פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "אם לא יעצרו את התנגדות הזוכים בהרצליה - מחיר למשתכן תיפגע"

      בכנס השנתי של התאחדות הקבלנים בת"א-יפו ובת ים מתחו יזמים ביקורת על זכאי תוכנית הדיור המוזל שזכו בדירה בפרויקט גליל ים, והפגינו הבוקר בטענה לתכנון לקוי. " מנסה לשפר תכנון באמצעים אגרסיביים. צריך לזכור שזאת מתנה של 400 אלף שקל"

      אתר בנייה (ShutterStock)
      אתר בנייה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      "יש עכשיו גל חדש שאנחנו חווים אותו בתוכנית מחיר למשתכן, וההשלכות שלו עלולות לקחת את התוכנית 3 צעדים אחורה" - כך הזהיר הערב (רביעי) אבי מנדלר, מנכ"ל חברת עץ השקד, שצפוי לשמש כקבלן המבצע של פרויקט מחיר למשתכן של חברת אפריקה מגורים בגליל ים בהרצליה.

      מנדלר, שדיבר במסיבת העיתונאים שנערכה בפתיחת הכנס השנתי של התאחדות הקבלנים בתל אביב-יפו-בת ים באילת, התייחס להפגנה שערכו הבוקר זכאי התוכנית מול בניין עיריית הרצליה. הזוכים פתחו בשבועות האחרונים במחאה נגד תוכניות הבנייה של הפרויקט בטענה כי מדובר ב"דירות שיכון".

      "נוצר תהליך שבו מכיוון שזוכים בתוכנית הדיור המוזל לא יכולים לבצע שינויים כחלק מתנאי המכרז לאחר שחתמו על חוזה, הם הופכים להיות מתנגדי הפרויקט - גם כשאין להם זכות קניינית לעשות כן", הסביר מנדלר, "כשאתה מוכר דירה רגילה, אתה אומר לדייר – 'מתאים לך תקנה, אתה רוצה מו"מ - אתה יכול'. אבל הגל החדש הזה מנסה לשפר תכנון באמצעים אגרסיביים".

      לקריאה נוספת:
      על חודו של יום: בוטל היטל השבחה בגובה 22 מיליון שקל
      300 אלף דירות מוזלות: תוכנית ענק לדיור בר השגה בניו יורק
      שיכון ובינוי ואשדר נגד רמ"י: גבו מאיתנו מיליונים שלא כדין

      לדברי מנדלר, "אם העתירה המנהלית שהגישו זכאי גליל ים לא תיעצר על ידי בית המשפט, לא רק תוכנית מחיר למשתכן תלך אחורה, יהיו עוד תוכניות שילכו 3 צעדים אחורה. צריך לזכור שזאת מתנה של 400-500 אלף שקל, אבל זה לא מספיק להם (למתנגדים - ה.צ)". מנדלר הדגיש: "תקנת כחלון שבס נועדה להגדיל את צפיפות הדיור. כבר 30 שנה אני בונה 5 דירות בקומה, זה לא מוצר נחות". בכך הוא התייחס לדרישה של זכאי התוכנית לצמצם את מספר הדירות בקומה.

      "אין ברירה - יש מגבלות גובה בגלל רשות שדות התעופה, והמדינה רוצה יותר דירות באותה תוכנית. אם רוצים דירת 3 חדרים בפרויקט, אפשר לבנות אותה רק בבניינים עם 5 דירות בקומה. זאת דירה לזוגות צעירים, ואמנם מבחינת כיווני אוויר זה יהיה פחות טוב - אבל זה לא אומר שהפרויקט יותר נחות".

      "בגלל תוכנית מחיר למשתכן, כל בעל קרקע הפך למלך"

      גם אבי זיתוני, מנכ"ל חברת בנייני א. זיתוני, התייחס לתוכנית הדגל של משרד האוצר. "מחיר למשתכן זאת תוכנית לא טובה שפוגעת בשוק הכללי, פותרת חלק קטן ולמעשה רק מעצימה את בעיית הדיור", טען זיתוני. "מדובר בפתרון ל-20 אלף זוגות צעירים, אבל זו פגיעה קשה במשפרי הדיור ובמשקיעי הנדל"ן, מה שמוביל גם לעלייה חדה בשכר הדירה. לדעתי התוכנית לא תחזיק מעמד".

      "יש ריבוי טבעי של 2.2% בשנה, צריך לייצר 60 אלף דירות כל שנה, והמחסור רק הולך וגדל", המשיך זיתוני, "אחרי כל משבר כזה מגיעה עליית מחירים. בעשור האחרון היו 4 משברים: סאב-פריים, מחאה חברתית, מע"מ אפס ועכשיו מחיר למשתכן. בכל המשברים המחירים עלו. קרקע פרטית הפכה למצרך נדיר, נוסף לבנייה שמתייקרת, אז אין סיכוי שמחיר הדירה יירד. כל אחד שיש לו קרקע פרטית רואה שרשות מקרקעי ישראל לא משווקת קרקע בשוק החופשי, אז הוא נהיה מלך ודורש כמה שהוא רוצה".

