רוצים להוציא את הישראלים מהפקק? תפסיקו להשקיע רק בבנייה

בנק ישראל הזדרז להוציא חלק אחד מתוך הדוח השנתי שלו. באופן לא מפתיע, עוסק החלק שפורסם במצב התחבורה בישראל. זה לא מפתיע, כי בזמן ששר האוצר שם את הדגש על בניית דירות, בבנק ישראל טוענים כבר במשך שנים שנכון שמחירי הדירות הגבוהים הם אכן בעיה, אבל כדי לשפר את איכות החיים בישראל צריך להשקיע קודם כל בתשתיות.

למי שלא שם לב לכמות הזמן בה הוא מבלה בפקקים, בנק ישראל נותנים קצת מספרים. תרשים 1 מתאר את משך הזמן הממוצע שנמשכת נסיעה לעבודה עבור מי שמתגורר בישוב שונה מזה שבו הוא עובד, שזה רוב העובדים בישראל. במשך 10 השנים שבין 2006 ל-2016 נוספו לכל עובד כזה, בממוצע, כמעט 10 דקות לזמן שהוא צריך כדי להגיע לעבודה.

לקריאה נוספת:
אלפי שקלים לקייטנה: מה מחכה לילדים שלכם בחופשת הפסח?
משתלם לעבוד בהייטק? לא תאמינו כמה יקבלו עובדי המגזר הפרטי לחג
בשורה לצרכני האונליין: מרקס אנד ספנסר מציעה משלוחים לישראל

עד כמה השינוי הזה בזמן שנדרש כדי להגיע לעבודה מפריע לעובדים, אפשר ללמוד מתרשים 2, שמראה את אחוז העובדים שדיווחו ב-2006 וב-2016 שמשך זמן הנסיעה לעבודה מפריע להם או מפריע להם מאד. אפשר לראות שגם ב-2006 וגם ב-2016 זמן הנסיעה הפריע לנשים יותר מאשר לגברים, אולי בגלל שהן רוצות להגיע הביתה יותר מאשר הגברים. אבל מה שעוד אפשר לראות זה שבין 2006 ל-2016 היתה עלייה של כ-5.5% במספר האנשים שעבורם הנסיעה הפכה מלא בעייתית למשהו שמפריע להם, ואפילו מפריע מאד.

אבל בכל זאת, לא רק שאנשים לא קונים פחות מכוניות, הם קונים יותר, ובכך מביאים לעלייה נוספת בעומס על הכבישים, כפי שאפשר לראות בתרשים 3 שמראה את הגידול המהיר במספר המכוניות שעולות על הכביש כל שנה. בקיצור, מצב בתחבורה בארץ הוא דילמת אסיר: כולם היו מעדיפים שכולם יסעו בתחבורה הציבורית, אבל מכיוון שכל אחד יודע שהאחרים אינם נוסעים בתחבורה הציבורית, כל אחד מעדיף את הרכב הפרטי שלו. התוצאה היא הגרועה ביותר האפשרית מבחינת כולם, כי כולם תקועים בפקק.

הפתרון לדילמת אסיר הוא התערבות ממשלתית, כדי שבמקום שאנשים ידברו על כמה הם רוצים שאחרים יסעו בתחבורה הציבורית, הם יסעו בה בעצמם. אבל בינתיים, ההתערבות הממשלתית היא הרבה פחות מכפי שאפשר היה לצפות.

כבר לא מעט שנים שההוצאות על תחבורה בישראל מהוות כאחוז מהתוצר, שמתוכן רק שליש מופנה לתחבורה ציבורית: אוטובוסים, רכבות ורכבות קלות. שרי תחבורה ואוצר מתגאים אומנם בכמה הם משקיעים בתחבורה יותר מקודמיהם, אבל האמת היא שבעשר השנים האחרונות, ההוצאות על תחבורה הן די קבועות. ההוצאות האלו פשוט אינן מספיקות, כי כל עוד אין שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית, אנשים ממשיכים להעדיף את הרכב הפרטי, וכל עוד נרכשות בישראל כל שנה למעלה מ-300 אלף מכוניות חדשות, אין סיכוי שתהיה ירידה בפקקים.

מה שמביא אנשים טובים להציע כל מני פתרונות קסם שמבוססים על הטלת מסים על אנשים שנוסעים לעבודה עם מכונית. התוכנית היא להטיל מסים על אנשים שנוסעים ברכב פרטי, בין אם באמצעות מסי גודש, או מסים על חניה במקום העבודה, או באמצעות מסים על זיהום האוויר. המחשבה היא שאם יטילו מסים על נסיעה ברכב פרטי, אנשים יעברו לפתרונות אחרים, והפקקים יעלמו מעצמם.

אבל לתוכניות האלו יש בעיה. כל עוד יש מחסור בתחבורה ציבורית נוחה, הגמישות של אנשים לשינויים בעלויות הנסיעה היא נמוכה. לכן מסים על נסיעה ברכב פרטי לא יביאו לשינוי מהיר במספר המכוניות על הכביש בכל בוקר. אבל הם כן יכניסו למדינה הרבה כסף, ולכן הטלת מס על מכוניות פרטיות לא רק שלא תעודד את הממשלה לשפר את התחבורה הציבורית, אלא להפך. למעשה, זה קורה כבר היום: הממשלה מכניסה הון מהמסים על כלי רכב פרטיים ועל דלק. אבל העובדה שהממשלה מקבלת הון מהתחבורה ממש לא מביאה את הממשלה להגדיל את ההוצאות על התחבורה הציבורית. כך שעוד מסים על נסיעה ברכב פרטי רק יגבירו את הרצון של הממשלה לשמור ולהגדיל את ההכנסות הקלות הללו.

לכן, פתרון לפקקים יגיע רק אם הממשלה תחליט לשפר את מצב התחבורה הציבורית מתוך התקציב הנוכחי. הבעיה היא שספק אם זה יקרה, כי כל עוד הדגש של הממשלה הוא על הגדלת מספר הדירות, אז יש פחות כסף להביא לכך שתהיה תחבורה נוחה מהדירות הללו אל העבודה. ההוצאות על מחיר למשתכן בלבד הן כ-0.2% מהתוצר - כמעט כל הסכום שיוצא בשנה על תחבורה ציבורית. כך שאפשר להבין למה שכשראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, אמר לראש עיריית פתח תקווה שהוא הולך לבנות עוד אלפי יחידות דיור בסירקין, הוא הוסיף שלא מעניין אותו אם בגלל הפקקים האנשים שיקנו את הדירות יצטרכו לישון במשך השבוע בשק"שים בעבודה.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי