נכסי נדל"ן נחשבים לנכסים בעלי ערך כלכלי רב, במרבית המקרים אף לנכס בעל השווי הגבוה ביותר עבור החייבים. במקרים של חובות יכולים הנושים לעשות שימוש בנכסים, לממשם בדרך של מכירה ולגבות את הכספים המגיעים להם מהחייב. מנגד, מימוש דירת מגורים ומכירתה אינו דבר של מה בכך ובפני החייב ומשפחתו האפשרות והיכולת לנסות להגן על בית מגוריהם.
כפי שניתן לראות בהליכי פשיטת רגל, בחלק ניכר מהמקרים החובות העומדים על הפרק יהיו רשומים על שם אחד מבני הזוג, אולם במקרים אחרים החובות שהצטברו חלים על שני בני הזוג וזאת, למשל, כשלשניהם עסק משותף בו הם רשומים כבעלים ו/או נטלו הלוואה במשותף דבר שעשוי להביא את שני בני הזוג להליך של פשיטת רגל. במקרים בהם נקלעו בני הזוג לחובות והחלו בתהליך של פשיטת רגל, כל נכסיהם מועברים לידי הנאמן והם ניתנים למימוש ומכירה על מנת להשיב לנושים את החובות שצברו. מחד, מהווה דירת המגורים אחד מנכסיהם של בני הזוג החייבים, לעיתים הנכס היחיד בעל שווי ניכר, אולם מנגד, מדובר בדירת מגורים אשר משמעה קורת גג ובטחון לבני הזוג החייבים וילדיהם, ולפיכך יתייחס בית המשפט טרם מימוש דירת מגורים, בזהירות וברגישות הנדרשת.
עצם כניסתם של בני הזוג להליך פשיטת רגל משמעותו היא הבעת רצון בפני בית המשפט והנושים והצהרה כי בכוונתם של בני הזוג להשיב את חובותיהם. על עורך הדין של בני הזוג החייבים לעשות כל שביכולתו על מנת שנכס המקרקעין המשמש למגורי בני הזוג וילדיהם לא ימומש ויוביל את החייבים לכך שלא תהיה קורת גג לראשם. לבית המשפט הסמכות לקבוע כי בהליך פשיטת רגל, ובמיוחד בכזה בו החייבים הם שני בני הזוג, הוא אינו רואה לנכון להפקיע את דירת מגוריהם על מנת להשיב חובותיהם, זאת לאחר שכלל בסך שיקוליו את מלוא המרכיבים הנוגעים לכדאיות הכלכלית והסוציאלית.
בתוך סבך השיקולים העומדים במקרים הנוגעים לבני זוג הנמצאים בהליך של פשיטת רגל, חשוב אף להתייחס לפסק דין חדש שניתן על ידי השופט עודד מאור. פסק דין שדווקא מצמצם את ההגנה על דירת המגורים של פושטי רגל. פסק הדין מתייחס למקרה בו החייב פונה ביוזמתו להליך של פשיטת רגל, או אז לא תחול לזכותו "הלכת כובשי" (הלכה מ-2010 אשר קובעת שבמקרים שבהם כונס מבקש פירוק שותפות בין בני זוג עבור דירת המגורים על מנת למכור אותה, בן הזוג של החייב יזכה למעמד של דייר מוגן והדירה תימכר כתפוסה) ובכך דירת המגורים תימכר כדירה פנויה במחירי שוק ולא כדירה תפוסה שלה תמחור נמוך משמעותית ב-30%-40%. בחירתם של בני זוג חייבים (או אחד מהם) להיכנס להליך של פשיטת רגל מהווה, מבחינת השופט מאור, כמו עתירה לפירוק השיתוף הזוגי בנכסים ומכאן יש למכור נכסים אלו כפנויים ולא כתפוסים.
לאור העובדה שחלק ניכר מהליכי פשיטת הרגל נפתחים כתוצאה מבקשתם ומיוזמתם של החייבים, יש בפסק הדין של השופט מאור משמעות רבה, כשהנטייה הפעם היא לטובת הנושים הרוצים לקבל במהרה את החובות העומדים לנגד החייבים בכל הנוגע למכירה והפקעת הדירה עבור השבת חובות. מול סך ההגנות השמורות לחייבים בכל הנוגע לנכס מקרקעין שלגביו אין כל ספק שמשמש למגורים, פסק הדין האחרון מייצר לחייבים שיזמו את הליך פשיטת הרגל אתגר נוסף אותו עליהם לצלוח על מנת לשמור על דירת מגוריהם. לעורכי הדין המייצגים חייבים אלו חשוב להכיר וללמוד אודות פסק דין זה כדי שבמקרים בהם יטפלו יוכלו, למרות פסק הדין, לשמור על דירת המגורים של לקוחותיהם.