פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ועדת הרפורמות: פיצול דירות - רק בבנייה צמודת קרקע

      בדיון בכנסת הוחלט כי הגודל המינימלי של יחידת דיור שתפוצל יופחת ל-45 מ"ר במקום 60 מ"ר. ההצעה לאשר פיצול דירות גם בבנייה רוויה תיבחן בהמשך

      בניינים בתל אביב. מרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      פיצול דירות - כן בצמודי קרקע, לא בבנייה רוויה (צילום: ראובן קסטרו)

      ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), קיימה היום (שלישי) דיון נוסף בהצעת החוק שהגיש ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, לתיקון חוק התכנון והבנייה. מטרת הצעת החוק לאפשר פיצול בתים תוך בניית יחידות דיור להשכרה.

      ההצעה קובעת הוראת שעה לחמש שנים, בה הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה יחויבו לאשר הוספת יחידת דיור אחת להשכרה בבית צמוד קרקע בתוך המבנה הקיים (פיצול יחידת דיור לשתי דירות ללא תוספת בנייה), תוך הגדרת תנאים לגודל הדירה הראשית וכן גודל הדירה המפוצלת ומרכיביה (תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדת).

      בפתח הדיון הציגה ח"כ עזריה את ההסכמות שהושגו עם מרכז השלטון המקומי. ראשית, הוסכם ששטחה של כל דירת מגורים שתתווסף, מעבר למותר לפי תכנית, לא יפחת מ?45 מ"ר (בנוסחים הקודמים דובר על 60 ו-55 מ"ר). על פי ח"כ עזריה, הקטנת הדירות תיתן מענה לאוכלוסיות רבות שזקוקות לכך, בעקבות עלייה בשיעור הגירושין, רווקות מאוחרת וריבוי הסטודנטים. ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הביע התנגדות להקטנת גודל הדירה ואמר: "יבואו משפחות עניות עם 3-4 ילדים, יכנסו לשם ויחנקו. זה מתאים לאדם בודד בלבד וזה דבר שלא יוגדר בחוק".

      הסכמה נוספת נוגעת לדירה צמודת קרקע שפוצלה, ובעליה מעוניינים להשיבה למצבה המקורי. בעוד שבמקור היה נדרש היתר נוסף מהוועדה המקומית, כעת הוסכם כי לא יידרש היתר לאיחוד מחדש ויהיה די בהודעה בלבד, זאת במטרה להקל על ההליך.

      בשאלת תחולת החוק על בנייה רוויה, החליטה יו"ר הוועדה כי יוקם צוות מיוחד לבחינת הנושא עם השלטון המקומי. לדבריה, "בגלל השינויים במשפחה הישראלית, כמו הארכת תוחלת החיים, חשוב לנו גם לטפל בנושא של הבנייה הרוויה. עם זאת, מדובר בפרויקט גדול מדי בכדי שנכניס אותו בהצעת החוק הזאת. נדרשת עבודה רצינית ולכן נקים צוות משותף בראשותי, יחד עם השלטון המקומי, שיבחן אילו פתרונות ניתן לקדם בעניין".

      לקריאה נוספת בוואלה! נדל"ן:
      כל ההתחלות קשות: זו החוליה החלשה בתכנית להורדת מחירי הדירות
      אוניברסיטת בר אילן: פרויקט ענק של מעונות סטודנטים יוצא לדרך
      לראשונה: פרויקט שכירות ארוכת טווח ביישובי הבדואים

      בני משפחה לא ידרשו להציג חוזה שכירות

      הצעת החוק מגדירה כי הדירות המפוצלות יהיו מיועדות לשכירות בלבד. בדיון היום הובהר כי בני משפחה שיתגוררו בדירות המפוצלות, לא ידרשו בהצגת חוזה שכירות, זאת במטרה למנוע מצב של הצגת חוזים פיקטיביים (ההגדרה המדויקת של 'בן משפחה' תגובש בהמשך). בהתייחס לנושא זה אמרה ח"כ עזריה: "אני רוצה ליצור מערכת של אמון בין האזרחים לשלטון, ולייצר חקיקה בהירה, ללא צורך במעקפים כאלה ואחרים".

