קבלן בפרויקט מגדל מאייר שהרס את קולנוע תמר יפצה עסק סמוך

חברת הריסה ששכרו יזמי הפרויקט היוקרתי בת"א לפני כמעט עשור, התבקשה לצורך הקמת המגדל להרוס את הקולנוע המיתולוגי ברחוב אלנבי - שבסוף ימיו הקרין סרטי פורנו. פסק דין שהתקבל השבוע קובע שעבודות ההריסה גרמו נזק רב לבית דפוס סמוך. מה גובה הפיצוי?

פטריציה אורקיולה מתכננת את הפנטהאוז במגדל מאייר (ראובן קסטרו , רובי קסטרו)
מגדל מאייר בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

מגדל מאייר היוקרתי בשדרות רוטשילד בתל אביב נחשב לאחד הפרויקטים הראוותניים בעיר ללא הפסקה ובכלל, אבל מתברר שהדרך להקמתו לא הייתה כל כך חלקה. פרויקט ההקמה של המגדל החל באוקטובר 2009, אז שכר היזם חברת ביצוע שתהרוס את בית קולנוע "תמר" המיתולוגי, שהיה ממוקם בסמוך לשטח שבו נבנה המגדל, ברחוב אלנבי 111 במרתף הפסאז' הצמוד.

קבלנית ההריסה שהופקדה על הריסת בית הקולנוע - אשר היה הראשון שהקרין סרטים ברצף במשך כל שעות היום, ובסוף ימיו התמקד בהקרנת סרטים פורנוגרפיים למבוגרים בלבד - הייתה חברת בני וצביקה בע"מ. לאחרונה נתבעה החברה על ידי בעל בית דפוס סמוך לקולנוע ולמגדל, שטען כי עבודות ההריסה גרמו נזק רב לרכוש ולמכונות בבית הדפוס הוותיק.

בעל בית הדפוס תבע גם את יזמי הפרויקט - חברת ברגרואין רזידנטיאל, שבשליטת המיליארדר האמריקאי ניקולאס ברגרואין במשותף עם קבוצת חג'ג', האחים כהן ויגאל צמח, המשמש גם כמנכ"ל החברה. את המגדל, נזכיר, תכנן ועיצב האדריכל האמריקאי ריצ'ארד מאייר, שעל שמו הוא נקרא.

לקריאה נוספת:
איפה נמכרה דירת 3 חדרים ב-350 אלף שקל?
פרויקט פינוי בינוי של כ-500 דירות ייצא לדרך בנווה שאנן בחיפה
כשהבנק אומר לא: גם למסורבי המשכנתא מגיעה דירה

התביעה התקבלה כמעט במלואה

בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עו"ד ברק אביבי ועו"ד בארי קפלן, נטען כי בית הדפוס, שממוקם בפסאז' ברחוב אלנבי 113, פעל במשך שנים - אך ספג נזקים קשים מעבודות ההקמה של מגדל היוקרה הסמוך. לטענת התובע, הוא לא ידע על תחילת עבודות ההריסה של בית הקולנוע הוותיק טרם תחילת הפרויקט, ולא נערך לאיטום המבנה מבעוד מועד.

הקבלן המבצע טען, מנגד, כי לפני תחילת העבודות יידעה החברה את בעלי העסקים הסמוכים - ואף דאגה למגן את שטח ההריסה ביריעות למניעת פיזור אבק. עוד טען הקבלן כי הסיבה לצמצום פעילותו של בית העסק בתקופה זו הייתה נעוצה באי-רווחיות - שלא הייתה קשורה בעבודות לצורך הקמת המגדל.

התביעה, שהוגשה על סכום של כ-175 אלף שקל, התקבלה כמעט במלואה - ונפסק כי בעלי בית הדפוס יפוצה בסכום של כ-140 אלף שקל. סגנית נשיא בית משפט השלום, אפרת אור-אליאס, השתכנעה כי אבנים, חול ואבק גרמו נזק למכונות הדפוס והצילום וכי בית הדפוס היה פעיל בתקופה זו.

בפסק הדין אף נקבע כי למרות שהקבלן המבצע ידע שאבק יתפזר משטח ההריסות, הוא בחר שלא לאטום את פתחי הנכסים הסמוכים למשך תקופת ההריסה - ובכך הפר את חובתו לדאוג שלא ייגרמו נזקים לסביבת הפרויקט.

יחד עם זאת, השופטת פסקה כי יש להטיל גם על בעל בית הדפוס עצמו אחריות - בדמות רשלנות תורמת בשיעור של 20%.