"החטא הכי גדול של מדינת ישראל הוא המבנה המוניציפלי. על כל 30 בתים יש ראש עיר. מי צריך כל כך הרבה ערים? צריך להפוך ל-8-9 אזורים מוניציפליים ולגמור את העניין". כך אמר הערב (שני) אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר, בוועידה הלאומית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים.
לקריאה נוספת:
מהנדס העיר ת"א: "יש מיזמי התחדשות עירונית שנופלים בגלל עיניים גדולות"
מודל חדש להתחדשות עירונית בפריפריה: בלי יזם, רק קבלן ביצוע
התכנית להקצאת 5% ממחיר למשתכן עבור דיור ציבורי תאושר השבוע
יצחקי ציין כי "יש דברים שהם הזויים, כמו למשל ביישובים יסוד המעלה או מטולה שבהם מתגוררים 200 משפחות - ובכל רשות יש כפל תפקידים וכל אחד בא עם דרישות משלו. הטענות של ראשי הרשויות לפיהן כל תושב נוסף זה גירעוני (כלומר עלול להוביל לגירעון בקופת העירייה - ה.צ) זה קשקוש שהם משתמשים בו כדי לא לבנות. אנחנו רואים ראשי רשויות שבונים ולא באים בדרישות, לעומת ראשי ערים שכל הזמן מתלוננים. מה שעושה ראש עיריית פתח תקווה, למשל, זה טעות - במקום לבנות על המעברות הוא מחכה להרחבת כביש 40".
לדבריו, "אנחנו מתמודדים עם התנגדויות הזויות לכל כביש ומחלף. אני בא לפתוח את כביש 531 (המחבר את הרצליה עם כפר סבא - ה.צ) ורוצים פתיחה מוקדמת, אז יש מתנגדים כי זה עושה רעש בשכונת רמת השבים בהוד השרון. הבטיחו להם קיר אקוסטי של 6 מטרים ובנו רק 5 מטרים. בהרחבת כביש 4 זה היה השיא. מאות התנגדויות, ואחת ההזויות בהם הייתה שלא היה מספיק פרסום בשפה הערבית. הייתי מוכן להתערב על כל מה שיש לי שהמתנגד לא ערבי בכלל, וצדקתי".
אשר להתחדשות עירונית בפריפריה אמר יצחקי כי "זה השלב הבא. אנחנו נסרוק את כל הערים, ניתן קרקעות להשלמה, ניתן כספי מדינה על מנת להתניע שם את התהליכים - ולא, הסלמס לא ייצאו משם. בבית שאן, בקריית שמונה ובנתיבות יש בתים שאלוהים ישמור איך הם נראים".
מנהל רשות מקרקעי ישראל: "אנחנו צריכים להפריע כמה שפחות בהליכים"
"התובנה המרכזית שלי היא שאנחנו, פקידי הממשלה והרגולטורים, צריכים לראות שאנחנו מפריעים כמה שפחות לתהליכים. אנחנו צריכים להתערב רק בכשלי שוק", הדגיש עדיאל שומרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל. שמרון התבדח ואמר כי "אנחנו ברשות לא נתפסים כגוף הכי יעיל במדינה, שלא בצדק, ובמקרה הזה יכול להיות שיש כל כך הרבה פרויקטים כי אנחנו לא מעורבים. ההתערבות שלנו צריכה להיות רק בנושא הקרקע המשלימה. אנחנו צריכים לתת 50 אלף יחידות דיור בשנה כדי שמשבר הנדל"ן לא יפרוץ עוד פעם, ולכן קרקע משלימה היא חלק מהפוטנציאל של ה-50 אלף יחידות דיור".
שמרון הוסיף כי "נוסף לכך אנחנו צריכים לטפל בסוגיית הרישום שפוגעת בפרויקטים להתחדשות עירונית. אנחנו מבינים את המשמעויות ולכן אנחנו צריכים להאיץ את העברת הקרקעות של קק"ל ולייצר פרצלציה לרישום קרקעות של תושבים כדי שיוכלו לקדם תכניות של תמ"א".
"אנחנו קודם כל הגוף שצריך לקבוע את הנורמות", הסבירה עינת גנון, מנהלת אגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, "אנחנו צריכים להמשיך לקדם תכניות ופרויקטים. לפני 15 שנה היזמים הפרטיים לא היו בתחום הזה - רק הממשלה הייתה שם. כיום כשהשוק הפרטי מכיר ועובד, אז אין ספק שהם עושים את זה טוב ומהר יותר מאיתנו".
היזם סמי מצלאווי סיפר על פרויקט הפינוי בינוי שקידם בקריית אונו. "ניגשנו למכרז של העירייה והיינו רק שני קבלנים. אני זכיתי בפרויקט ואני דיברתי עם הדיירים. הם הרגישו ביטחון שהרשות מקדמת את זה. אין ספק שהמדינה נותנת יד ומלווה את הפרויקטים, וזה נותן ביטחון לדיירים. צריך להבין שבפינוי בינוי יש מגוון דיירים. כל אחד חושב אחרת וניתן להרגיע כל אחד בצורה שונה. לרוב האנשים זה הנכס היחידי שלהם בעולם", אמר.
לדבריו, "אומרים שהרשות המקומית צריכה לקדם את ההתחדשות העירונית, אבל המדינה צריכה לעזור לרשויות לעשות את הדברים נכון - יש הרבה בעיות. כל דבר שהמדינה עושה מבורך אני מברך על הכנס הזה. זה צריך להיות הפרויקט הלאומי של המדינה ב-20 השנים הבאות".
עו"ד ענת בירן, המתמחה בתחום הנדל"ן, סיפרה על השינוי שחל בתחום ההתחדשות העירונית. "כשיצאתי מוועדת ערר והגעתי לשוק הפרטי היה במשרד פרויקט אחד של פינוי בינוי שאף אחד לא נגע בו. זה לא יקרה לעולם אמרו שם. היה משוגע אחד סמי מצלוואי שהצליח וזהו ולפתע יש כאן כנס של תחום שהולך להיות הבון טון של ענף הנדל"ן".
חיים מסילתי, יו"ר לשכת השמאים, תיאר את תכניות הלשכה שכוללות הכשרה של השמאים בתחום ההתחדשות העירונית גם מבחינה מקצועית וגם כדי להבין את הרגישויות בתהליכים. לדבריו, השמאים נדרשים לתת מענה ליזמים ולדיירים. כמו כן, מסילתי ציין כי בכוונתו להוביל מהלך לשיפור תקן 21 ולהפחית את המעורבות בקביעת הרווח ליזם.