פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נקלעתם להליך פשיטת רגל? כך יגנו בתי המשפט על הדירה שלכם

      ישראלים שנקלעים לחובות, חוששים לפתוח בהליכי פשיטת רגל בשל הפחד שיאבדו את ביתם. אך מערכת החוק מספקת הגנות לחייבים - כדי לסייע להם לשמור על קורת גג

      בית למכירה (מערכת וואלה! NEWS , Shutterstock)
      בית למכירה (צילום: shutterstock)

      הליך פשיטת רגל מאפשר לחייבים להיכנס לתהליך שבסופו ייחלצו מחובותיהם. רבים מהחייבים חוששים לפתוח בהליך זה מתוך חשש לגורל דירת המגורים שלהם - מכך שיצטרכו למכור אותה במסגרת ההליך והם ייוותרו ללא קורת גג. בהליך פשיטת הרגל נבדקים לעומק נכסיהם של חייבים כשלא פעם דירת המגורים מהווה את הנכס המשמעותי ביותר של החייב.

      מערכות המשפט והחוק בישראל רואות חשיבות רבה באיזון בין רצונם של הנושים בפירעון החובות ומימוש נכסי החייב, לבין הגנה ושמירה על כבוד החייב ומשפחתו. לכן מעניקות מערכות אלה לעיתים קרובות הגנות לחייב מפני מימוש דירת המגורים.

      סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי בן הזוג של החייב הרשום כבעלים בטאבו יהיה מוכר כדייר מוגן בעת מימוש הנכס ולא ניתן יהיה לפנותו מהדירה. נכס זה קרוי "נכס תפוס". כתוצאה מכך ערך הדירה מופחת בצורה משמעותית עד כדי 33% מערכה המלא. לאחר הפחתה משמעותית זו, במידה ורובצת משכנתא על הבית, כספי התמורה ממכירת הדירה יועברו תחילה לבנק - הלא הוא הנושה המובטח, לשם סילוק יתרת המשכנתא ולאחריה יבוצעו תשלומי הוצאות כינוס וכו'.

      לקריאה נוספת:
      בג"ץ הקפיא את הגרלת מחיר למשתכן לבני המקום ביישוב שוהם
      ערי הפריפריה שיכפילו את עצמן: "10 שנים לא בנו כאן דירה אחת"
      דירת 2 חדרים בת"א נמכרה ב-900 אלף שקל בלבד - באיזו שכונה?

      הליך של שיקום

      בסופו של דבר, כדאיות מכירת דירת המגורים נובעת מגובה הכספים שיתקבלו כתוצאה מהמכירה. ייתכן ולאחר קיזוזים והפחתות אלו, לא יישאר כסף כלל לחלוקה בין הנושים או לחילופין יישאר סכום מועט - דבר שיש בו כדי למנוע את הכדאיות הכלכלית במימוש הדירה. במקרים אלה ייטה בית המשפט לא לאשר את מימוש דירת המגורים ויאפשר לחייב לפרוע את חלקו בנכס כאשר כספי הפירעון יועברו לחלוקה בין הנושים.

      פדיון חלקו של החייב בנכס נעשה בהתאם להחלטת בית המשפט ויכול להיות לאלתר או במספר תשלומים. במצבים אלו יוכלו החייב ומשפחתו להמשיך ולהתגורר בנכס, לשלם צו תשלומים אשר יהיה תואם ליכולות הכלכליות שלהם, ובסופו של ההליך לקבל הפטר מחובותיהם. כל זאת, כאשר הם שומרים את הדירה בבעלותם.

      לאדם מהיישוב, ייתכן והלכה זו לא תתיישב עם ההיגיון - איך ייתכן ששומרים על דירת המגורים של אדם אשר ניגש לפשיטת רגל ולא פועלים למימושה במסגרת ההליך? צריך להבין שהליך פשיטת רגל הוא הליך שיקום כלכלי, ובמסגרתו מנסה המערכת לאפשר לאותם חייבים לשוב למעגל החיים התקין. הלכות אלו שרירות וקיימות שנים רבות בבתי המשפט, והן מיושמות שוב ושוב הן בבתי המשפט המחוזיים והן בבית המשפט העליון.

      סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי בן הזוג של החייב הרשום כבעלים בטאבו יהיה מוכר כדייר מוגן בעת מימוש הנכס ולא ניתן יהיה לפנותו מהדירה. נכס זה קרוי "נכס תפוס". כתוצאה מכך ערך הדירה מופחת בצורה משמעותית עד כדי 33% מערכה המלא. לאחר הפחתה משמעותית זו, במידה ורובצת משכנתא על הבית, כספי התמורה ממכירת הדירה יועברו תחילה לבנק - הלא הוא הנושה המובטח, לשם סילוק יתרת המשכנתא ולאחריה יבוצעו תשלומי הוצאות כינוס וכו'.

      הכותב הוא בעלי משרד עורכי דין אורי גילת ושות, המתמחה בהליכי חדלות פירעון, הליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל