פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העתירה התקבלה: האישור לבניית מגדלים בכיכר אתרים - לדיון מחודש

      עמותת "לא למגדלים" וקבוצה של 400 מתושבי תל אביב עתרו נגד אישור תוכנית המתאר הכוללת של העיר, שאפשרה לבנות מגדלים בגובה של עד 40 קומות במקום כיכר אתרים - גם למגורים. התוכנית תידון מחדש בוועדה לשמירת הסביבה החופית

      העתירה התקבלה: האישור לבניית מגדלים בכיכר אתרים - לדיון מחודש
      צילום: עיריית תל אביב

      (בווידאו: הריסת "פטריות" בכיכר אתרים)

      בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל את העתירה שהגישו עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" וקבוצה של כ-400 מתושבי תל אביב. מדובר בעתירה מנהלית נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, שהוגשה בגין אישורה של תוכנית המתאר הכוללת של העיר (תא/5000).

      במסגרת העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן וילצ'יק ושות', ביקשו התושבים מבית המשפט לבטל את פרסום התוכנית למתן תוקף, בכל הנוגע לקביעותיה ביחס למתחם כיכר אתרים.

      סגנית נשיא בית המשפט, השופטת צילה צפת, נתנה תוקף של פסק דין להסכמה שהצדדים הגיעו אליה, לפיה ההחלטה לאשר בניית מגדלי מגורים בכיכר אתרים נדחתה - ותידון מחדש בוועדה לשמירת הסביבה החופית שתידרש לחוות את דעתה על התוכנית בתוך 90 יום.

      לקריאה נוספת:
      כך היינו: איך נראו ערי הפריפריה לפני 70 שנה
      אושרה תוכנית מתאר לבאר יעקב: תוספת של יותר מ-8,000 דירות
      בוני הארץ: חברות הנדל"ן שנוסדו לפני קום המדינה ועדיין איתנו

      כיכר אתרים תל אביב (ראובן קסטרו)
      כיכר אתרים (צילום: ראובן קסטרו)

      חסימת הים והאוויר, הצללה כבדה וטורבינות רוח

      התוכנית הכוללנית חלה על העיר תל אביב כולה ונקבעו בה הוראות והנחיות להכנתן של תוכניות מתאר מקומיות ומפורטות שיוכנו מכוחה. במסגרת התוכנית, נקבעה המסגרת המקסימלית של זכויות והיקפי בנייה.

      לטענת העותרים, התברר להם שבעוד התוכנית הכוללת הופקדה להתנגדויות במתכונת שמתירה במתחם כיכר אתרים הקמת 3 מגדלים בבינוי בגובה של עד 25 קומות, תוך איסור מפורש לבנייה למגורים אלא רק למלונאות, הרי שהתוכנית אושרה כשהיא מאפשרת בנייה של עד 40 קומות. לדבריהם, המשמעות היא תוספת של 20% בזכויות - תוך התרת שימושי מגורים.

      לפי העתירה שינויים אלה שבוצעו בתוכנית לא קיבלו את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף); וכן לא ניתנה בעניינם זכות טיעון למי שעלול להיפגע מהם. זאת, בניגוד לחוק התכנון והבנייה וחוק שמירת הסביבה החופית.

      במסגרת העתירה נטען עוד כי משמעות התרת שימושי מגורים בכיכר אתרים, על הקו הראשון לים, מהווה, למעשה, "הפקעת הסביבה החופית לטובת גורמים פרטיים. כך, במקום שהבנייה בחוף הים תהיה לשימוש מלונאי-ציבורי, כפי שתוכנן בתוכנית המופקדת, הרי שכעת רק קומץ של אנשים פרטיים, שיתגורר במגדלים המתכוננים, יהנה מחוף הים".

      העותרים הוסיפו כי מכיוון שכיכר אתרים מצויה בקו חוף הים, במרכזה של העיר תל אביב, "מטבע הדברים שאותן דירות יהיו יקרות מאין כמותן, והן יירכשו על ידי עשירי הארץ והעולם - מה שיהפוך את אותן דירות לדירות נופש לשימוש של מספר חודשים בשנה".

      עוד נטען בעתירה, כי הקמת מגדלים בני 40 קומות על הקו הראשון לים תגרום לחסימת הים והאוויר, תיצור הצללה כבדה, טורבינת רוחות וחסימת השמיים הפתוחים והנוף לים מכל מקום בעיר. כל זאת, מבלי לגרוע מההשלכות שיש לכך, בהיבטי תנועה, תחבורה, חניה, זיהום אויר, מטרדי רעש, היעדר שטחי ומוסדות ציבור ועוד.

      לפיכך דרשו לבטל את התוכנית בחלקים הנוגעים למתחם כיכר אתרים, באופן שהליכי אישורה ייעשו לפי חוק: השינויים יועברו לקבלת אישור הולחו"ף ותינתן זכות טיעון ביחס לאותם שינויים למי שעלול להיפגע מהם.

      עידו זיגלבוים, מפעילי עמותת לא למגדלים בכיכר אתרים, הגיב על ההחלטה: "בשלוש השנים האחרונות פעלה עיריית תל אביב בניגוד לנהלים וקידמה 'קיצורי דרך' כלשון כבוד השופטת. ואולם, בית המשפט הכיר בכך שאין להקל ראש בעתיד תושבי העיר. אני שמח שהנושא החשוב לכולנו יידון עכשיו בכובד הראש המגיע לו".

      מחברת JTLV, יזמית פרויקט המגדלים בכיכר אתרים, נמסר כי "אנו מברכים על פסיקת בית המשפט, אשר נתן תוקף להסכמות בין הצדדים, וקבע שיש להעביר את הנושא לדיון בוולחו"ף בחודשים הקרובים. בית המשפט מכיר בכך שאין צורך להפקיד את תוכנית ת"א 5000 להתנגדויות. בעקבות כך, אנו מצפים כי ההליכים יסתיימו מוקדם ככל הניתן כדי להמשיך בפיתוח הפרויקט. זוהי הזדמנות היסטורית שחיכו לה שנים רבות לתיקון הכיכר המוזנחת, שהפכה להיות מפגע בלב תל אביב. התכנון החדש יאפשר בעתיד גישה ישירה מהרחוב לים".