פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השכנים התנגדו - אבל פרויקט דיור בר השגה בהרצליה יצא לדרך

      תושבים בשכונת הרצליה הירוקה טענו כי תוכנית שאישרה הוועדה המקומית להקמת פרויקט להשכרה ארוכת טווח אינו מיזם בהישג יד "אמיתי" - מכיוון שהוא כולל היקף מצומצם של דירות. בוועדת הערר דחו את הטענות בטענה כי מדובר בכל זאת בתרומה ציבורית חשובה

      השכנים התנגדו - אבל פרויקט דיור בר השגה בהרצליה יצא לדרך
      עריכת וידאו: אביב אירגז

      (בווידאו: הצצה למלון החדש שייבנה במרינה הרצליה)

      ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז תל אביב, בראשות יו"ר הוועדה עו"ד הילה סירוטה לבנה, דחתה באחרונה ערעור שהגישו תושבי רחוב דן שומרון בהרצליה, נגד החלטה של ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר - להקים פרויקט השכרה לטווח ארוך ברחוב. מדובר בתוכנית לבניית מבנה לדיור בר השגה בן 8 קומות מעל עמודים, הכולל 30 יחידות להשכרה למשך 15 שנה לבני מקום.

      התוכנית המקורית קודמה כבר לפני יותר מעשור, וכללה תחילה 2 מבנים בני 4 קומות כל אחד עם 15 דירות בסך הכול. ב-2012 אושרה ליזם של אחד המבנים הקלה לבנייה של 5 קומות עם 9 דירות, כך שהמבנה השני שנותר היה אמור לכלול 4 קומות ו-6 דירות בלבד. ואולם, באוקטובר 2016 הפקידה הוועדה המקומית להתנגדויות הציבור תוכנית רחבה יותר עבור אותו המבנה, הכוללת תוספת של עוד 23 דירות ב-4 קומות נוספות.

      בסופו של דבר, המבנה שהיה אמור לכלול 4 קומות ו-6 דירות הפך לבניין עם 8 קומות ו-29 דירות בתמהיל מגוון, כך ש-12 יחידות דיור אושרו לכלול 3 חדרים; 14 יחידות דיור אושרו לכלול 4 חדרים; 2 יחידות דיור אושרו לכלול 5 חדרים; וכן אושרה הקמה של דירת פנטהאוז אחת. כמו כן, אושרה תוספת שירות לשטחים העיקריים.

      לקריאה נוספת:
      לשפשף את העיניים: איזה בית אפשר לקנות ב-12 מיליון שקל ברחבי העולם
      רוצים להוציא את הישראלים מהפקק? תפסיקו להשקיע רק בבנייה
      העיר שבה דירת 3 חדרים תעלה לכם רק 585 אלף שקל

      מראה מהאוויר של העיר הרצליה (ShutterStock)
      הרצליה (צילום: ShutterStock)

      התושבים: "היקף מצומצם של 30 דירות בלבד בהישג יד"

      לתוכנית הוגשו התנגדויות על ידי התושבים וגם היזם של המבנה הגיש בעצמו התנגדות - וביקש לחלק את דירת הפנטהאוז ל-2 דירות. הוועדה המקומית דחתה את התנגדויות התושבים לתוכנית, אולם אישרה את בקשת היזם לחלק את הפנטהאוז ל-2 יחידות, כך שהבניין יכלול 30 דירות (ובסך הכול 39 דירות במתחם, כולל המתחם השני).

      בעקבות דחיית ההתנגדות של התושבים, הגישו האחרונים ערר לוועדת הערר המחוזית, בטענה כי הוועדה המקומית שינתה את שלבי הביצוע של התוכנית החדשה (כלומר חלוקת השטח לפי שלבים - מה מפותח לפני מה), מאלה שנקבעו בתוכנית הקודמת. בכך טענו התושבים הוועדה המקומית חרגה מסמכותה, ולכן דין התוכנית החדשה להתבטל. עוד טענו כי ההחלטה לשנות את שלבי הביצוע נעשתה ללא כל בדיקה מקדימה.

      התושבים אף טענו כי "אין מדובר בדיור בר השגה אמיתי, בשל ההיקף המצומצם של 30 דירות בלבד, וכן בשל כך שהפרויקט נמצא בלב אזור יוקרה, אלא מדובר בפרויקט קבלני לכל דבר ועניין". הם טענו כי מטרת התוכנית היא הגדלת רווחי היזם וכן הוסיפו כי התוכנית פוגעת באיכות חייהם ובערך נכסיהם ועוד.

      הוועדה המקומית, מצדה, טענה כי על סמך המדיניות העירונית לעודד בניית יחידות דיור להשכרה - נחקקה תוספת לחוק התכנון והבנייה אשר מסמיכה אותה לאשר תוכניות שמגדילות באופן משמעותי את זכויות הבנייה למגורים; וכן כי מדובר בפרויקט להשכרה ארוכת טווח לטובת תושבי מקום, כך ש"העירייה, כמו גם המדינה, רואה חשיבות רבה בהעמדת דירות להשכרה ברחבי העיר, אשר תסייע בפתרון דיור לתושבי העיר בכלל, שידם אינה משגת לרכוש דירה וכי מדיניות זו משתלבת עם מדיניות המדינה לעודד יחידות דיור להשכרה".

      אשר לטענה על שלבי הביצוע, ציינה הוועדה המקומית כי יש לדחות את טענות העוררים לפיהן היא חרגה מסמכותה וכי טענה זו לא נטענה בשלב ההתנגדויות. היזם, באמצעות עוה"ד ענת בירן ואור מור, טען כי התושבים הגישו ערעור מכיוון שהם פשוט אינם מוכנים שהפרויקט ייבנה ליד ביתם. על הטענה לגבי שינוי שלבי הביצוע השיבה עו"ד בירן כי בהחלטת הוועדה המחוזית משנת 2012 אושר שינוי השלביות, וכי יש לדחות את הטענות בנושא זה.

      ועדת הערר: "אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית"

      אשר לטענה של התושבים כי ישנה אי חוקיות בהתקשרות של היזם עם העירייה, השיבה עו"ד בירן כי "המחוקק אישר את התוספת השישית לחוק, במטרה לתמרץ בעלי קרקע פרטיים להקים דיור בהישג יד. אין כל הנחיה או הוראה המונעת את ההתקשרות של היזם עם העירייה, והתוספת השישית לחוק לא מחייבת עריכת הסכם בין הרשות ליזם".

      לדבריה, "עצם ההסכם רק מכפיף את היזם למגבלות נוספות שהתוספת השישית אינה מחייבת אותן. מדובר בשכונה מבוססת, הנלחמת על מנת להשאיר את המצב הקיים ולהדיר אוכלוסיות חלשות מסביבתה. מדובר בתופעה שאין לתת לה יד. במקום שתושבי המקום יחבקו ויאמצו את הפרויקט המבורך, הם פועלים בדיוק באופן ההפוך".

      בסופו של דבר דחתה ועדת הערר את כל הטענות שהוצגו בערר וציינה בהחלטתה כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית, זאת לאור התרומה הציבורית החשובה שבתוכנית. "מקובלת עלינו עמדת הוועדה המקומית כי הבטחת האפשרות להשכרת דירות למגורים לבני המקום, בתמהיל מגוון לתקופה ארוכה של 15 שנים במחירים מוזלים ומפוקחים, הינה מטרה ציבורית ראויה וחשובה הקבועה בחוק התכנון והבנייה", נכתב.