכך סיבות נוספות כמו רמת השירותים איכות החיים, אפשרויות התעסוקה ויכולתה של העיר למשוך אוכלוסיה צעירה, שמייצרת את עיקר התנועה בין אזורי המגורים.

      את שיעור העזיבה הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות רשמה בשנת 2016 חיפה עם עזיבה של 9.4 לאלף תושבים, אחריה ירושלים עם 9.1 עוזבים לאלף תושבים ובמקום השלישי תל אביב עם 5.4 לאלף תושבים.

      התפלגות האוכלוסייה לפי אשכול פריפריאליות (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
      התפלגות האוכלוסייה לפי אשכול פריפריאליות (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      הנתונים חושפים את הפערים הכלכליים הגדולים המתקיימים עדיין בין תושבי ישראל, ואת העובדה שהם קשורים גם במיקום גאוגרפי והשתייכות מגזרית. ישובי המיעוטים בנגב לקיה, תל שבע וערערה מובילים בשיעור החיים על אבטחת הכנסה. שיעור מקבלי אבטחת הכנסה לאלף תושבים ביישובים אלה עולה על 25%. 270.2 לאלף תושבים בלקיה, 263.5 בתל קבע ו-256.6 בערערה.

      עליית רמת החיים וגורמים נוספים גרמו גם לעליה בצריכת המים במדינה ובייצור האשפה. צריכת המים לנפש עלתה ב-2016 ב-1.9% ל-52.3 מ"ק לנפש. צריכת המים מעידה במידה רבה על על רמת החיים. הצריכה לנפש ביישובים מבוססים גבוהה ביותר מפי 10 מהצריכה בישובים עניים. בכפר שמריהו צורכים 329.7 מ"ק לנפש, בסביון 317.6, לעומת צריכה של 28 בערערה ו-27.5 בתל שבע.

      כפר שמריהו וסביון הם גם יצרני הזבל הגדולים במדינה. כפר שמריהו מייצרת 6.1 קלוגרם לנפש וסביון 5.7 קילוגרם לנפש, לעומת 0.4 ק"ג בפורידיס, ו-0.7 ק"ג ביישובי הבדווים בנגב.