פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדינה מציינת 70 שנות בנייה - ומה צפוי לנו ב-70 השנים הבאות?

      באוהאוס, מעברות, קיבוצים, דירות שיכון, קוטג'ים ומגדלי מגורים. לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל, סקרנו את אופי הבנייה מאז קום המדינה - וגם מה צופן העתיד

      המדינה מציינת 70 שנות בנייה - ומה צפוי לנו ב-70 השנים הבאות?
      עריכת וידאו: אביב אירגז

      (בווידאו: כל מה שצריך לדעת על התחדשות עירונית)

      מבני באוהאוס, מחנות עולים, קיבוצים, דירות שיכון, קוטג'ים אדומי גג, בניינים גבוהים ומגדלים. הבנייה הישראלית השתנתה מאוד ב-70 השנים האחרונות. לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל, בראיון לוואלה! נדל"ן סוקר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, את ענף הנדל"ן מאז קום המדינה וגם מספר מה הוא צופה לעתיד.

      לקריאה נוספת:
      האוצר: ירידה של 12% ברכישת דירות בחודש פברואר
      יש דבר כזה? חיפשנו ומצאנו דירות חדשות בפחות ממיליון שקל
      איפה תמצאו דירת גג עם 4.5 חדרים ב-660 אלף שקל

      מחנות עולים ומעברות

      מעברה (יח"צ , לע"מ)
      מעברה (צילום: לע"מ)

      מחנות העולים והמעברות היוו את מקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. את הרעיון להקמת המעברות הגה לוי אשכול, עת שימש ראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה - ונועדו להחליף את מחנות העולים. אלה היוו מקום הקליטה הראשוני של עולים רבים. מחנות העולים היו לרב מחנות צבאיים לשעבר, עם אולמות שינה גדולים שהופרדו במחיצות זמניות על מנת לתת מעט פרטיות לכל משפחה. מקלחות ושירותים נקבעו מחוץ לאזורי המגורים.


      דירות שיכון

      שיכון (יח"צ , לע"מ מילנר משה)
      דירות שיכון (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      לאור גלי העלייה ההמוניים שקלטה ישראל בפרקי זמן קצרים מאוד - היה צורך בפתרון דיור מהיר. העולים שוכנו תחילה במעברות זמניות, ובמקביל הוכנו תוכניות רחבות ליישובם הקבוע, בעיקר בערי פיתוח אשר נבנו במהרה ברחבי הנגב והגליל. גובהם המרבי היה 4 קומות משום שמעבר לגובה זה היה צריך להתקין מעלית - מה שהיה מייקר את הדירות, שגם כך היו מעבר להישג ידם של העולים.


      הקיבוצים

      קיבוץ (יח"צ , לע"מ קובי גדעון)
      קיבוץ (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      הקיבוצים מהווים צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל. הקיבוץ בדרך כלל מנה כמה מאות תושבים. מבחינה אדריכלית, המרחב המשותף היה הביטוי המרכזי לרעיון השיתופיות, כאשר הקיבוץ נבנה סביב מדשאה מרכזית ומוסדות ציבור, עם מרחבים ושבילים שאפשרו מפגש בין חברי הקיבוץ. ערכי השוויון והפשטות הכתיבו מבני מגורים צנועים. עם השנים, חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית באוכלוסייה הכללית בישראל הלך וירד. בשנת 1948, 8% מכלל האוכלוסייה בישראל גרו בקיבוצים.


      סגנון הבאוהאוס

      באוהאוס (יח"צ , לע"מ מילנר משה)
      באוהאוס (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      סגנון הבאוהאוס, אשר נולד בגרמניה ב-1919, הוא נקי מקישוטים, פשוט ותכליתי. בתי הבאוהאוס הראשונים בישראל נבנו בסגנון הבינלאומי, כלומר בתים מרובעים אשר לעתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים. בהמשך, תוכננו בתים בסגנון זה, שכללו מרפסות גדולות ומאווררות, המתאימות לאקלים הישראלי, שבהן יכלו בני הבית לשבת וליהנות מהבריזה, פרגולות על הגגות, גגונים ואדני חלונות. הסגנון החל עוד בימיה הראשונים של המדינה, וממשיך "לככב" עד היום בתל אביב, תודות לעבודות שימור.


      וילות וקוטג'ים

      וילות (יח"צ , לע"מ מילנר משה)
      בנייה צמודת קרקע (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      קוטג'ים אלה בתי מגורים צמודי קרקע עם חלקת גינה פרטית. הקוטג' מאפשר לדיירים בו יותר פרטיות מאשר לדיריי בית משותף והוא נחשב חלום של ישראלים רבים שרוצים לגור בבית עם גינה. קוטג' נבנה במרבית המקרים בצמוד לבית מגורים נוסף, זאת לעומת וילה המוקפת כולה בשטח פרטי. גרסה נפוצה של הבית הפרטי הוא הדו משפחתי - בית קרקע בעל קיר משותף עם בית קרקע נוסף.


