בשנה האחרונה תפסה תוכנית הדגל של משרד האוצר נתח לא מבוטל מכותרות מדורי הנדל"ן - ובצדק. "מחיר למשתכן", התוכנית שאותה הרחיב שר האוצר, משה כחלון, לכמעט 100% מקרקעות המדינה, הכניסה את שוק הנדל"ן לקיפאון: זוגות צעירים, שתכננו לרכוש דירה, החליטו לשבת על הגדר ולהמתין למספר הזוכה בהגרלה; משפרי דיור, שרצו למכור את דירתם, נאלצו להמתין גם הם עד שהקונים יחזרו לשוק; וחברות הנדל"ן, מצדן, ספגו ירידה משמעותית במכירת דירות חדשות - כשברקע שוק הדיור הישראלי כולו נכנס לסבב הגרלות ממושך, שצפוי להימשך גם ב-2019.
הקיפאון הזה הוליד תקווה כי לאחר עשור של מחירי דיור "רותחים", תורגש אולי מעט הצטננות, והתקווה הזו, לצד חצי הביקורת הרבים שנמתחו כלפי התוכנית - תדלקה את כלי התקשורת.
במצב שנוצר, בו מובטחות לציבור הצעירים בישראל דירות מוזלות בהנחות של מאות אלפי שקלים, לא קשה להבין מדוע רבות מכותרות מדורי הנדל"ן עסקו בהבטחת המחירים האטרקטיביות. "דירה ביבנה בפחות ממיליון שקל", "דירת 3 חדרים בנתניה בפחות ממיליון שקל", "מחיר למשתכן: דירת 75 מ"ר בפחות ממיליון שקל בראשל"צ".
כל אלו כותרות אמיתיות שפורסמו בחודשים האחרונים בלבד, והבטיחו באותיות גדולות את המחיר המפתה. ההבטחות הללו מפורסמות כבר שנתיים בתדירות כמעט שבועית בכל כלי התקשורת, ועבור רוב מכריע של זכאי התוכנית - הן פעמים רבות הסיבה שבגינה הם נרשמים להגרלות השונות.
הפתעה: האוצר לא קובע את גודל הדירות
אלא שסיפור שהגיע לידנו השבוע, חשף כי תווית המחיר שמתנוססת בהודעות משרד האוצר - המשמשת פעמים רבות ככותרת בפרסומי התקשורת - רחוקה מלהיות מדויקת. כמה רחוקה? לעתים מדובר בפער של עשרות או אפילו מאות אלפי שקלים בין מה שהובטח, כביכול, בהודעת האוצר למה שצפויים לשלם רוכשי הדירות הצעירים. הפערים הללו, במקרה הזה בין המחירים שהובטחו בהודעות המדינה בנוגע לדירות מחיר למשתכן בשכונת נאות שמיר ביבנה, לבין המחירים שישולמו בפועל - עומדים על סכומים של בין 140-200 אלף שקל.
אז כיצד קורה שהמדינה "מבטיחה" מחיר מסוים, ולבסוף הזוכים בהגרלות נדהמים לגלות שאין כל זכר להבטחה? התשובה פשוטה. מכרזי מחיר למשתכן מחייבים את חברות הנדל"ן להתחייב על מחיר למטר רבוע. מתוך המחיר הזה, מפרסמים משרדי האוצר והשיכון את מחירן המשוער של הדירות שיימכרו בסוף - מתוך הנחה שתמהיל הדירות בפרויקטים השונים יכלול דירות בגדלים שונים.
אלא שבמציאות, מי שקובע את גודל הדירות - וגם את מחיריהן - כלל אינו משה כחלון, אלא הרשויות המקומיות, בהתאם לתוכניות בניין העיר השונות שקיימות במקום. במילים אחרות: העובדה שבהודעת משרד האוצר מופיעה דירה תיאורטית בשטח של 85 מ"ר במחיר מסוים, כלל אינה מבטיחה שבפועל הדירה הזו תיבנה, מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר אין שליטה על כך.
זו הסיבה שלא רק ביבנה, אלא גם במספר רב של מיזמי מחיר למשתכן בערים אחרות - החל מראש העין ועד לנתניה - גודל הדירות הפתיע את הזוכים בהגרלות. חלקם קיוו לרכוש דירת 3 או 4 חדרים, אך בפגישת המכירה מול הקבלן גילו לתדהמתם כי הפרויקט כולל רק דירות 5 חדרים ודירות גן.
אז אם אתם מתכננים לרכוש דירה בפרויקט הדגל של משרד האוצר - דירה אמיתית, לא תיאורטית - תחסכו לעצמכם הרבה מאוד זמן וכסף. ובפעם הבאה שאתם קוראים על מחיר משוער שמשרד האוצר מתמחר עבורכם - תקראו גם את האותיות הקטנות.