      עמית גוטליב, סמנכ"ל בחברת גוטליב אחריות בבנייה, חיזק את הדברים. "בבדיקה שערכנו בחודש שעבר מצאנו כי זכאי תוכנית מחיר למשתכן אלה ילדים בעלי ממון. הילדים העשירים קונים דירה מוזלת, ישכירו אותה 5 שנים וימכרו בשוק החופשי", אמר. "המדינה נתנה פה מתנה, ונוצר מצב שבו הפכנו ילדים למשקיעים. אין בכלל מבחן הכנסה בתוכנית".

      בהמשך התייחס גוטליב לרשויות המקומיות. "היום העיריות הפכו ל'עיריות בע"מ' - כל מה שמעניין אותן זה רק כסף. אם קבלן רוצה לבנות קניון, הוא יקבל היתר ב-3 חודשים, אבל אם ירצה לבנות מגורים, יקבל היתר רק אחרי 5 שנים. כל מה שמעניין אותן זה להכניס כסף לקופה". על התוכנית להגדיל את מכסת פועלי הבנייה בעזרת עובדי בניין מסין אמר: "הבטיחו לנו משלחת ענקית שמגיעה בסוף אוקטובר, אנחנו כבר בנובמבר, והסינים כנראה בקונקשן ארוך. יצחקי (ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי - ה.צ) אמר שהם יגיעו אחרי החגים - אבל הוא לא אמר איזה חגים", אמר בציניות.

      "כל עירייה מתנהגת כמו שריף"

      אבנר לוי, יו"ר התאחדות הקבלנים בתל אביב-יפו-בת ים, התייחס גם הוא לרשויות המקומיות, בדגש על התחדשות עירונית. "כל רשות מקומית מתנהגת כמו ממשלה בפני עצמה, לא מתחשבת ברשויות התכנון. בתל אביב, למשל, קיצצו לנו את המטראז בחצי בפרויקט פינוי בינוי. תקן החניה שמספקים בעירייה אבסורדי - 4 קומות לקומה בשטח של 1,250 מ"ר. מי ירצה לקנות ממני קומה?", הוא תהה, "החברות הגדולות וגם הבנקים פשוט התחילו לצאת מחוץ לעיר. הבעיה היא שכל אחד נוהג כמו שריף בעיירה".

      "לבצע היום התחדשות עירונית זאת דרך חתחתים", הסכים יהודה כתב, בעלי נאות אמיר חברה לבנייה ויו"ר ועדת פינוי בינוי בהתאחדות. כתב מתח ביקורת על ההצעה של המדינה לספק לקבלנים קרקע משלימה במסגרת של התחדשות עירונית. "מדובר בפתרון ראוי, אבל לא ייתכן שקבלנים יתחרו על קרקע משלימה, גם יצטרכו לשלם כסף. זה מחול שוטים, זריית חול בעיניים. אנחנו הריבון, הקרקעות לא שייכות לעדיאל שמרון (מנהל רשות מקרקעי ישראל - ה.צ)", טען.

      יצחק שגב, יו"ר ועדת תמ"א 38 בהתאחדות, התייחס לתמ"א 38. "השלטון המקומי גובר על הנחיות וחוקים של ממשלת ישראל", אמר שגב, "יש רשויות כמו הרצליה, רעננה וראשון לציון שמחייבות היטל השבחה ואחרות לא; יש רשויות שמקפיאות היתרים כמו תל אביב וגבעתיים. האור היחיד שיש בתל אביב הוא שיש שם מכון רישוי שמרכז את הבקשות וצמצם את העוצמה של ועדת ההתנגדויות, משום שהיום מהנדס העיר מחליט". עם זאת, אמר שגב כי דווקא העיר בת ים מסייעת לקבלנים ואף ציין כי "פעם רמת גן הייתה מלכת התמ"א - היום אשדוד מובילה".

      צחי לביא, מנכ"ל חברת עומר. ל הנדסה, התייחס למכרזים ציבוריים שעורכת המדינה. "מה שקורה היום זה שהזול זוכה וזה מתגלגל לאיכות גרועה, אי עמידה בלוחות זמנים, בעיות בביצוע", אמר. לדבריו, "שיטת המכרזים יוצרת בעיות גם לרשויות וגם לקבלנים, שרוצים לבצע עבודה איכותית ופשוט לא יכולים לזכות במחירים הגיוניים וסבירים. כדי שהמצב הזה ישתנה, צריך לשנות את חוק המכרזים, לתת עוד אפשרויות תוך הקפדה על שקיפות - זה ייקח את ענף הביצוע החוזי למקום אחר".