      מגדלי מגורים

      מגדל מגורים (יח"צ , לע"מ מילנר משה)
      מגדלים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      מגדל מגורים הוא בניין הגבוה מ-10 קומות. תנופת המגדלים בישראל החלה לנוכח היעדר היצע מספק של קרקעות לבנייה, התרחבות האוכלוסייה ורצון להידמות למדינות רבות שמתגאות בגורדי שחקים. בקרב אדריכלים ומתכנני ערים קיימים ויכוחים עד כמה מגדלים באמת תורמים לצפיפות העירונית והאם צפיפות זו באה על חשבון איכות החיים של התושבים, פקקים, בריאות, בטיחות וקיימות.

      עם הפנים לעתיד: מה צפוי לענף הבנייה בשנים הבאות?

      "התפתחות הבנייה בישראל הייתה הדרגתית מאוד מאז קום המדינה, אבל השינויים הטכנולוגיים והחברתיים צפויים לגרום להאצה משמעותית באופי ההתפתחות של הנדל"ן בארץ", אומר מריאן, "קו הרקיע הישראלי בהכרח יהיה גבוה יותר. ב-50 השנים הקרובות מדינת ישראל תצטרך להכפיל את מספר יחידות הדיור, והדרך היחידה לעשות זאת מבלי לוותר על שטחים פתוחים היא בבנייה לגובה. ב-30-40 השנים האחרונות מדינת ישראל בנתה פרברים, ובשנים הבאות נצטרך להרחיב על חשבונם את גרעין מרכזי העיר".

      השינוי העיקרי, ממשיך מריאן, נעוץ בכך שבנייני מגורים יהיה יותר מרק מקום לגור בו. "העתיד שייך לבניינים בעלי עירוב שימושים, שאפשר גם לגור, גם לעבוד וגם לבלות בהם. נראה גם בתי ספר וגני ילדים נכנסים לבניינים וגינות ציבוריות שיתנתקו מהקרקע ויעברו לקומות ייעודיות", הוא אומר. לדבריו, הבניינים יהפכו חברתיים יותר: "פונקציות שנחשבות היום אישיות כמו שטחי אכסון, שירות כביסה ואמצעי בידור, יהפכו ציבוריות ומשותפות, ובמקביל הדירה תהפוך ליותר קטנה, מה שיאפשר צפיפות גדולה יותר והורדת המחיר ליחידה. נראה גם יותר דיור להשכרה ארוכת טווח".

      "עירוב השימושים בבניינים יחייב שימוש בחומרים משופרים, שיאפשרו בידוד תרמי ואקוסטי ברמות הגבוהות ביותר, והצורך בשמירה על איכות הסביבה כמו גם המחסור בחומרים שיגדל, יחייב שימוש בחומרים ברי קיימא הניתנים למחזור", הוא מוסיף. "השמירה על איכות הסביבה תתפתח גם בתכנון ההנדסי של מבנים, אשר ייבנו באופנים שמאפשרים חיסכון בהקשר של חימום או קירור הבניין כניצול מיטבי של אור השמש ומשאבים טבעיים נוספים".

      דן מנחם, מנהל פיתוח עסקי בקרן ריאליטי העוסקת בהשבחת נדל"ן, מחזק את הדברים. "נמשיך לראות התעצמות של בנייה מסיבית לגובה בערי המרכז, וככל שהתחבורה הציבורית תשודרג ותשופר - כך יגדל מספר המגדלים", הוא אומר, "בערי הפריפריה נמשיך לראות בנייה נמוכה. המושג רכב פרטי ילך ויעלם עם התחבורה האוטומטית, ובמקביל נראה היחלשות של מרכז העיר כמרכז עסקים. כך הפיזור מבחינת מגורים ועסקים במדינת ישראל יהיה אחיד יותר".

      אדריכלית גלי דולב, שותפה מנהלת בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע, צופה בנייה בעיקר בתוככי הערים. "בעוד שב-70 השנים הראשונות המדיניות התכנונית נשענה על תפיסת העולם הציונית של יישוב הגליל והפרחת הנגב, ולכן ראינו עיירות קמות באזורי הפריפריה, התכנון קדימה יהיה הפוך, בשאיפה לצופף יותר את הערים הקיימות", היא טוענת. לדבריה, "נראה יותר התחדשות עירונית, שתאפשר לנצל באופן מיטבי את עתודות הקרקע והמרחב הבנוי, לצד שמירה על מרחבים ירוקים קיימים ופיתוחם".