ארבע שיטות שונות לחישוב השטחים, סיווגים ותתי סיווגים שונים שמשתנים מרשות לרשות וגם צווי ארנונה עירוניים שנקבעים באופן שונה על ידי כל עירייה כל אלו הם רק חלק מהסיבות שבגללן מס הארנונה מחושב בכל מקום בישראל בצורה שונה.
"הארנונה בישראל הוא מס שאנשים משלמים בצורה אוטומטית. בלי לבדוק. כשאנשים יוצאים מהסופרמרקט הם מקבלים את החשבונית ועוברים בדרך כלל על רשימת הפריטים כדי לוודא שהם שילמו את הסכום הנכון. גם במסעדה אנחנו עוברים על החשבון לפני שאנחנו משלמים, אבל משום מה בכל מה שקשור למסים עירוניים אנשים כמעט אף פעם אינם בודקים. פשוט אומרים 'אמן' ומשלמים. מהנקודה הזו יצאתי לדרך", כך מספר גיא ענבר, יזם בן 25 מתל אביב, שהקים בחודש האחרון את אתר אוטומס. אוטומס הוא מיזם צרכני ראשון מסוגו שמאחוריו רעיון פשוט: תמורת 8 שקלים מציע האתר את האפשרות לבחון את חיובי הארנונה שלכם, בהתאם לרשות המקומית שבה אתם מתגוררים ותוך בדיקת כל המשתנים הקשורים לנוסחת החישוב.
ענבר, שהחל לעבוד על המיזם לפני כשנה וחצי, מציין כי בין כ-60 הרשויות המקומיות שאותן הכניס לאתר, יש לא מעט הבדלים באופן חישוב המס העירוני וטוען כי תושבים רבים אינם מודעים להנחות או לאופן שבו מחושב המס העירוני. "מחיר הארנונה מחושב בדרך כלל על ידי הצלבת שני משתנים עיקריים. הראשון הוא האזור שבו אתה מתגורר, כי העירייה מחלקת בדרך כלל את העיר למספר אזורי חיוב שונים. המשתנה השני הוא 'סוג הבית' גורם שמכיל בתוכו משתנים רבים כמו למשל האם מדובר בבית משותף, בבית פרטי, מהי שנת הבנייה של המבנה, מספר החדרים, או הקומות. ברגע שאנחנו מצליבים את שני הפרמטרים האלה, ניתן לגזור מהם מחיר למ"ר", מסביר ענבר.
המיזם החדש, המסתמך על צווי הארנונה המתפרסמים באופן שוטף, בוחן גם את סוגיית ההנחות להן זכאי תושבים רבים. "אנשים רבים אינם מודעים לעובדה שמגיעה להם הנחה, ומה גובה ההנחה: אזרחים ותיקים, ניצולי שואה, חיילים, אנשים בעלי הכנסה נמוכה באופן יחסי. רבים אינם יודעים, או מעולם לא בדקו את הנושא ולעתים מדובר בהנחה של מאות או אלפי שקלים בשנה".
אנשים משלמים על שטחים שלא מסווגים כמגורים
עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במילר עורכי דין ושות' המתמחה בנדל"ן ומיסוי עירוני, מסביר כי חוסר האחידות השורר בין הרשויות המקומיות בישראל בנושא גביית הארנונה פועל ברוב המקרים לרעת התושבים. "החקיקה בנושא הארנונה בישראל מורכבת מאוד. לאורך השנים היו נסיונות להסדיר את הנושא, אולם גם כיום ישנה אי ודאות רבה ושונות רבה בין הרשויות ומחוסר הוודאות הזו הציבור בדרך כלל מפסיד".
לדבריו, "במקור הארנונה הוסדרה בפקודת העיריות וכל עירייה קבעה את החיובים כפי שהיא ראתה לנכון. עם זאת, משנת 1992 סוגיית הארנונה הוסדרה בחוק ההסדרים, שם ניסו לקבוע האחדה ולעצור את הבלגן באמצעות יצירת סיווגים הקשורים לשימוש הנכס, לסיווגו, לשטחו ולמיקומו. שנה לאחר מכן הוציאו גם תקנות בנושא, שכללו 12 סיווגי ארנונה והן היו אמורות להסדיר את הנושא. אלא שהעיריות התחכמו ויצרו סיווגי משנה, וכך נוצרו הרבה מאוד הבדלים בין הרשויות השונות. כך למשל, ברשות מקומית מסוימת מחסן יכול להיכנס לסיווג מסוים וברשות אחרת הוא ייחשב במסגרת סיווג אחר מה שיגרור הבדלים בחיוב. למעשה, הדבר היחידי שהוא לא בשיקול דעתן הוא נושא ההנחות".
מילר מציין כי גם התעריפים ושיטת חישוב השטחים משתנה מרשות לרשות. "המחוקק קבע תעריפי מינימום ומקסימום אבל בתוך הטווח הזה כל עירייה קובעת על פי ראות עיניה. בנוסף, ישנן 4 שיטות חישוב שונות לשטחי הנכס: נטו, ברוטו, נטו-נטו וברוטו-ברוטו (חישוב שלוקח בחשבון קירות חיצוניים, או שטחים משותפים, לעומת חישובים מצומצמים יותר המודדים רק את השטח שבין קירות הנכס למשל י"ד). צריך להבין שהמחוקק נתן לעירייה חופש פעולה, שכן הארנונה מהווה כ-70% מתקציב העירייה והיא הגוף שמכיר את הנכסים והשכונות באופן הטוב ביותר ולכן זהו חלק משיקול דעתה. במצב שנוצר, הייתי בהחלט ממליץ לעשות בדיקה בנוגע לחישוב הארנונה משום שתושבים משלמים על שטחים שאינם מסווגים כלל כשטחי מגורים, למשל בחללים שבהם גובה התקרה נמוך ואינו אמורה להיחשב כאזור מגורים, או עבור שטחי שירות, שטחים על גג הבניין, או שטחים משותפים".