      שאלה נוספת אודות השכירות עלתה כאשר עו"ד יהודה זימרת, היועץ המשפטית של משרד הפנים, ביקש להגביל בחקיקה את תקופת השכירות לעד עשר שנים, כדי למנוע, לדבריו, מצב של "העברת בעלות בפועל" במסווה של שכירות.
      עו"ד שרית דנה, יועצת משפטית לנושאי תכנון ובנייה במרכז השלטון המקומי ובפורום ה-15, הסכימה עם הדרישה ואמרה כי "הרעיון הוא לייצר שוק של שכירות, יש לזה המון יתרונות. ברגע שאפשר יהיה לחתום על הסכם שכירות ל-49 שנה, זו לא שכירות בפועל. מבחינת השלטון המקומי, מדובר בהליך תכנוני חסר שלא מאפשר לבדוק כל מה שצריך. הבנו שיש צורך בפתרונות ולכן הסכמנו לזה ובלבד שזה פתרון זמני במהותו שמאפשר גמישות".

      סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא שאלת היטל ההשבחה על דירות מפוצלות. לדברי יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, "מימוש היטל ההשבחה לא יהיה בבנייה אלא במכירה. אם תחייבו בעת הבנייה, זה יעלה את המחיר ועלול לעקר את החוק. לעומת זאת, כשאני מוכר את הבית, ערכו עולה אם יש שתי דירות - ולכן כאן כן צריך לגבות את היטל ההשבחה".

      עוד הוסיף ח"כ ביטן כי "יש לנו בעיה לאומית בתחום הדיור שצריך לטפל בה, וכולם צריכים לתרום את חלקם, גם הרשויות המקומיות. הלכנו לקראתן עם ההגבלה של 20% מסך צמודי הקרקע באזור, ועם העובדה שלא כוללים את הבנייה הרוויה, כאן המקום שלהם ללכת לקראת התושבים".

      רחל עזריה (ראובן קסטרו)
      יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה (צילום: ראובן קסטרו)

      פוטנציאל של 30 אלף דירות במושבים

      בנוגע לתחולת חוק הפיצול על בתים צמודי קרקע במושבים, אמרה אפרת ברנד, יועצת משפטית במנהל התכנון, כי "תמ"א 35 (תכנית המתאר הארצית - ה.צ) שאושרה על ידי הממשלה רק לאחרונה, לאחר כעשר שנות עבודה, קובעת מגבלה של מספר יחידות דיור במושבים, מתוך התפיסה שזו המסה שנדרשת כדי לשמור על אופיו ותפקודו של היישוב הכפרי. מבקשים פה בחקיקה להכפיל את מספר היחידות ביישובים הכפריים בהליך מקל וללא שיקול דעת תכנוני. זה דבר שלא יעשה".

      עו"ד עמית יפרח מתנועת המושבים אמר: "אם היחידה הנוספת נספרת במסגרת תמ"א 35, אנחנו מבקשים להיות מחוץ לתיקון, אבל אנחנו רוצים בכל זאת לנסות ולייצר פתרון. במושב אפשר להקים היום 2.5 יחידות דיור, כאשר היחידה השלישית מיועדת לדור שלישי (נכד נשוי לבעל הנחלה), לא נספרת בתמ"א 35. המגבלה היא ארכאית. בנוגע ליחידה השנייה, לא בודקים אם מיניתי בן ממשיך או לא - וההצעה שלנו לפתרון היא שנסיר את מגבלת ההוכחה על היחידה השלישית, וכך נשיג את המטרות ונוכל לממש פוטנציאל של 30 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ".

      בתגובה ביקשה ח"כ עזריה מהגורמים המקצועיים לבחון את הפתרון המוצע. לדבריה, "יש פה חשיבות גדולה גם בנושא של פתרונות דיור וגם בנושא של הזדקנות האוכלוסייה. פעם אנשים עזבו את המושב לעיר, והיום הם לא עוזבים, בין היתר כי לא רוצים לעזוב את הקהילה שבה חיו 20-30 שנה. בתי הספר והגנים מתרוקנים. עד היום הוסיפו הרחבה על הרחבה, זה מכלה את עתודות הקרקע וצריך לאפשר פתרונות נוספים".
      בסיכום הדיון קבעה ח"כ עזריה כי ימשכו הדיונים מול השלטון המקומי בנושאים של היטל ההשבחה, תחולת החוק על מושבים וכן בנוגע לבקשתה להרחיב את שיעור הבתים שיהיה ניתן לפצל באזור מוגדר, מעבר ל-20% המוגדרים כיום בהצעת החוק.